טיפוגרפיה אמהרית בישראל

קצת אחרי ששיתפנו אתכם בקריאתו של מידן לטיפוגרפיה אמהרית דיגיטלית - גילינו שיש כמה מעצבים שכבר עשו עם זה משהו - ובסטייל

לפני כמה חודשים, לאחר שחזר מטיול באתיופיה, העלה מידן ארוש את תהייתו  - היכן הם כל הפונטים הדיגיטלים באמהרית? אנו מיהרנו לשתף את הפוסט החשוב שכתב בערוצים החברתיים ברשת, וראו זה פלא, מיד קיבלנו שתי דוגמאות מצוינות לפונטים באמהרית שפותחו שניהם לטובת פרויקט גמר בתואר הראשון בתקשורת חזותית.

אדגה

הראשון הוא הפונט שעיצב אלימלך אדגה במסגרת לימודיו במכון אבני. אדגה זיהה צורך בפונט דיגיטלי, צעיר וסן־סריפי שייתן מענה לקוראי אמהרית בארץ ובעולם. התהליך לא היה פשוט בעיקר בשל העובדה שהידע שלו בקריאת וכתיבת השפה לא היה מושלם. כאשר הבין שהצורה בה נכתבת האות משפיעה גם על ההגייה, הפך הנושא מורכב יותר ולכן חיפש מאמרים שעוסקים בנושא ברשת. וכך, ככל שהתקדם הפרויקט הבין אלימלך כמה גדולות הנעליים אליהן נכנס.

בפרויקט הגמר שלו נתן במה גם לחיפוש ההשראה המהנה שביצע. פרסומים לצעירים אתיופים בדפוס, אלבומי מוזיקה ומשיכה ספציפית לדרך ההגייה האמהרית הפכו בסופו של דבר לקליפ פרזנטציה מוזיקלי בהשראת שירים ללימוד אמהרית והיפ־הופ. בצורה זו פנה גם לקהל הצעיר של העדה האתיופית, שבחלקם כבר מאבדים את כישורי הכתיבה בשפה, וגם לדור ההורים שעלה לפני כמה עשורים לארץ. לאחר הפרויקט הבין אלימלך שהעבודה עוד רבה, ולו רק בשל העובדה שצריך קודם כל לפתור את הבעיה - איך להרכיב כ־230 צורות־אות על מקלדת אחת.

ברכה אתיופית בפונט שעיצב אדגה

מתוך הגשת פרויקט הגמר

 

אליאס

גם סער פרידמן מסטודיו OPEN בחר ליצור פונט אמהרי כפרויקט הגמר שלו לפני כ־18 שנים כשלמד בויטל (בית ספר לעיצוב שנסגר והתאחד עם שנקר).

"רציתי לעשות משהו חדש שלא נגעתי בו עד אז. רציתי לעשות פונט כותרות, בסוף זה התגלגל לפרויקט אקספרימטלי שיצר דיאלוג בין אותיות עבריות ואמהריות".

עם התעמקותו בתהליך היצירה הבין סער כי הפונט נוצר כדי לשמש גשר בין שתי העדות, הישראלים הותיקים והעדה האתיופית שעלתה לארץ החל משנות ה־90. הרעיון היה לייצר מכנה משותף בו כל אחת מהשפות מוותרת על מאפיינים מקוריים משלה לטובת יצירת הגשר הצורני־שפתי. כך נבחר הסגנון המודרני הסן־סריפי כמתווך צורני שישמש ליצירת פונט משותף לעברית ולאמהרית שיאפשר כתיבה בשתי השפות ביחד.

מאחר ולא ידע מילה באמהרית נעזר סער באליאס (שייתן לפונט גם את שמו), אז סטודנט לתקשורת חזותית בבצלאל שעלה מאתיופיה כמה שנים לפני כן. הידע של אליאס בקריאת שתי השפות ויכולתו להסביר את הצורניות האמהרית, היו קריטיות לתהליך. השלב הבא היה ליצור גם פונט עברי שיהלום את הצורניות האמהרית וייפגש איתו באמצע הדרך לכדי צורה שמאפשרת זיהוי קרוב של שתי השפות כשהן נכתבות יחד. התוצאה, שלדברי סער, רחוקה מאוד מסיום עבודה ושלמות, היא הפונט הדו־לשוני "אליאס" והרי הוא לפניכם.

סקיצות מתוך תהליך העבודה על פונט אליאס

הפונט אליאס באמהרית ועברית

מתוך ספר הסקיצות של תהליך יצירת הפונט

מאקדה

אחרון חביב, הפונט התלת־לשוני מאקדה שכבר הוזכר בקצרה בפוסט של מידן. זהו כאמור אחד מתוצרי התואר השני של לירון לביא טורקניץ' באוניברסיטת רדינג באנגליה. יחודו הוא בכך שנוצר בעיקר כמענה לחוסר בפונטים באמהרית, אך עברית, אמהרית ולטינית נכתבות בו בהרמוניה ובמקביל שומרות על המבנה הייחודי שלהן. הוא נקרא על שמה של מלכת שבא - 'מאקדה' בשמה האמהרי, שגם היא סימלה מופת של בינלאומיות בעולם העתיק בפוגשה את המלך שלמה.

בתהליך העבודה התחקתה לירון אחר עבודותו של מעצב האותיות האיטלקי הנודע בן המאה־18, ג'יאמבטיסטה בודוני. במסגרת מחקרו כמעצב אבני־דפוס בצפון איטליה ניסה בודוני להתחקות אחר כל סגנונות הכתיבה הידועים בתקופתו וביניהם הכתב האמהרי. בניגוד אליו, ולניסיונותיו להעניק לכלל סוגי הכתיבה מאפיינים לטיניים, ניסתה לירון לשמר את הסגולות הצורניות המקוריות של כל אחד מסוגי הכתיבה (אמהרי־עברי־לטיני) וליצור דמיון ויזואלי שיחבר אותם למשפחה אחת. התוצאה היא פונט תלת־לשוני בשלושה משקלים שמתאים גם להדפסה של מסמכים למספר קהלים, כמו במקרה של טפסים ממשלתיים.

מתוך הספסימן של פונט מאקדה

מתוך הספסימן של פונט מאקדה



תגובות פייסבוק