שיחה עם נעם שכטר על הקמת אגודת הספרים החדשה

כבר מעל לשנה שצוות קטן ואיכותי של ארבעה מעצבים ומעצבות – נעם שכטר, רוני שוורץ, אלה יהודאי ואסף ארד שהצטרף בתקופה האחרונה, עובדים על שתי יוזמות חדשות בתחום עיצוב הספרים,  הראשונה, התאגדות מקצועית למעצבי ומעצבות ספרים בשם ״עיצוב ספרים מאוחד״. והשנייה, תחרות שנתית חדשה לעיצוב ספרים בישראל — ״תריסר ספרים״. מטרות האגודה הן להרחיב ולהעמיק את העניין המשותף במלאכת הספר מן הצד העיצובי שלו, להדגיש את החשיבות בעיצוב הספרים בישראל לציבור הישראלי, ולקדם איכות גבוהה בתחום הייצור וההפקה. הפעילות שלהם תהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה, שיתוף ידע ודאגה לאינטרסים משותפים של המעצבים מול ספקי שירות. והתחרות היא דרך נהדרת ליצור קצת באזז סביב המטרות האלה.

התיישבתי לשיחה קצרה עם נעם, לשמוע עוד על הקמת האגודה החשובה הזאת.

היי נעם, אז קודם כל מזל טוב ענק! ספר לנו קצת על הטריגר להקמת האגודה.

נעם שכטר. צילום: גורה שכטר

היי, תודה רבה! האמת היא שזיהינו פער גדול בין הרמה המקצועית הגבוהה של מעצבות ומעצבי הספרים בארץ, כולל התייחסות לערכים ייחודיים כמו רב־לשוניות ודו־כיווניות, ומסלולי התמחות אקדמיים של עיצוב ספרים, לבין השוק הרחב של ההוצאה לאור ואיכות הייצור. אנחנו קליקה קטנה יחסית המתמחה בעיצוב וייצור של ספרים — וההתאגדות תאפשר לנו לקיים שיח, לימוד והעמקה וקהילתיות. אני מסתובב עם זה בבטן כבר כמה שנים ומחפש את הקונסטלציה האפשרית לצאת לאור, ובחנתי מקומות פיזיים שונים ותפישות ניהול שונות.

בסופו של דבר, התגייסות של כמה מעצבים/ות צעירים/ות, שהיו סטודנטים שלי, היא זו שהובילה את ניסוח המבנה הקהילתי המשתף שאנחנו פועלים לפיו. האנרגיה הצעירה והתפישה הקהילתית של הדור הזה, הם אלה שהובילו את היוזמה לתעלת הלידה. המקום שלנו הוא חלל יפייפה בטחנת קמח ישנה בקיבוץ שער העמקים, הנקראת טחנת קמה. זהו קומפלקס תעשייתי העובר שיפוץ וינטאג’ נפלא וכבר מהווה בית ליזמות אזרחית, מחשבה חופשית ופעולה אקטיבית בתחומי החינוך, התרבות, הטכנולגיה והמלאכה ועוד.

נשמע מדהים! מעניין לדעת, הרעיון הגיע גם מדוגמת אגודות דומות בחוץ לארץ שאתם מכירים?

אנחנו עובדים כבר כמה שנים מול הקרן הגרמנית לתרבות הספר, Stiftung Buchkunst, המנהלת כמה תחרויות עיצוב ספרים בגרמניה, ואת התחרות הבינלאומית הגדולה שנקראת Best Book Design from all over the World, בצמוד ליריד הספרים הגדול בלייפציג. דרך העבודה עם הקרן הגרמנית הכרנו אגודות ממדינות נוספות, וקיבלנו עזרה ודחיפה להקים את התחרות אצלנו בארץ. הספרים ששלחנו בשנים קודמות, ספרי סטודנטים מבצלאל, עוררו עניין רב ואף זכו בפרסים.

״אנחנו קליקה קטנה יחסית המתמחה בעיצוב וייצור של ספרים – וההתאגדות תאפשר לנו לקיים שיח, לימוד והעמקה״

התחרויות הלאומיות הפכו למוקד עניין מקצועי וציבורי כאחד. הספרים הזוכים בתחרויות של המדינות המובילות בתחום מוצגים במוזיאונים, זוכים לחשיפה רחבה בסושיאל, וכמובן גם לעלייה ניכרת במכירות. כדאי לשים לב לתחרות ההולנדית De Best Verzorgde Boeken, ולתחרות משוויץ The Most Beautiful Swiss Books. הרמה הגבוהה של עיצוב הספרים במדינות האלה מקבלת דחיפה נוספת כשהמעצבים והקהל נחשפים בפניהם.

אם לחזור מהגלובוס בחזרה לדפים - מה מבחינתכם מייחד מעצבי ומעצבות ספרים מאלו העוסקים בשאר תחומי העיצוב הגרפי?

מעצבות ומעצבי ספרים חובשים שלושה כובעים: עריכת תוכן, עיצוב גרפי וטיפוגרפי, וניהול הייצור הפיזי. וביתר פירוט: לא רק שאנחנו אחראים על התכנים וצורתם, אנחנו עושים זאת תוך כדי קביעת הפורמט עצמו, בחירת החומרים וניהול ההפקה. הייחוד הוא שליטה מלאה במערכת החלטות כל־כך רחבה — מבחירת סוג המקף הנכון ועד סוג הנייר ושיטת הכריכה. עיצוב ספרים כולל עבודה על פנים וחוץ, דו ותלת, מיקרו ומאקרו.

צילומים מהחלל של האגודה ב״טחנת קמה״ בשער העמקים. המדפים והארון מחכים לספרים של חברי/ות האיגוד.

זה אינו תחום שאפשר ללמוד אותו בטוטוריאל באינטרנט, הוא מצריך לימוד מתמשך, שיתוף פעולה עם יוצרים אחרים, פתיחות לתפיסות של מיצוב, שיווק ומכירה, עבודה עם לשכות השירות, וקשב מלא למשתמשים הקוראים. ללימוד המתמשך הזה, שיתוף הידע ביננו הוא קריטי. הידידות והעזרה ההדדית מאפשרת לכולנו להיות מעצבים טובים יותר. זה תחום מצומצם שלא מגיעים אליו בשביל כסף, אלא מאהבה אמיתית למלאכת הספר ולמסורת הפרינט.

מסכים איתך לחלוטין. בוא נעבור רגע ליוזמה השניה הנהדרת שלכם - התחרות. אז על מה בעיקר יושם דגש בבחינת הספרים בתחרות?

צוות השיפוט יתבקש לבחון את הספרים כאובייקט שלם, כמהלך לינארי טקסטואלי־ויזואלי המקופל בין דפיו של הפורמט. נעריך אלמנטים של חידוש ותחכום בתוך ׳מלאכת הספר׳ המסורתית; נבקש לאתר איכויות של טיפוגרפיה, לייאאוט וסטוריטלינג; יחס בין עמודי פנים לעטיפה — וכמובן איכות חומרית, דפוס וכריכה. הספרים הזוכים יסמנו נקודות שיא באיכות ההוצאה לאור בישראל.

״מנסיוננו, הספרים היפים מישראל מושכים תשומת לב רבה בירידי הספרים של לייפציג ופרנקפורט, מסיבות תכניות ואסתטיות כאחד״

מנסיוננו, הספרים היפים מישראל מושכים תשומת לב רבה בירידי הספרים של לייפציג ופרנקפורט, מסיבות תכניות ואסתטיות כאחד. ה׳קריאה׳ של ספר מישראל כשהוא מחוץ למים הטריטוריאליים שלנו, מחזקת את ההבנה העיצובית שלנו בערכים הגבוהים של תרבות העיצוב הלוקאלי ומעודדת מעצבות ומעצבים לפתח מערכות מורכבות המסוגלות להחזיק מרחב עיצוב מקומי בכפיפה אחת עם ערכים וסגנון גלובלי.

בבניית צוות השיפוט אנחנו נותנים מקום משמעותי למגוון עמדות מעבר לעיצוב פרופר, כי הספר הוא אובייקט משמעותי בחיים שלנו, היסטוריה והווה. עוד פרטים ספציפיים (מאוד) תוכלו לקרוא באתר שהקמנו לטובת העניין: dozenbooks.org. כדאי מאוד להזדרז ולשלוח מאחר והדדליין הוא בעוד כמה ימים.

בהצלחה רבה לכל השולחים! בחרתם להקים את האגודה בשנת 2023, כשכל העתידניות הטכנולוגית נושפת בעורפם של המעצבים בכל העולם, אני סקרן לדעת - כיצד אתם רואים את האגודה או את התחום בעוד עשור עם ההתקדמות הטכנולוגית שעלולה לשנות לחלוטין את התחום כמו שהוא היום?

השינויים הטכנולוגיים אינם מאיימים על התחום המקצועי שלנו, הם רק יעזרו לנו לעצב ולייצר ספרים טובים יותר. הספר הוא פורמט נפלא, והוא השתנה כל הזמן עם ההתפתחות הטכנולוגית והתרבותית. עיצוב חומרים לקריאה, טקסטים ודימויים, מושפע מאוד מהאופן שבו אנחנו קוראים דסקטופ ומובייל. העבודה שלנו מגיבה לעולמות הגלובליים החדשים, תוך שהיא מקיימת גם את המסורת ואת הלוקאליות. אנחנו מאמינים כי לצד הלימוד מחדש של שיטות עבודה ידניות (יצור נייר, הדפסה וכריכה), נוכל להציע שיטות עיצוב ודפוס מתקדמות, אישיות ואקולוגיות יותר (דוגמת ריזו), שיאפשרו לעיצוב ספרים להשתכלל ולהשתבח.

תודה רבה נעם, ובהצלחה רבה!

לפרטים נוספים על האגודה והתחרות: dozenbooks.org