בשבת הנוראה ההיא גם אני התעוררתי בבוקר, וחויתי משהו שניתן לתאר כהלם ושיתוק יצירתי עמוק, עד שלאחר כשבוע החלטתי לצאת מזה ולנסות ליצור. אבל איך מתחילים? אני לא צריכה לספר לכם כמה יצירה חשובה עבורנו. זוהי הדרך שלנו לתקשר עם העולם. כך אנו מבטאים את עצמנו ומוציאים רעיונות לאור. אבל כשנראה שהשמש שקעה ולא בטוח שתזרח שוב, קשה להרים את העיפרון או להתחיל להזיז את העכבר.
תאוריה פסיכולוגית מרכזית טוענת כי האדם חייב למלא את הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים שלו – מים, אוכל, שינה וחמצן. לאחר מכן, עליו לחוש ביטחון בקיום הפיזי שלו. כאן רובנו נעצרנו, היות ותחושת הביטחון נפגמה קשות. יצירתיות ופתרון בעיות מגיעים רק שני שלבים לאחר מכן, כך שאם איננו חשים ביטחון יהיה כמעט בלתי אפשרי ליצור. לכן חשוב שנזכור שיש לנו משפחה שאוהבת אותנו, חברים תומכים, בית עם גג מעל הראש (ממ״ד זה גם נחמד) וכוחות ביטחון שעושים מעל ומעבר כדי להבטיח את קיומנו כאן.
לאחר שהצלחתם לבסס את תחושת הביטחון שלכם, הנה כמה טיפים שעזרו לי לחזור ליצירה:
למדו את עצמכם תוך כדי תנועה. כדי להתחיל לצאת מהקיפאון צריך להתחיל בצעד, גם אם הוא קטן. נסו להציב לעצמכם משימות קטנות ופשוטות, ובכל פעם תגדילו אותן במעט. תאמינו או לא, כאשר רשמתי שורות אלה הרגשתי תקועה במחסום בעצמי. לקחתי צעד אחורה ופירקתי את המשימה למשימות קטנות יותר, אליהן ניגשתי אחת אחרי השניה.
חזרו למקורות שלכם. נסו להיזכר במדיום האהוב עליכם, כזה שבא לכם בטבעיות. תרגישו חופשי להוציא החוצה את התחושות בפנים. רוב בני האדם פוחדים מהלא־מוכר והבלתי־צפוי, כך שחזרה למקומות מוכרים משרה בנו תחושת ביטחון.
צרו בתוך מסגרת. אם אתם מתקשים ליצור מתוככם, חפשו את המעטפת הנכונה. מתקיימים כעת אינספור קולות קוראים, התנדבויות ויוזמות שרק מחפשות יוצרים, בכל התחומים! מצאו את הדרך הכי נכונה לכם להשתלב. יש לכם יכולות מיוחדות לתקשר עם העולם, נצלו אותן.
הגבילו את עצמכם. הקציבו זמן מוגבל או השתמשו בחומרים ספציפיים ליצירה שלכם. במקרים בהם המחשבות מתרוצצות לכל עבר, הגבלות יכולות ליצור סדר בבלאגן ולהביא לפתרונות יצירתיים.
תעבדו ביחד. כנראה שאפשר לקחת משהו גם מהסיסמה שרואים עכשיו בכל מקום - ״ננצח ביחד״. נסו למצוא חברים מהלימודים, אם אתם במהלכם, או בוגרים אם אתם אחריהם, ולהקים קבוצת תמיכה בה אתם נפגשים פיזית ליצור ביחד. קבוצות יצירה קטנות יכולות להיות מעגל תמיכה רגשי ויצירתי נהדר.
פעילות גופנית. כדי שהנפש תחזור להפעיל את גלגלי היצירה, כדאי מאוד לנסות להניע קודם את הגוף. גם קצת מתיחות, או ריצה קלה או אפילו ריקוד לצלילי מוזיקה קצבית, ושלא לדבר על יוגה, אם אתם בקטע - יכול להיות הדבר שיעשה לכם פלאים בתוך כל המצב הזה.
חשבו מה אתם רוצים להגיד. כחלק מהיכולת המופלאה שלנו לתקשר, אנו סוחבים בתוכנו מסרים שרק מחפשים דרך לצאת החוצה. נסו לנסח אותם, קודם כל בכתב. חשבו מה מכעיס אתכם, מה מעציב ומה מביא נקודות אור. תנו מקום לרגשות שלכם. התחושות שמציפות אתכם נוגעות בלבבות של רבים אחרים, תתפלאו לראות כמה הבנה הדדית מסתובבת עכשיו ברשת, לצד כל השנאה.
גלו חמלה עצמית. זה בסדר אם אתם מרגישים תקועים, שהעולם האישי שלכם נעצר בזמן שאחרים כבר חוזרים לשגרה. זה בסדר אם אתם לא מצליחים ליצור או בכלל להוציא את הרגשות החוצה. זאת תזכורת שאין בושה בבקשת עזרה מחברים או בעלי מקצוע.
וגם מוזיקה ברקע תמיד יכולה לעודד ולעזור - אז אסיים את הכתבה בשורה משיר שנותנת לי תקווה: ״...אל פחד, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״.
