הנשים באות בעקבות יצירתה של אסתר ברלי־יואל

ארגז ישן שהתגלה בחדרון בגג בניין הצופה אל הים בתל־אביב, מספר את סיפורה של אחת מן המעצבות הגרפיות הראשונות והחשובות ביותר בארץ־ישראל

ברחוב הירקון בתל־אביב, על גג בניין בן עשרות שנים, עומד לו מחסן עזוב, הצופה אל הים. כשפגשתי את טל ברלי לראשונה, היא אמרה לי שאולי בחדרון זה, נמצא עקבות של עשייתה של סבתה – האמנית והמעצבת הגרפית – אסתר ברלי־יואל. מאותו רגע, המתנתי בקוצר רוח לפתוח את הדלת ולגלות מעט יותר על אחת המעצבות הראשונות והחשובות בארץ ישראל.

אסתר ברלי יואל. צילום באדיבות משפחת המעצבת

אסתר ברלי (ברלין) יואל (1972-1895) נולדה בעיר המבורג בגרמניה ולאחר לימודי אמנות בעיר, עברה לברלין, שם למדה בבית ספר הגבוה לאמנויות בברלין אצל האמנים אלכסנדר ארכיפנקו (Alexander Archipenko,1964-1887) ולודוויג מיידנר (Ludwig Meidner, 1966-1884). בשנת 1925 עלתה לארץ ישראל עם בעלה חיים ברלין ובנם המשותף והתגוררה בחיפה, שם פעלה. בשנת 1930 התגרשה ובהמשך עברתה את שם משפחתה מברלין לבַּרלִי־יואל. לצד העיסוק בציור והצגה בתערוכות שונות, עסקה רבות בגרפיקה והייתה מן הראשונים והראשונות להצטרף ליוזמה להקמת "אגודת הצירים העברים לגרפיקה שימושית בארץ ישראל". היא יצרה סמלי ערים, ועדים והתאחדויות וכן גם כרזות, עלונים, כריכות ספרים ועוד. למרות שנראה שהייתה מוכרת בזמנה, כיום החומרים אודותיה מצומצמים מאד ובשלב זה, ישנן רק כמה עשרות עבודות המזוהות כפרי יצירתה.

לפני כשנה, טיפסנו טל ברלי ואני, מלאות תקווה, במעלה המדרגות והתחלנו לנבור בהיסטוריה. לנדוד בין עשרות ציורי מים, ציורי שמן והדפסים בגדלים שונים שנערמו עם השנים. יצירות אמנות שבדומה ליצירות של אמנים רבים, אינן מוצאות מקום ומתכלות. רגע קצר לפני שאמרנו נואש מלמצוא רמזים ליצירתה הגרפית של האמנית, זיהיתי אות עברית בעלת מראה מעניין, המציצה מארגז מחשב ישן שנח בפינת החדר. ארגז שהתגלה כתיבת אוצר.

דף הפרסום שהציץ מן הארגז. אסתר ברלי יואל, תאריך לא ידוע, באדיבות משפחת היוצרת

תיבת האוצר הכילה עדויות ליצירתה הענפה של ברלי־יואל ובהן סקיצות ותצלומים של סמל העיר חיפה וסמל העיר חולון. מרבית הסקיצות שנמצאו, אינן מוכרות ונראה שלא ראו אור יום, כבר שנים. סמל העיר חיפה שעיצבה ב־1936 וסמל העיר חולון שעיצבה ב־1947, מזוהים עד היום. למרות שערים אלו עברו מיתוג מחדש בעשור האחרון, סמליהן החדשים עדיין מציגים גם את הסמל הישן שיצרה אסתר.

אסתר ברלי-יואל, הצעה לסמל העיר חולון, שנות ה-40, באדיבות משפחת היוצרת

הצעה שנמצאה בארגז, לסמל העיר חולון, שנות ה-40. אסתר ברלי-יואל, באדיבות משפחת היוצרת

בתיאורים הבודדים הכתובים אודות הסמל, הוא מיוחס פעמים לארכיטקטית "גברת ברלין" או לאישתו של הארכיטקט יוסף ברלין, וברלי-יואל לא מקבלת את ההכרה הראויה

סמל העיר חולון מציג ממאפייני העיר באותם ימים - עץ השקמה וגבעות החול, לצד ציטוט מתוך השיר "ארץ ישראל" מאת המשורר דוד שמעוני, שביקש להציג את נחישות התושבים הראשונים להקים עיר בחולות. לעומת סמל העיר חיפה, שהיה מזוהה כפרי יצירתה של המעצבת, המידע הקושר אותה אל סמל העיר חולון היה מצומצם. בתיאורים הבודדים הכתובים אודות הסמל, הוא מיוחס פעמים לארכיטקטית "גברת ברלין" או לאישתו של הארכיטקט יוסף ברלין, וברלי־יואל לא מקבלת את ההכרה הראויה.

לפני מספר חודשים, נחשפו ההצעות שיצרה המעצבת לסמל העיר חולון, לצד קומץ פריטים מקוריים נוספים שנתגלו בתיבת האוצר, בתערוכה "הטביעו חותם: מעצבות גרפיות בארץ ישראל", שנערכה בגלריה ויטרינה, ב־HIT מכון טכנולוגי חולון. התערוכה שאצרתי לצד דליה מנור, נתנה במה לעשייתה הגרפית המשמעותית של אסתר ברלי־יואל.

 

 


תודה רבה לד"ר טל ברלי על שיתוף הפעולה המלא ועל הסיוע הרב במחקר ובהיכרות עם סבתה ולד"ר דליה מנור שסיפקה למעצבת במה ראויה