דווקא בתקופה הזו, כל־כך חשוב ומשמח לראות פרויקטים משמעותיים העוסקים באות העברית. אחד המרכזיים שבהם הוא פרויקט ״שפה משותפת״ שמסכם את פועלה של חממת מפעל הפיס לאות עברית, שהתקיימה לאורך 2024 במרכז ובמסגרתה המעצבים והטיפוגרפים שני איבגי, נוי ניימן, בן נתן וסטודיו RAG (אלון קנצ׳וק ורמי רשתי) פיתחו פונטים חדשים בעברית לאחר מחקר שכלל גם מפגשים חוקרים בארץ ובעולם. התערוכה מציגה סקיצות, ממצאים ותהליכים מחקריים של המעצבים מהשנה האחרונה. הספר, בעיצובה של ענבל ראובן, מאפשר צלילה עמוקה יותר לחומרי המחקר ולתהליך כפי שהוא מתואר על ידי יוצרי הפרויקט והמעצבים.
״תערוכות טיפוגרפיה הן אירוע די נדיר, וספרי עיון חדשים - נדירים עוד יותר״ משתפת איתנו תום כהן, אוצרת החממה. ״במשך שנה ליווינו את חברות וחברי החממה במהלך מרתק שכלל ימי העשרה, מפגשים עם אנשי מפתח בתחום הטיפוגרפיה בארץ ונסיעות מחקר לחו״ל. החממה אפשרה יצירה של מרחב ניסויי-מחקרי, שהוא מרחב נדיר וחשוב בנוף החיים, גם שנים לאחר סיום לימודי העיצוב״.
בן נתן, מסטודיו הפונטיה, עיצב את הפונט "סהרה" בהשפעת מסורות הכתיבה והסיתות של יהדות דרום מרוקו, ויצר פונט עכשווי המזכיר כתבים עתיקים מארץ ישראל ואיזור הלבנט. המחקר שלו נעשה בעיקר על מצבות ארבעה בתי קברות עצומים שהתגלו לאחרונה בקרבת אל חאנק בדרום המדינה. הוא עשה זאת בשיתוף בשיתוף פעולה עם פרויקט תיעוד האדריכלות היהודית בצפון הסהרה של המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קארל (פראג), ורק מרחוק, מאחר שהמצב הביטחוני לא איפשר הגעה פיזית למקומות אלו.
הסטודיו של רמי רשתי ואלון קנצ׳וק גם ביקר בארכיונים בגרמניה, וגילה גרסה שונה של הפונט דרוגולין
סטודיו RAG עיצבו גרסה דיגיטלית חדשה לגופן דרוגולין, המשלבת את צורתו של הגופן כפי שמובאת בקטלוג בית היציקה בלייפציג עם ניתוח השינויים וההתפתחויות שעבר לאורך השנים. הסטודיו המשותף של רמי רשתי ואלון קנצ׳וק גם ביקר בארכיונים בגרמניה, וגילה גרסה שונה של הפונט שהופיע בקטלוג אותיות מקורי משנת 1929 של בית היציקה ״האג־דרוגולין״ מלייפציג, והשתמשו בו רבות בניתוח צורות הגופן ובמחקר אודתיו לפני שחידשו אותו בגרסה הדיגיטלית שהושקה בתערוכה.
שני אבגי הרחיבה והעמיקה את המחקר של הפרויקט שהציגה בסיום התואר השני שלה בבצלאל, שסיקרנו כאן בעבר. בבסיס העבודה שלה נמצא הרצון לשמר מצד אחד את המסורת הצורנית של הכתיבה הידנית בעברית כפי שאנחנו מכירים אותו היום בכתב היד שלנו, ומצד שני, לקחת אותה כמה צעדים קדימה אל עבר המרחב הדיגיטלי שבו היא ממילא מתקיימת היום. היא עושה זאת באמצעות פיתוח וריאבלי שמאפשר לעצב בחופשיות עם הגופן שיצרה, בטווח שבין פונט כתב יד לבין פונט מרובע בסגנון דפוס. תוכלו לראות את תקציר הפרויקט ולהשתמש בפונט באתר ששכללה במסגרת החממה.
נוי ניימן פגש בברלין משפחות של מהגרים מישראל ובדק איתם את האפשרות להחייאת השפה היידית והפונט ״וייבער־טייטש״ במסגרת עדכנית
המעצב והטיפוגרף נוי ניימן פגש לראשונה את הפונט ״וייבער־טייטש״ בכתבתה של ניצן שלוש שפורסמה כאן אצלנו, והסתקרן מאוד. הפונט ששימש בעיקר לכתיבה ביידיש בספרות הקודש אך גם לעיתים בשימושים חילוניים יותר, נעלם ביחד עם גסיסתה של היידיש כשפה מדוברת בישראל (למעט בציבור החרדי שמשתמש בפונטים בעברית לכתיבה בשפה זו). ניימן פגש בברלין משפחות של מהגרים מישראל ובדק איתם את האפשרות להחייאת השפה והפונט במסגרת עדכנית. עם שובו לארץ, בעבודתו בחממה, הוא חזר לכתבי עת, פאנזינים וכרזות מימי הזוהר של היידיש באירופה המערבית, עומד על הסממנים הגרפים, ההשראות והאקלים התרבותי בו דיברו וכתבו את השפה היידית וכל זאת כדי לייצר גופן דו לשוני המשלב בין השפה היידית לגופן ״עברי חילוני עכשווי״ - ה"עיבריד".
בנוסף, בספריה (הגלריה הקטנה) מוצג הפרויקט ׳צופן׳, באוצרות של שני בוגרים של התוכנית לאוצרות עיצוב בשנקר - פאדי פאר ועלי קפלן וילדמן. ׳צופן׳ הוא מעבדה טיפוגרפית אופטימית, בה מעצבות ומעצבים יהודים וערבים מציעים תווים לשפה חדשה. והמבקרים בתערוכה יוכלו להתנסות בכתיבה בסימנים אלו עם חותמות מיוחדות שהוכנו במיוחד לתערוכה. לצדם מושק גם פודקאסט טיפוגרפי חדש, שהוקלט בשיתוף המרכז למצוינות בהוראה בשנקר, המעגן את פעילות המעצבים בחממה ומרחיב אותה דרך 14 שיחות עם טיפוגרפים וטיפוגרפיות עכשוויים בארץ.
תערוכת ״שפה משותפת״
שעות פתיחה: ראשון, שלישי וחמישי 10:00-19:00
התערוכה תנעל ב־10.4.25
מקום: גלריה שנקר לעיצוב ע״ש רוזן ביאליק 137, רמת גן
צילומים: אמנון חורש
מציגים.ות בפרויקט ׳צופן׳: באנה חדאד, חסאן כתאנה, טל אלכס אשר, ליאל ח'רעובה, מונא חאג׳, מועאד עאזם, נבו ארן ללזר, רותם סואיה־כהן ורינת גלבוע.
