״דווקא בתקופה הזו – חשוב שנתכנס ונעודד יצירה מקומית״

כנס ״פסיק״ שיתקיים ב־25.6 בתל־אביב יעסוק בתחומי תקשורת־חזותית בדגש על ההקשר המקומי. ביקשנו מהמעצב והיזם נריה בן־משה שעומד מאחורי הכנס לענות לנו על כמה שאלות חשובות ומעניינות.

נריה בן־משה. צילום: אור דוגה

היי נריה, מה גרם לך והוביל אותך לפתח את היוזמה הזו?

כבר כמה שנים הרעיון להפיק כנס רץ בראש שלי, אחרי שהמון זמן חיפשתי כנס שנותן במה ליוצרים הישראלים בתחום התקשורת החזותית, ושם אותם בפרונט בלי אמנים ומרצים מחוץ לארץ. אחד שמדבר על העיצוב בארץ ישראל, על מה שיש לנו כאן, כי לדעתי ליוצרים ואמנים מקומיים יש המון מה להעביר ולשתף. אני מאמין שהמפגש, השיח, ההיכרות עם מעצבים במקומות ותחומים שונים יכול ליצור שיתופי פעולה נפלאים.

מה היו האתגרים המשמעותיים ביותר שלך בארגון הכנס?

ההפקה, אין ספק שבתור מעצב שלא מכיר את עולם ההפקה הייתה כאן טבילת אש רצינית, מנגד היה חשוב לי להיות מעורב בכל פרט ופרט כדי שהכנס יהיה מדוייק וברמה גבוהה. לשמחתי הצלחתי לחבור לאנשי מקצוע טובים וחדים שבזכותם הצלחנו להרים הפקה שכזו.

איך בחרת את המרצים בכנס?

היה לי חשוב להביא מרצים מכל התחומים - טיפוגרפיה, מיתוג, איור, חווית לקוח, בינה מלאכותית והשראות רלוונטיות. חלק מהמרצים צעירים יותר שחיים את עולמות התוכן העכשווים וחלקם עם נסיון רב־שנים, כך שנוצר תמהיל מאוזן לדעתי.

האם יש לך חששות מההשפעה של המצב במדינה על הכנס?

כמובן, בכל רגע נתון המצב יכול להשתנות לרעה, אך עם זאת בימים מורכבים אלו, אני רואה חשיבות רבה במתן דגש, חשיפה וקידום יצירות ישראליות מקומית. לדעתי התקופה העירה יצירתיות רבה בתחום שלנו כמו שפות גרפיות חדשות שנוצרו, או שימוש בצבעים המזוהים עם התקופה. שימו לב שיש בכנס הרצאה שלמה על הכוח של האיור והכלים החזותיים בתקופות מעין אלו. בקיצור – דווקא בתקופה הזאת – חשוב שנתכנס ונעודד יצירה מקומית.

מה יקרה בכנס בעצם? מה הלו"ז?

בגדול, המון הרצאות מעניינות, פאנל מיתוג עם הסטודיואים המובילים, ארוחת בוקר וצהרים ברמה גבוהה, והמון קפה טוב (או תה) עם חברים למקצוע. בקטן – הכל פה בקישור: ps-ik.com

איזה הרצאות לא כדאי לפספס?

לדעתי אין אחת כזאת, אבל אם מתעקשים אז פאנל המיתוג - לשמוע ולהבין איך הסטודיואים הגדולים עובדים - יהיו כאן פירמה, אופן ורה־לבנט, מה האתגרים בשוק הישראלי, מה הקשיים שלהם בתהליכי מיתוג ואיפה מוצאים את התשוקה כל בוקר לקום ולעצב.

מי הקהל שיגיע לכנס? האם אתה מכוון לקהלים מסויימים?

אני מכוון לכולם, לדעתי כל אחד יכול לקבל בכנס הזה המון, החל מסטודנטים שנה א' בלימודי עיצוב ועד לבעלי סטודיאים שרצים טוב בתעשייה, כל אחד יכול לקחת השראה וטיפים למקום שבו הוא נמצא כרגע בחיים ולשלב אותם בעבודה היום־יומית שלו. בכלל, אני מאמין שאפשר ללמוד מכל אחד ואחת, ולפעמים דבר קטן ששומעים בהרצאה מסויימת יכול לשנות כיוון חשיבה ולפתוח עולמות חדשים ומעניינים.

הכנס צפוי להיות שנתי? מה התכניות ארוכות הטווח שלך לגביו?

בהחלט, אני כאן בשביל להישאר, מכוון ורוצה להמשיך את הכנס גם בשנים הבאות, כנס שנתי גדול ובהמשך גם ערבים ייעודים עם הרצאות עמוקות יותר בכל תחומי העניין מעולם העיצוב הגרפי בישראל. התגובות בשטח מראות עד כמה היה חוסר בהרצאות וכנסים יותר ויותר יוצרים פונטים חדשים יוצאים לאור ולכל אחד סגנון מיוחד משלו. מסוג זה ועד כמה קהל המעצבים הישראלי רוצה וצמא לזה.

עם מבט ממוקד לכיוון שלנו – איך אתה רואה את הטיפוגרפיה מתפתחת בתחום התקשורת החזותית המקומי?

לדעתי עולם הטיפוגרפיה העברית התפתח מאוד בשנים האחרונות, יותר ויותר יוצרים מוציאים לאור פונטים חדשים ולכל אחד סגנון מיוחד משלו. עוד מעצבים מתעניינים ורוצים להתנסות בעולם האותיות – הלטרינג, הקליגרפיה והטיפוגרפיה, וכל מעצב מביא את הנגיעה המיוחדת שלו ויוצר עולם שלם של אותיות. כל זה זה מראה שתחום הטיפוגרפיה העברית הוא אין־סופי ואני תמיד מחכה לדבר הבא שמגיע בסוף מהר מהצפוי.

אילו טרנדים טיפוגרפיים מרכזיים אתה צופה שנראה בשנים הקרובות?

יותר ויתר שימוש בטיפוגרפיה ככלי מוביל, יצירות ידניות מקוריות, אם זה בא לידי ביטוי בלוגוטייפים ייחודים או עטיפות לסינגלים. גם בשימוש במנעד רחב של פונטים בסגנונות כתב שונים ביחד, כי בסוף הטיפוגרפיה נמצאת בכל מקום ואם עושים אותה נכון יוצאים דברים נפלאים.

כמעצב, מהיכן אתה שואב השראה?

כמעט בכל מקום אפשר לשאוב השראה, בהליכה ברחוב, נסיעות, טיולים, רק לעצור רגע ולהתסכל, העולם צבעוני ומלא בתוכן. כמובן גם ממעצבים, סטודואיים וקולגות בתחום.

מרצי הכנס:

גלית גאון, רינת הדר, עודד עזר, אברהם קורנפלד, אמנון אילוז, אלעד משען, סער פרידמן, בת־אל בן־חורין, אריאלה דניאלי ואדוארדו מיטלמן.

אל אתר הכנס

לקריאה נוספת:

השאלון עם אמנון אילוז

השאלון עם סער פרידמן

השאלון עם אלעד משען