הזוכות! 25 כרזות להרגעת חרדת הקורונה

כ־300 מעצבים גרפיים ומאיירים התגייסו למטרה החשובה: הרגעת החרדה בעיתות משבר הקרונה. הבריף היה פשוט: לעצב כרזה טיפוגרפית עם מסר מרגיע – באמצעות טיפוגרפיה, איור או כל דימוי אחר. אחרי ששלחתם לנו את העיצובים שלכם צוות השופטים בחר את הכרזות המוצלחות, המעניינות, החכמות והיפות ביותר. בתקווה שבזכות ההירתמות האדירה שלכם לתחרות נצליח יחד לסייע להפחית את רמת הסטרס הלאומית.

צוות השיפוט: יוסי למל, ירונימוס, אמנון אילוז ואברהם קורנפלד

סה״כ חילקנו 25 פרסים ליוצרי/ות הכרזות: לכל אחד מחמשת הזוכים הוענק מינוי חודשי לספריית הפונטים של אאא למשך שנה. ו־20 הזוכים הנוספים יקבלו בפרס עתידי: הפונט הבא שנשיק, ״קדם״, ברגע שהוא ייצא.

תודה לכל מי שהשתתף והשתתפה בתחרות.

חמש הכרזות הזוכות:

דניאל סוויד

לאחרונה, בעקבות הקורונה, צצה לה תופעה חדשה: שיחות וידיאו. פתאום אני מוצאת את עצמי עובדת דרך ״זום״ ואפילו "נפגשת" עם חברים ובמקביל מעצבת את הכרזה הזו.

אלעד ליפשיץ, סטודיו דוב אברמסון

נגיף הקורונה, שהתחיל בשוק חיות בסין, והמשיך לביקור הרסני בעולם, כולל אצלנו, הזכיר לי את שיר הילדים המוכר ״שניים סינים עם כינור גדול״. הלוואי והחיים היו כל־כך פשוטים שאיזה שוטר יבוא ובהינף־יד יגרש את המגפה הזו מעלינו. תרגום לסינית: אדי ניימן.

איתן אדרי

דימוי טיפוגרפי לביטוי "אין כמו בבית" שבימים אלו מקבל משמעות חזקה יותר. לבסוף כולנו מסתגרים בבתים, וכדאי שלפחות נהנה מזה ונחזור להנות מהדברים הפשוטים שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו בבית. סך הכל, באמת שאין כמו בבית. :)

אלעד מדן

רציתי ליצור כרזה שמחברת בין האישי לפוליטי - בין ההתבודדות מול המסכים לבין צו השעה הלאומי רגע אחרי מערכת בחירות שלישית. אנחנו במין תקופה שבה להענות לצורך הלאומי זה להשאר לבד בבית ולהעביר את הזמן. אולי זה יכול להרגיע אותנו, אבל מי שיתבונן לעומק יראה בשולי הפוסטר כל מיני סימנים לחרדה שאנחנו מנסים להדוף.

טל גוטברג

אין ספק ששלושה אנשים וכלב בבידוד בדירה ממוצעת בישראל זה קצת צפוף, אבל תסתכלו על זה כהזדמנות לאהוב מקרוב־קרוב.

עוד כרזות מצוינות:

עידן סידי

קלישאות־קלישאות־קלישאות. נדמה שהתקופה האחרונה מוציאה מכולנו את הקלישאות הכי שחוקות בספר. ובקלישאה כמו בקלישאה, יש טיפת אמת. אז תזכרו שכולנו יחד באותה סירה, תסתכלו על חצי הכוס המלאה, ותזכרו שגם נח שרד את המבול. וכן, יש אור בקצה המנהרה.

נטע שלם

בכרזת ההרגעה שלי – המבוססת על כרזת פרסום לתיירות בפלסטינה מ־1929 שעיצב זאב רבן – הנופש נשאר בבית, מתבונן בנוף דרך החלון, נושם עמוק, ונהנה מהחופשה המוזרה שהוא יצא אליה. הציטוט הראשון הוא מתוך השיר של יהודית רביץ "אהבה יומיומית", הציטוט השני מתוך "אוהב להיות בבית" של אריק איינשטיין.

רוני שוורץ

בימים של פחד וחוסר ודאות, בהם היאוש עורב לנו בכל פינה, התחושה הכללית היא ששום דבר אינו בשליטתנו. הדרך היחידה להשקיט את החרדה, היא לזכור שיש דברים שנמצאים בידינו ושכחברה יש לנו כוח ויכולת להטות את הכף.

סטס טוצ׳ינסקי

אני מוצא את עצמי שוטף ידיים כמו שלא שתפתי בחיים. לכל מקום שאליו אני מגיע אני ישר מחפש את הסבון. כמו איזה שליט שעומד על המרפסת ומכריז משהו חשוב: כל הסבונים יפים!

ליה ברץ

בזמן שהנגיף מתפשט במהירות לא הגיונית, גם הפאניקה חוגגת ומדבקת במיוחד. לפעמים גם ללא הצדקה. היי! יש מספיק טישו לכולם אז בואו נחייך, נרגע ונחכה שיעבור. :)

טל פוגל

את הכרזה עיצבתי בהשראת המשמעות הנסתרת של נגיף ה"קורונה" שמשמעות המילה בלטינית היא הילת השמש. את התואר המפנק והכמעט אבסורדי קיבל בשל המראה האופייני של הנגיף תחת מיקרוסקופ אלקטרונים היוצר תמונה שמזכירה את הילת השמש, רציתי להתמקד באלמנטים שדווקא כל־כך חסר לי בימים אלה – הרבה שמש, וגם קצת יוון, ואם אפשר אז בו זמנית.

תמר עברי

הנגיף לא מבחין בין גזעים, מינים, מעמדות. מי יתן ולא נבחין גם אנחנו.

Jewboy

קצת בהשראת הווארד מילר והפוסטרים האייקוניים שלו We can do it! ימים של משבר דורשים קריאה ציבורית וגיוס אזרחי. אבל המשבר הגדול ביותר בעיני הוא המעבר מאופציית הריחוק מבחירה (אינטרנט/אינסטגרם/פייסבוק) לאופציית הריחוק הכפויה – איסור המגע הפיזי והיכולת לקירבה ואינטימיות אנושית. אסור ללחוץ יד, אסור לחבק אסור לנשק אסור לגעת. לי זה פתאום חסר עד יאוש.

טובי ווייס

בחרתי לעצב כרזה שמטילה את האחריות על הצופה. נכון זה מצב שיכול להיות מלחיץ אבל עדיין נתון לבחירה. גם ולמרות המסכה על הפנים.

רחלי חזן

לפני כמה ימים אחי חזר מחו"ל הישר לבידוד בדירה ברחוב יפו בירושלים. בשיחת וידאו הוא הראה לי את הרחוב הצבעוני, שתמיד שוקק חיים, ריק מאדם. נזכרתי בנבואת זכריה "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" - משפט שנותן תקווה וכל כך רלוונטי לימים אלה. את הכרזה עיצבתי בהשראת שלט רחוב יפו בירושלים.

אסנת גלס

אין לי באמת ראש לכרוז כרזה... זה מה עלה.

אריאל אדלר

יהודים התנחמו בפתגם העממי 'עברנו את פרעה, נעבור גם את זה' באינסוף משברים לאורך ההיסטוריה, ונראה לי מתבקש שבימים אלו של טרום פסח הוא ינחם אותנו גם כאן.

רותם דובנוב

הכרזה נוצרה בהשראת היצירה הקלאסית ״הצעקה״ של אדוורד מונק. המשמעות הטמונה בה: זעקה אילמת כנגד החיים המודרניים, חרדה אקזיסטנציאליסטית. והפרשנות המודרנית: הטבע עצמו צורח סביב הדמות. כל זאת מוצג בקונטרסט על ידי דמות מאוירת, זועקת, מופתעת ומנוזלת.

שי בן־ארי

אני אוהבת לחשוב על היום שאחרי, כשכל העניין הזה יגמר וישאר לנו סיפור ממש ממש טוב לספר.

איתמר מקובר

בזמנים כאלה איך אפשר שלא להיות מודאגים? עם כל המאמצים להרגיע את הציבור, צריך לזכור שאין צורך להרגיש אשמה על עצם העובדה שאנחנו חוששים לבריאותנו או לעתידנו. המטרה של מאמצי ההרגעה היא להכניס אותנו לפרופורציה ולא לעצור אותנו מלדאוג.

יעל שמידע וברכי פרנקל

בתי הקולנוע ריקים בימים מקורננים אלו. אך כמו כל סרט טוב גם זה יגמר בסוף. אז קחו אוויר ופופקורנה! 😉

נועה ניצני

מקור המשפט ״take a chill pill״ הוא משנות ה־80 כשהתחילו להשתמש בתרופות ל־ADHD. כיום כולנו מאובחנים עם ADHD כזה או אחר, וכרגע כולנו גם תקועים בבית לזמן לא ידוע. חשוב להתרכז בחיובי ולשמור על מצב רוח טוב. :)

מיכל מגן

כולנו צריכים לשמור מרחק אחד מהשני. כולנו, בכל העולם, בעצם באותו מצב. ביחד לבד. ללא הבדל דת, גזע, לאום, מגדר, או רמת הכנסה. אז ניסיתי לחשוב על הביטוי הטיפוגרפי של הסיטואציה הזו: בחרתי פונט נעים, צבע רקע נעים, והכי חשוב – שמרתי על מרחק בין האותיות.

נעם נוי

כרזת הרגעה הומוריסטית לציבור. יש מי שרואה בסיטואציה ההזויה הזו הזדמנות לדברים חדשים, או לחילופין מנסה לשמר את הישן במסגרת ובמסווה הגזירות החדשות.