כן, זהו מנהג הבריות בגולה (למרות ששמעתי שיש כאלה שעושים את זה גם בארץ, ולא רק בימי זיכרון.) בתי הקברות כאן מוצלים וקרירים ואף טומנים בחובם סיפור מעניין או שניים. אז הצטרפתי לסיור בבית העלמין בווייסנזהה (Weisensee), חמושה במצלמה ונחושה לאתר מצבות מעניינות. בכל זאת, בתי קברות הם גן־עדן (כן כן) לחובבות טיפוגרפיה. לא רק בזכות המגוון העצום של אותיות בשפות שונות, אלא גם בזכות היצירתיות העצומה שגלומה בעיצוב מצבות. אות, חומר, קומפוזיציה – אלו הרי המרכיבים הבסיסיים של כל עיצוב גרפי טוב.
עיצובי המצבות במקום משקפים תהליכים שעברו על יהדות גרמניה כולה. רבות מהן נכתבו בגרמנית בלבד כפועל יוצא של השתלבותם של היהודים בחברה הכללית ונטישת שפת היידיש לטובת הגרמנית. מדי פעם מתגלה מצבה דו־צדדית שבחזיתה נכתב בגרמנית ובצידה האחורי בעברית. רבות מהן עשויות שיש שחור והאותיות החרוטות עליהן מודגשות בזהב. יש כאן המון פונטים סריפיים, וגם דוגמאות מעניינות לפונטים סנס־סריפיים (ללמדנו מה היה אופנתי בתחילת המאה הקודמת).
בין כל השחור והזהב הזה בולטת לה מצבתו של מיכה יוסף בן גריון (ברדיצ׳בסקי), שנולד באוקראינה בשנת 1865 והיה הוגה דעות וסופר עברי (מבחר מכתביו זמין כאן).
מצבתו של מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ׳בסקי) בבית הקברות היהודי Weisensee בברלין. צילום: ניצן שלוש
המצבה שלו בולטת בשטח בגלל העיצוב הייחודי שלה. מעט המילים שכתובות עליה נחרטו באותיות גדולות מאד אשר הובלטו בעזרת רקע שחור. גם הגופן שנבחר בולט מבין שאר הגופנים העבריים בסביבה – פרנק־ריהל. אני מודה שלא היה לי זמן כמובן לסייר בכל רחבי בית־הקברות הענק הזה, אך בכל זאת לא נתקלתי בדוגמה נוספת של שימוש בפרנק־ריהל. ברדיצ׳בסקי נפטר בשנת 1921, שנה אחת בלבד אחרי רפאל פרנק, מעצב הגופן, ואחת-עשרה שנים לאחר שהגופן יצא לאור. מסיבה לא ברורה, לא נעשה שימוש בפונט זה על מצבתו של רפאל פרנק עצמו. מפתיע? בהחלט.
תקריב על מצבתו של ברדיצ׳בסקי. צילום: ניצן שלוש
לטעמי, עיצוב המצבה משקף יצירתיות טיפוגרפית שהקדימה את זמנה. האותיות חרוטות בצורה הנותנת את התחושה שנלחצו בתוך השורה ובו־זמנית התמזגו עם הרקע. הן לא נעלמות בו לגמרי, אלא יש סביבן קונטור שחור עדין מאד. הן תגי האותיות והן הקווים היורדים נאספים במיומנות למרווחים שבין השורות הכהות. ראוי לציין את הדגש באות ב׳ שנראה כי עבר שינוי ביחס לעיצובו המקורי.
מצבת זכרון לשבויי מלחמה רוסים במלחמת העולם הראשונה. צילום: ניצן שלוש
שימוש מסקרן נוסף בגופן עברי מצאתי על מצבת זכרון לחיילים רוסים־יהודיים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. על המצבה נכתב באותיות לטיניות ועבריות, כאשר הפונט שנבחר לאותיות העבריות מזכיר את ״אהרוני״. מדריכת הסיור לא ידעה להגיד לי מאיזו שנה המצבה, אך לאור השימוש בגופן הזה הייתי אומרת שהיא הונחה במקומה זמן רב אחרי תום המלחמה.
כאמור, ווייסנזהה הוא בית־קברות ענק ואי אפשר להתייחס לכל השפע שבו בפוסט כזה קצר. אבל אתן ואתם בהחלט מוזמנות ומוזמנים לפקוח עיניים בפעם שהבאה שתסיירו פה, או פשוט להוסיף את בית הקברות היהודי המקומי כנקודה קרירה נוספת בטיולים שלכם בחוץ לארץ, ואולי תמצאו שימוש ייחודי באותיות עבריות שימלא אתכן/ם השראה.
תקריב על הגופן. צילום: ניצן שלוש
4 תגובות
Thanks so much for posting this article. I am always fascinated by the creative ways Jewish artisans used to get all the necessry information on tombstones. I have had to design a few and I always try to be as creative as possible with the layout and maek the Matsevah a meaningful tribute to the person that passed. The fact that you can publish a wonderful piece like this is really a salute to
to the artisan that went out of his/her way to make a tombstone that would stand the test of time. Kol HaKavod
Thank you for these kind words, Irv! There's so much more to say about typography and tombstones that I didn't cover in this piece and I absolutely agree with you that these tombstones are fascinating and timeless
היי, האם זכור/שמור לך המיקום המדויק של קברו של מ"י ברדיצ'בסקי?
שלום לך, ממה שזכור לי, הקבר ממוקם בחלקו הימני של בית הקברות באחת השורות הראשונות יחסית.