פעם, לפני הקורונה, סטודיואים היו מעצבים מלא דברים מהממים למותגים בינלאומיים, המשכורות היו נהדרות פלוס וכולם היו מאושרים. עוד משהו שקרה אי שם בעבר, היה המיתוג של סטודיו Awesome לכנס OFFF 2020 שהיה אמור לצאת, אבל אופס, הקורונה החליטה לצוץ לפני כן. באוזניים פתוחות לרמזים שהגיעו לאט לאט בחודשים שלפני הקורונה, (שהייתה כמעט הפאשלה של סוף העולם) החליטו אז ב־Awesome למתג את האירוע, ותסלחו לנו על התרגום החופשי, ״כחגיגת הפאשלות״, או באנגלית - Offfuck, כמיטב המסורת של ממתגי האירוע בארץ ובעולם, לבצע פארפאזה על המילה off והטיותה הרבות.
לחגוג את הפאשלות זה ממש לא קונספט חדש. עדי קרליץ כבר כתבה את זה יפה כשעסקה בתואר השני שלה באסטתיקה ובמניפסט של הגליצ׳, ויובל סער אצר תערוכה נפלאה בשם 0ops, שעסקה גם היא בעיצוב של תקלות. שניהם ממשיכים את המסורת של הגליצ׳ ארט, סגנון שהוא לכל הפחות בן עשור. מה שהיה חדשני בקריאטיב של Awesome לפני כשלוש שנים, הוא שבקודש הקודשים של העיצוב המוקפד והמתוקתק, הוחלט שהפעם חוגגים את הפאדיחות. זה לא דבר ברור מאליו במקום בו כל פיקסל צריך להיות במקומו המדויק ביקום העיצוב הדיגיטלי, ועל כך מגיע להם כבר השאפו הראשון. מה שהתחדש לאחר כשנתיים של קורונה, בהם כמובן גם פסטיבל OFFF TLV לא יכל להתקיים, היא בעיקר הבחירה הכנה להשאיר את המיתוג כמו שהוא, ובכנות אפילו יותר עמוקה, לעשות זאת מתוך פתיחות ורגישות לחרדות ולנעלם הגדול שהקורונה הותירה אחריה (אם היא בכלל עזבה אותנו). ועל כך מגיע להם השאפו השני.
את הכנס פתחו במקביל שני מופעים, הראשון של באוגזם (פירוש השם: חיבור בין באוהאוס ואורגזמה) שהוא למעשה פרוייקט אישי של המעצב ומנהל הקריאייטיב האלבני Vasjen Katro בו התחייב בפני עצמו להעלות בכל יום פוסטר חדש שיצר, במשך 60 יום. בהרצאה הוא סיפר שההתחייבות היומיומית הפכה למסע מוצלח של שנים, במהלכן פיתח סגנון מובחן המערבב טכניקות, ונוצר ביקוש של עבודותיו על ידי גופים מסחריים גדולים. קאטרו מעיד כי למד בשנים אלה את כוחו של השיתוף, אבל גם את הסכנה של ההתמכרות ללייקים ואת החשיבות הגדולה של היצירה האישית למול עבודה עבור לקוחות.
המופע השני היה הצגת הרעיון הקריאטיבי שמאחורי מיתוג הכנס, על ידי שני נציגים מסטודיו Awesome (אביה ג'רפי - ראש מחלקת העיצוב, והיילי אלכסנדר - אסטרטגית מותג וכותבת תוכן). דרך מספר פרויקטים מהשנה האחרונה, הסבירו השניים מספר תובנות (של אינטלגנציה רגשית בעיקר) המדגימות כיצד הרעיון העומד מאחורי המיתוג של הכנס בא לידי ביטוי בתהליכי העבודה עליהם. לבסוף גם הוצג סרטון וידאו המראה את צוות היוצרים מדבר על תהליך המיתוג של הכנס. שתי ההרצאות, עם רייל הפתיחה של באוגזם שהציג את שמות כל המציגים והיה כולו מחווה לשפת הגרפית של הגליצ', והליווי הגרפי של המציגים של Awesome, ובעיקר הקול הפנימי שהציג שם את כל החרדות והפאדיחות שמאחורי התהליכים המתוקתקים שהוצגו, היו שיר הלל לפתיחות רגשית, שיתוף התחושות הקשות שלפעמים מתלוות לתהליך העיצוב, במקביל להצגה המעוצבת לעילא של כל אחד מהמציגים, וגם אלו שהגיעו אחריהם בשני ימי הכנס.
בין ההרצאות שראינו ואהבנו, היתה ההרצאה של המעצבת ומנהלת הקריאייטיב טינה טולי (Tina Touli) מלונדון. טינה הציגה את עבודותיה המולטי דיסיפלינריות שמשלבות עבודה דיגיטלית לצד קראפט בהן היא מייצרת טיפוגרפיה קינטית שמשתמשת בחומרי הגלם שסביבה, בעולם האמיתי - גזעי עצים, בועות סבון, קצף, שיער ועוד, ובהשראתם ואיתם היא מעצבת ומנפישה. טאולי הסבירה שהיא מגיעה מאמונה שעיצוב יכול להיות אקט משחקי ותרפיוטי שיכול ליצור שינוי אמיתי.
עוד הרצאה של מעצב תלת־מימד שמחפש השראות בעולם החומרי האמיתי, ונהנה ליצור טקסטורות דמויות פלסטיק ויצורים מתנפחים, היתה של וינסנט שוונק (Vincent Schwenk). וינסנט אולי מוכר לכם מפרסומת המיתוג החדש של מיקרוסופט, אותה הוא הציג גם בהרצאה וסיפר על תהליכי העבודה המייגעים והארוכים, תוך כדי שחשף את המקומות בהם הוא מוצא עניין וכיף אל מול העבודה התלתיסטית שיכולה להיות מורכבת ומפרכת. גם הוא גילה פתיחות רגשית ראויה לציון במקביל להצגת העבודות המהודקות של היקומים הגרפיים התלת־מימדים שעוררו כלל הנראה השראה מהולה בקנאה אצל כל הצופים בהרצאה.
בין ההרצאות, במתחמי המינגלינג השונים, היה נחמד לפגוש חברים חדשים וותיקים וגם לשמוע על מנות ההשראה שקיבלו מההרצאות השונות ביחד עם החרדות והספקות שעלו לגבי המשך הקריירות הקריאטיביות בעולם המשתנה של אחרי המגפה העולמית. הרצאה נוספת שדיברה על יחסים אנושיים בריאים בסביבת העבודה והחשיבות הגדולה שלהם, הייתה של סבסטיאן פאדילה (Sebastian Padilla) שהוא המייסד־שותף ומנהל הקריאייטיב של סטודיו המיתוג מעוטר הפרסים Anagrama. סבסטיאן סיפר על החיים במונטריי שבמקסיקו, שם הוקם הסטודיו (לו יש כיום גם שלוחות ביפן ובארה״ב), והדגיש לא רק את חשיבות עבודת הצוות שסביבך, אלא גם כמה מעניין ומפרה לעבוד עם אנשים שלהם כשרונות שונים משלך ובעיקר לאפשר להם את האופציה להוביל את תהליך העבודה, ולעיתים קרובות. הוא גם שיתף פרוייקטים בהם שולבו עיצוב יחד עם אדריכלות, על הסרט שביים ומועמד לפרס אריאל לסרט ביכורים, על רשת מזללות הטאקו שהקימו וגם על הבר שפתחו.
אחת ההרצאות האחרונות שנהנו לראות היום השני היתה של Kiel D.Mutschelknaus. קייל הוא מעצב, מאייר, אנימטור ומרצה מהחוף המזרחי של ארה״ב שהחליט לא להסתפק רק בלעצב אובייקטים, כהגדרתו, אלא לעצב את הכלים עצמם. הוא שילב את הידע המתמטי שלו ויצר אתרים עם טמפלטים מקודדים שהם מעין מחוללי טיפוגרפיה קינטית בהם יכול כל אחד להתנסות ביצירת ״שנדלירים״ טיפוגרפיים. למרות הרמה הטכנית הגבוהה, הוא ציין שהשילוב של טיפוגרפיה בעולם האמיתי, דרך הטכנולוגיה, היא שגורמת לו את הריגוש האמיתי ומזינה את העבודה שלו כל הזמן.
וכמובן שאי אפשר בלי אברהם שלנו שדיבר על סטודיו אאא ועיצוב הפונטים שלנו, אבל עלינו אתם כבר יודעים מלא, לא?
2 תגובות
הכרוכית א' זה לא הלוגו של אלחנן בן אורי?
בפעם האחרונה שבדקנו באתר שלו, לא.
:)