לרבים מכם טרי אולי ידועה כאישה הראשונה שהוכתרה בתואר 'פרופסור לעיצוב' בארץ. אך פרופ' שרויאר היא גם מרצה ותיקה ומוערכת לטיפוגרפיה ולעיצוב גרפי בויצו חיפה. במשך למעלה מ־25 שנים היא מלמדת, מנחה, אוצרת ומחברת תכניות לימודים אקדמיות ללימודי עיצוב בכלל ותקשורת חזותית בפרט. מאז ששבה מתקופת הסטאז' שלה בלונדון, חברה לשותפות בת 10 שנים למעצבת והטיפוגרפית חוה מרדכוביץ׳ ז״ל, ולאחריהן המשיכה לנהל סטודיו עצמאי במסגרתו עבדה עבור לקוחות ידועים בארץ ובעולם וביניהם IBM, UPS, בית המשפט העליון ובלומינגדיילס. עד לפני כחמש שנים עמדה בראש המחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה, תפקיד אותו מילאה במשך 13 שנים. טרי ילידת תל־אביב ובוגרת ויצו חיפה.
״לויצו הגעתי הכי במקרה ונשארתי. מסוג הרגעים האלה שמשנים את מהלך החיים. אחרי הלימודים נסעתי ללונדון, ושוב, ממש במקרה, התגלגתי לראיון עבודה במקום הנחשק ביותר ביקום ולמחרת כבר התחלתי לעבוד כמעצבת הבית של טרנס קונרן ברשת חנויות הביטט וקונרן שופ. ארבע שנים שעיצבו את המשך חיי. חזרתי לארץ, ובביקור בתערוכת הבוגרים של ויצו חיפה, במחלקה שבה למדתי, הציע לי ראש המחלקה לבוא ללמד. השאר הסטוריה, באתי ונשארתי עד היום במקום שמרגיש לי הכי בית, ובדבר שאני הכי אוהבת לעשות והוא ללמד.״
״בתקופת הלימודים, מתישהו בשנה ב׳, נפתח לי פתאום מין צוהר בנשמה והבנתי שהעיסוק באותיות השחורות, ככתמים וכצורות, המפגש שלהן עם הנייר הלבן, החללים הנוצרים והמשמעות שעולה מן החיבור ביניהן, הם הסוד והם הקסם. בשנים האחרונות אני מנחה (לצד מיכל צדרבאום) את סדנת הטיפוגרפיה ללא מחשב לסטודנטים בשנה ד', וביחד אנחנו מבררים את משמעויות התוכן והצורה, נוגעים בקראפט כדרך ביטוי ומנסים להציע חווית קריאה אחרת. תענוג צרוף.״
השאלון
ראיה
הסיבה לקיומי.
שמיעה
״כלום זה לא סתם״ של ברי סחרוף ועמיר לב. כל דבר של ברי סחרוף. הקול שלו עשוי ממתכת אצילה.
טום ווייטס Sea of love, כי זה טום ווייטס.
״למה לכל הרוחות העלימו מהשפה העברית את היפה במילים לטובת מילה פחות טובה?״
מישוש
האייפון שלי. רוב הזמן אני מחפשת אותו ובטוחה שאיבדתי אותו. הרגע בו אני ממששת אותו בתוך התיק הוא רגע מאושר.
ריח
סוכר שרוף. בעיני זה ריח אלגנטי ומסתורי, מר מתוק. מעניין לחשוב איך מפעולה כל כך הרסנית יוצא משהו כל כך טעים.
טעם
תירס. לא יכולה לעמוד בפניו, אוהבת את הטעם, הצבע והצורה ואת הדרך בה ניתן לאכול אותו שורה אחרי שורה. סוג של או־סי־די.
צורה + צבע
ריבוע כחול קובלט, לא משתמשת הרבה בקובלט אבל מרגיעה אותי המחשבה שהוא נמצא איפשהו על גלגל הצבעים וריבוע כי ריבוע הוא כל יכול.
המלצה
ה״טד״ האחרון שראיתי. בצומת שבין עיצוב, טכנולוגיה וביולוגיה. תענוג צרוף.
אות
ט', האות ט' היא אות משונה. לא קל לה. היא קצת חריגה ולא משתלבת. ממחקרים שהסטודנטים שלי עורכים מדי פעם בקורסים אותם אני מנחה עולה כי האות ט' היא הכי פחות בשימוש בשפה העברית. מרגישה קצת אחריות עליה כי השם של מתחיל ב־ט'.
מילה
המילה ״לרשום״ כחלופה למילה ״לכתוב״ מערערת את שלוותי. אני מגלה אפס סובלנות לשיבוש הלשוני התמוה הזה. למה לכל הרוחות העלימו מהשפה העברית את היפה במילים לטובת מילה פחות טובה?
משפט
אני מצטטת את חברי הטוב מיכה קירשנר שאהב לצטט את ויסלבה שימבורסקה באומרה:
כָּל עוֹד הָאִשָּׁה הַזֹּאת מֵהָרַיְקְסְמוּזֵיאוּם
מוֹזֶגֶת יוֹם אַחַר יוֹם
חָלָב מִכַּד לִקְעָרָה
בִּדְמָמָה וּבְרִכּוּז מְצֻיָּרִים
הָעוֹלָם אֵינוֹ רָאוּי
לְקֵץ הָעוֹלָם
מיכה נפטר בקיץ שעבר והציטוט הזה יהיה לעולם הוא.
״אני חושבת שהדסה היא יצירת מופת מורכבת ועילאית, מרגישה בת־מזל שהיא קיימת בעולמי.״
פונט
הדסה. האות הדסה גורמת לי התרגשות בלתי מוסברת. אני חושבת שזו יצירת מופת מורכבת ועילאית, ומרגישה בת־מזל שהיא קיימת בעולמי.
אישיות
את כל האנשים ששמחים בחלקם.
שעות שינה
בין ארבע לשמונה ולא נרדמת בשום מצב לפני 12 בלילה.
קפה
נס בבית, שחור בעבודה, מקיאטו קצר בבית קפה.
מקום
איסטנבול לפני ארדואן כי איסטנבול היא החיים. לונדון, כי לי היא כן חיכתה. חיפה כי היא צנועה ותמימה ופשוטה וסודית ורק מעטים יודעים כמה היא מיוחדת.
זמן
צהריים, כי זה אחרי הבוקר ולפני הערב.
עבר־הווה־עתיד
הווה־הווה־הווה.
אי־בודד
לא טיפוס של איים בודדים.
דסקטופ
סידרתי אותו לכבודכם, בדרך כלל הוא יותר מבולגן. לפעמים אני מכניסה הכל לתיק אחד ואז הדסקטופ ריק ונקי ואז הוא שוב מתבלגן. תמונת המסך היא לכבוד יום הולדתה ה־92 של המלכה אליזבת.
אימוג׳י בשימוש תדיר
להוציא כמה מדליות, סוס דוהר, כוסית ויסקי ומוח, חיי כנראה יותר בנאלים ממה שחשבתי. באימוג׳ים של הבעות הפנים אני אף פעם לא מוצאת את ההבעה המדוייקת ובדרך כלל מתפשרת על הפרצוף הקרוב ביותר. למרות שאימוג׳י־הנשיקה נמצא אצלי בשימוש די תדיר, אני מוצאת שהוא אחד המכוערים ברמת האיור ומתה שישנו אותו.
