יום עבודה ניסויים בכריכת ספרים יפנית מסורתית

רוני שוורץ גרה בטוקיו בשנתיים האחרונות, שם היא לומדת טיפוגרפיה ועיצוב ספרים. ביום העבודה שלה היא התמקדה בשילוב בין טכניקות יפניות מסורתיות לתרבות הישראלית.

מאת

מאז שהתחילו ימי הסגר של הקורונה, מצאתי את עצמי מקדישה זמן רב למחשבה על מקומן של טכניקות עיצוב ידניות בעולם הטכנולוגי והדיגיטלי של ימינו. לאורך העשורים האחרונים, עם התפתחות הטכנולוגיה, עולם העיצוב השתנה מן הקצה אל הקצה. אומנם נפתחו בפנינו מגוון עצום של אפשרויות וטכניקות עיצוב חדשות, אך זאת במחיר של צמצום יכולתנו לעבוד באופן עצמאי. כמעצבים, עבודתנו תלויה במכשור ובאנשי מקצוע, שבימים אלה אינם זמינים לנו. תקופת הסגר מייצרת הזדמנות לחזור ולבחון טכניקות מסורתיות, שניתן ליישמן באופן עצמאי בכל זמן ומקום והופכות בתקופה זו לרלוונטיות מתמיד.

תקופת הסגר מייצרת הזדמנות לחזור ולבחון טכניקות מסורתיות, שניתן ליישמן באופן עצמאי בכל זמן ומקוםבשנתיים האחרונות אני גרה בטוקיו ולומדת בתוכנית לתואר שני במחלקה לטיפוגרפיה של Tama Art University. במסגרת לימודיי אני משלבת עבודת מחקר תאורטית ועבודה מעשית בתחום עיצוב הספרים. אחת המתודות בהן אני מתמקדת היא כריכת ספרים יפנית מסורתית – Stab Binding / Punch Binding.

דרך עבודתי אני מנסה לגשר בין מתודות המושרשות בעולם עיצוב הספרים היפני, לבין עולם התוכן ממנו אני מגיעה – ישראלי, יהודי ועברי. המפגש בין שתי התרבויות הללו, שלעתים נראות לי מנוגדות ולעתים משלימות, מסקרן ומניע את תהליך העבודה שלי. במסגרת פרויקט זה התמקדתי בפיתוח דוגמאות תפירה ששואבות השראה מהשפה העברית ומושפעות מהעולם הויזואלי הישראלי והיהודי. התוצאה הסופית היא 18 פורמטים בעלי דוגמאות כריכה ייחודיות.

 

״התחלתי ביצירת בנק דימויים מהעולם הויזואלי ממנו באתי (תרבות ים תיכונית, ישראלית, מסורת יהודית ושפה עברית). לאחר בחירת הדימויים יצרתי גרסאות גרפיות של כל אחד מהם ותכננתי את הפאטרנים השונים.״

קצת רקע

טכניקת כריכה זו החלה להתפתח במאה העשירית (הפורמטים הראשונים נעשו במתודת Butterfly Binding), ונפוצה בעיקר ביפן, סין וקוריאה. בכל אחת ממדינות אלה אומצו סגנונות תפירה שונים שהשפיעו על ממדי הפורמט, דוגמת התפירה, מספר החורים, גודל המרווחים ועוד. ביפן פותחו מספר פורמטים קלאסיים, ולרוב ניתן למצוא קשר בין גודל הפורמט, סגנון התפירה ותוכן הספר.

רוב הספרים הנכרכים בכריכה זו, מכילים עמודים כפולים, שצידם הפנימי ריק (פרנץ׳ פולד).

בשל טכניקות ההדפסה שהיו בשימוש באותה תקופה, התוכן הודפס לרוב על צד אחד של הנייר, שלאחר מכן קופל לחצי, נערם ונכרך בצדו הפתוח של הכפולה. כלומר, רוב הספרים מאותה תקופה מכילים עמודים כפולים, שצידם הפנימי ריק (פרנץ׳ פולד).
זוהי מתודת כריכה מהירה שאינה מחייבת שימוש בכלים מיוחדים. למרות שישנם כלים נוספים שהופכים את תהליך הכריכה ליעיל או מדוייק יותר, למעשה, ניתן להסתפק רק בנייר, חוט ומחט. בטכניקת הכריכה המסורתית לא נעשה שימוש בדבק, מה שהופך את התהליך למהיר, ללא צורך בייבוש או זמן המתנה בין השלבים.

תהליך העבודה

תהליך העבודה על הכריכה, ניקוב ותפירה.

השלב המקדים ליום העבודה היה תכנון הדוגמאות. התחלתי בתהליך של יצירת בנק דימויים מהעולם הויזואלי ממנו באתי (תרבות ים־תיכונית, ישראלית, מסורת יהודית ושפה עברית). לאחר בחירת דימויים כמו מנורה, חמסה, מגן־דוד, דרגות צבאיות, אותיות האלפבית ועוד, יצרתי גרסאות גרפיות של כל אחד מהם ותכננתי את הפאטרנים השונים. תהליך העבודה בשלב זה היה חופשי ואסוציאטיבי, אך מגבלות הטכניקה ומסגרת הזמן של הפרויקט הגדירו את כמות הפורמטים ומורכבות הדוגמאות.

הרצון ליצור דימויים טיפוגרפיים הוביל אותי לחיפוש מאתגר הכרוך בניסיונות לייצר מורכבות טיפוגרפית (כמו ייצוג של פונט סריף וסן־סריף) בטכניקה שמוגבלת לקווים ישרים, רצף קווי התפירה וצפיפות מינימלית בין הניקובים.

תהליך הכריכה: עבודה טכנית של קיפול, ניקוב ותפירה.

במסגרת יום העבודה עצמו, התמקדתי בתהליך הכריכה. בעוד שהשלב המקדים היה קונספטואלי, השלב השני כלל בעיקר עבודה טכנית של קיפול, ניקוב ותפירה. במהלך היום כרכתי 18 פורמטים בעלי דוגמאות תפירה שונות.

התוצאה היא יצור־כלאיים בעל איכויות אסתטיות המשלבות בין הטכניקה היפנית והתרבות הישראליתמעבר לתוצר הסופי, הפרויקט הוביל אותי לבחינת ייצוגים ויזואלים של התרבות ממנה אני מגיעה ולחיפוש אחר דרכים לייצגה באמצעות טכניקה זרה. התוצאה היא יצור־כלאיים בעל איכויות אסתטיות המשלבות בין הטכניקה היפנית והתרבות הישראלית.