הטיפוגרף שחוזה את העתיד: שיחה עם עודד עזר על האות העברית בעידן מהפכת ה־AI

יצורי כלאיים של אותיות וכתמים, וידיאו ארט ובינה מאלכותית, שיחה שערכנו עם עודד עזר לקחה אותנו רחוק רחוק על עבר האופק של עתיד הכתב העברי

במשך אלפי שנים החברה האנושית התרגלה לתקשר באמצעות מערכת סמלים מופשטים שבדרך כלל אנחנו קוראים לה אותיות. אותם סמלים שנדמה שכל קשר בין צורתם להגייתם מקרית בהחלט, הלכו והשתדרגו עם השנים. פיתחנו רגשות על אופן כתיבת הסמלים הללו ויצרנו הקשרים בראש שלנו, כדי לחזק את המסר שעומד מאחוריהם, זה בין היתר תפקידה של הטיפוגרפיה.

ההווה שלנו יהפוך עָבַר בעוד כמה רגעים, ומבלי שנשים לב הדרך בה נצרוך טקסטים תשתנה לחלוטין. שוחחתי עם פרופ' עודד עזר על עתיד הטיפוגרפיה והופתעתי לגלות שלתפיסתו העתיד שלה לא מובטח: ״אני לא נביא, אבל אני מרגיש שבעתיד הרחוק השימוש בטיפוגרפיה יצטמצם עוד יותר מאשר היום. אנשים רוצים לקבל את האינפורמציה שלהם היום כסרטון ולא כטקסט שהם צריכים לקרוא כי קשה להם כבר לדמיין דברים״.

עזר־קדים (2020): פונט ״ספקולטיבי״ בעת עיצובו - שבהמשך הפך לפונט מסחרי ומשפיע.

אם לא אות, אז מה כן? האין זו שאלה מתבקשת? מה יקרה לכל האותיות המעוצבות שכבר קיימות בעולמנו, פונטים עתיקים שלא יהיו יותר בשימוש, כאשר כתבי קודש לצד הודעות סמס הופכים מיותרים.

״הדרישה לטיפוגרפיה כמו שהיא תפחת מאוד, וימצאו פתרונות מתוך הצורך האמיתי באותו רגע. אולי זה יהיה שילוב בין דימוי לאות, קריאה מבוססת זמן, או שטיפוגרפיה תהפוך מסימנים נושאי תוכן לאלמנט קישוטי ואווירתי כמו שקורה כשאנחנו מתבוננים בשפה שזרה לנו״, מתאר פרופ' עזר. ״הטיפוגרפיה תהפוך לנוסטלגית, משהו להתרפק עליו, או משהו אקזוטי כמתנה לאדם אהוב. אני חושב שהיא פשוט תתייתר. לדוגמא, אף אחד לא נוסע בכרכרה היום. מי צריך את זה? אז גם אף אחד לא יעצב טיפוגרפיה, ואף אחד לא יצרוך טיפוגרפיה. וזה בסדר, כי תאמרי את האמת, את מרגישה שאת מתגעגעת לכרכרות?״

עזר מתעסק בעתידנות משנת 2000, כך שעבורו מדובר בדרך חיים. בעבודותיו יש תחושה שהוא מקדים את זמנו. בעיניו, עתידנות טיפוגרפית היא היכולת לדמיין או לפתח תסריט אמיתי או דמיוני שקשור באותיות, בין אם לטרינג, טיפוגרפיה ובעצם כל סוגי האותיות, ולהמחיש אותו באופן חזותי בכל מדיום חזותי קיים. כאשר עודד ניגש לעבוד על פרויקט, הוא פונה אליו מתוך הרפתקנות וסקרנות לגלות מה צופן בחובו העתיד. הוא נכנס לדמות בתוך הסיפור שהוא ממציא לעצמו כדי להעניק לעצמו את המשאבים והיכולות לבצע את הפרויקט באופן הכי קרוב למציאות. עודד קורא לזה ״המסגרת הלגיטימית לחלום״. ובכל זאת לדבריו, כשאנו מדברים על מציאות עתידנית, אי אפשר באמת לחזות מה יהיה שם, ולכן כל האפשרויות פתוחות.

טיפוגרפיה ספקולטיבית, כל מה שבין חי לכתם

עזר־פרנקריהליה (2004): פונט ״ספקולטיבי״ בעת עיצובו - שבהמשך הפך לפונטים מסחרי ומשפיע.

פונט פרנקריהליה כיום הוא עוד פונט מסחרי שקיים בשוק, אך כשהוא יצא לאוויר העולם בשנת 2003 הוא היה ביזארי ויוצא דופן. הכל התחיל מזרע של תסריט, שאלה היפותטית – למה אותיות לא יכולות להתנהג כמו חרקים? המחשבה על פונט דינמי שמתחקה אחר הביולוגיה של הנמלים באמצעות שינוי ה־DNA של האותיות, כנראה נשמע מטורף לחלוטין. אך כשאנו מביטים בסט האותיות של פרנקריהליה נוצר סדר והגיון. כיום למושג ״ביו־טיפוגרפיה״ יש עשרות אלפי תוצאות, אך לפני עשרים שנים בלבד, לא הייתה אף לא תוצאה אחת.

״המצאתי לעצמי סיפור – בוא נניח שאני יכול להתעסק ב־DNA של נמלים, בתור המדען הטיפוגרף, ולהפוך אותם ליצורים שחציים אות חלקם נמלה. כל כך רציתי לראות את זה בעיניים, כי אני לא מדען, ואז לא הייתי מקושר למכון־ויצמן. הכנתי מודלים שנעשו ביד, כשהיום את יכולה לעשות דבר כזה בלחיצת כפתור. זה ממש Midjournry. השנה הייתה 2006, אף אחד לא חשב על בינה מלאכותית.״, מספר עודד.

הוא החליט שלא די לו בשינוי ה־DNA של חרקים, והחליט להעניק לעצמו את הרישיון הרפואי לעסוק בזרע אנושי. הוא שינה את כובעו מ׳מדען טיפוגרף׳ ל׳ביולוג טיפוגרף׳, והחל בפנטזיה. כמו כל פרויקט עשוי היטב, צריך להתחיל בעבודת מחקר, אך מכיוון שמדובר בפרויקט עתידני וספקולטיבי, אין נכון או לא נכון, ואפשר להשתגע עם התוצרים. ״הבנתי שאני יכול לשלב את האותיות בצורה לא שלמה יחד עם הזרע. הבדיחה הזו שהזנב של הזרע הוא בעצם סריף, זה מצחיק אותנו בתור טיפוגרפים, בתור מעצבים. עומדות שאלות כמו כמה מהאות להראות וכמה מהזרע להראות? האם אפשר להראות רק חצי Y ורק חצי S וזה עדיין יהיה קריא? כל הדברים האלה הם פרי דימיו כאשר אין הבריפ הוא למעשה חסר מגבלות.״

עודד עזר בורא יצורי כלאיים, בין הסיפורים שהוא מפתח לבין אותיות, תוך כדי הקפדה לחזור לבסיס שלו – לאותיות והצורניות שלהן

כאשר מתעסקים בעתידנות, מגיעים הרגעים בהם העתידנות הספקולטיבית פוגשת את העתידנות המציאותית, בפער של מספר שנים – ״אני זוכר שהיה פוסט באיזה בלוג אי־שם ב־2005 שהראה את העבודה שלי והיה כתוב ׳ככה תיראה הטיפוגרפיה עוד 20 שנה׳. אז זה הדהים אותי, היום זה נורא מובן מאליו, כי הרי כל עתידנות בסוף נהפכת להיות מיינסטרים, עתידנות זה רק נקודה אחת בהיסטוריה״, משתף עזר. כך הוא בורא יצורי כלאיים, בין הסיפורים שהוא מפתח בראש לבין אותיות, תוך כדי הקפדה לחזור לבסיס שלו – לאותיות והצורניות שלהן, ולא שוכח ליצור דברים חדשים.

ביוטיפוגרפיה (אותיות־הנמלים 2005, טייפוספרמה 2006): פרויקטים שניבאו את מידג׳רני ועבודה ספקולטיבית עם בינה מלאכותית. קרדיטים: קונספט ועיצוב: עודד עזר. צילום: עידן גיל. עזרה טכנית: ליאת אלוף, אמיר ליפסיקס, יורי שומסקי, ענבל הרשטיג.

עתידנות ובינה מלאכותית

עודד שיתף אותי גם באחורי הקלעים של יצירות העבר שלו – חיתוכים ידניים, הדבקות, עבודה בפוטושופ, בתוכנת תלת־ממד, ואף העזרה באנשי מקצוע נוספים על מנת ליצור אותן. כיום, בהקלדה נכונה של שורת prompt לתוכנת בינה מלאכותית, אפשר להביא תוצרים איכותיים שלא יביישו עבודה של בעלי מקצוע. אך דבר אחד חשוב עדיין לא נלקח מאתנו, והוא המחשבה על הקונספט.

״אני אומר לסטודנטים שלי ׳אתם לא חייבים לשלוט בתוכנות, תביאו רעיונות טובים׳. השאלה היא איך אתה נעזר בבינה מלאכותית. אם אתה מוסר את הזכות להמציא את הקונספט לבינה מלאכותית אז בעיניי אתה גמור לגמרי. אם אתה משתמש בבינה מלאכותית כסוג של אסיסטנט מאוד מוכשר, אז אתה משחק אותה. מבחינתי, בינה מלאכותית היא אסיסטנט החלומות שלך עד שיום אחד היא תהרוג אותך״, מצביע עזר על נקודה חשובה. ״מדברים עכשיו על האתיקה של המכונות, יש חשש אמיתי שהמכונות ישלטו בנו, מדברים על האפשרות שבינה מלאכותית תתכנן את המלחמה הבאה. השיח על העתיד הזה מפחיד מאוד אבל עד אז הוא יהיה אסיסטנט מעולה שלנו.״

״בינה מלאכותית היא אסיסטנט החלומות שלך עד שיום אחד היא תהרוג אותך״

עודד אף הספיק להשתמש בבינה מלאכותית בעבודה חדשה שלו. גם הפרויקט הזה התחיל מאהבתו לנמלים, אך הפעם הגיע מתוך איור ולא טיפוגרפיה. בשנתיים האחרונות הוא מצא את עצמו מאייר המון נמלים והחליט לעשות איתן דבר מה. הבן שלו הצית בזיכרונו את הסיפור ״הגלגול״ של פרנץ קפקא. בסיפור הדמות המרכזית – גרגור סמסא קם בבוקר ומגלה שהוא שרץ. המשפחה שלו מתנהגת אליו בצורה גועלית ולבסוף הוא מת מזיהום. יש שסוברים שזה הסיפור הקצר הכי חשוב של המאה העשרים. זה הדליק אצל עזר תהייה – מה אם גרגור סמסא היה אדם אמיתי, סופר מטורף ופורה שכתב באובססיביות 24 ספרים בפרק זמן של 10 שנים, ואז התאבד מתוך טירוף. ״סיפרתי ל־Chat GPT את הרעיון שלי שגרגור סמסא היה בן אדם אמיתי, וקפקא אולי גנב את הרעיונות שלו, את כותרות הספרים כדי לכתוב את ׳הגלגול׳. Chat GPT לא ידע להבין את קונספט, אבל הוא כן ידע לעשות פוליש לכיוון שהמצאתי, וכתב את זה בצורה עגולה.״

(2023) The Gregor Samsa Enigma (פרוייקט מוקומנטרי־עיצובי): שימוש בבינה מלאכותית (במקרה זה Chat GPT) כאסיסטנט לשוני ול״אריזת״ רעיון ראשוני. קרדיטים: קונספט, עיצוב וצילום: עודד עזר. עזרה טכנית: Chat GPT.

השימוש בבינה מלאכותית עבורו הייתה קיצור תהליכים, וכמו שאמר לתלמידיו, הוא בוחר בו רק בתור אסיסטנט. ״לא נתתי ל־Midjourney לעצב את העטיפות, כי אני לא חושב שהוא היה עושה את זה באמינות כל כך גבוהה כמו האיור האנלוגי שלי. יש משהו באנלוגי שנוגע לנו בלב. מצאתי תמונה של אדם שיהיה עבורי גרגור סמסא, ופתאום הוא קם לחיים, וברגע שהוא קם לחיים במוח שלי אז אני יכול בעצם לעצב עשרים וארבע עטיפות לספרים שאף אחד לא ראה מעולם בעצם. אני משחק גם את החוקר, לא רק את המעצב. הפסקה הראשונה הנודעת של הטקסט ׳הגלגול׳, מתפרקת לשמות הספרים שלכאורה גרגור סמסא כתב. עיצבתי את כל עשרים וארבע העטיפות בשימוש איורי הנמלים שלי. וככה, אם את שמה את הספרים אחד על השני לפי הסדר את יכולה לקרוא את הפסקה הראשונה של ׳הגלגול׳.״

נשמע שהעתיד אולי נוח יותר אך מתי אנחנו מסתיימים והבינה המלאכותית מתחילה?

״הגבול בעיני בין יצירה אותנטית ליצירה לא אותנטית, הוא לא השימוש בבינה מלאכותית, אלא העובדה שאת חופשייה ביצירת הקונספטים שלך כמו בן־אדם ואת לא נותנת את הזכות לקריאטיביות הזו למכונה. כי מכונה תמיד תשחזר דברים שהיא מכירה. תראי, אנחנו לא יודעים לאן זה יגיע אבל זה נכון לעכשיו להגיד את זה.״ אומר עודד ובוחר לסיים בנימה אופטימית – ״תמיד טוב לדמיין עתיד טוב יותר, חשוב לדמיין עתיד בכלל. ברגע שאתה מדמיין עתיד אתה נותן דרור להרבה תקוות כמוסות שיש בך, ותקווה זה מצרך חשוב כדי לחיות.״

Memory Palace (מיצב וידיאו, 2013), We Are Family (2015) (מכונת כתיבה בפונט־גיפים־בתנועה), דוט פונט (פונט מינימליסטי לדור שלא קורא, 2015): ניבאו את השילוב של קוד ועיצוב פונטים, פונטים בתנועה וכאלה המשלבים בין דימוי לעיצוב פונטים. קרדיטים: קונספט, תסריט, בימוי, עיצוב: עודד עזר. הפקה, צילום ועריכה: מיכל שני, דורון בנטוב, שגיא הוברמן.


עודד עזר הוא מעצב אותיות ישראלי מוביל, מייסד ובעלים של עזר טייפ האוס. בוגר בצלאל ופרופסור לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון. יצירתו משלבת בין מסורת עברית לבין חקירה עתידנית ופורצת דרך, וזיכתה אותו במוניטין בינלאומי כאחד הקולות המרכזיים בעיצוב הגרפי והטיפוגרפי העולמי.