בימים הראשונים שלאחר השבת השחורה של השביעי באוקטובר, אחד הדברים המיידים שהרימו לנו קצת את הסנטר למעלה, עם קצת גאווה, היו מטוסי הקרב של חיל־האוויר שלנו. אין מה לעשות, מטוסים מצטלמים מצוין, והם מעבירים תחושת עוצמה מידיית. אבל עם כל הכוח של העיצוב התעשייתי הזה, חשבנו לבדוק היכן העיצוב הגרפי פוגש את החיל החשוב שלנו. מצאנו שלא מעט אלמנטים גרפיים מפארים את מטוסי הקרב, ואנחנו בטוחים שגם אתם תופתעו.
כרזות של החיל משנות השישים
טבילת האש הראשונה של כלי־טיס בשדה הקרב נערכה במלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה התיעוד נעשה באמצעות מצלמות בגווני שחור־לבן, ולמרות שעלה צורך פטריוטי אמיתי לתעד את סיפורי קרבות האוויר בעיתונות ובספרות מלחמה, אמצעי הצילום של אותם ימים לא ממש איפשרו זאת. את הפער השלימו האיורים האווירים. כבר במלחמות העולמיות זיהו חלק מן הצבאות את כוחה של האמנות המגוייסת בתחום התעופה, וגייסו לשורותיהם ציירים תעופתיים. אלו הנציחו סצנות קרב הרואיות מהן הפיקו כרזות גיוס ותעמולת מלחמה להעלאת המוטיבציה.
כרזות אלה היוו השראה לבולים ולפוסטרים של חיל־האוויר הישראלי בשנות ה־50, ואין ספק כי הן לקחו חלק בהפיכת תפקיד הטייס הישראלי לנחשק
כרזות אלה היוו השראה לבולים ולפוסטרים של חיל־האוויר הישראלי בשנות החמישים והשישים, ואין ספק כי הן לקחו חלק בהפיכת תפקיד הטייס הישראלי לנחשק. כיום מורכבת אמנות תעופה ממספר סגנונות, ציורים ריאליסטיים של סצנות אוויריות, ציורי אווירה, רישומים וציורי פרופיל של כלי־טיס, וגם עיצוב סמלי הטייסות השונות. אך מוקד העניין נותר ציורי הסצנות ממלחמת העולם השנייה, שהייתה אינטנסיבית ומרשימה ובשל כך שבתה את הדמיון.
״נוז־ארט״ – ובמשמעותו המילולית – קישוט אף המטוס בציורים, נולד כצורך מבצעי של בידול טייסות ידידותיות מטייסות אויב. מנהג זה החל בטייסות בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. העיטורים יצרו חיבור רגשי בין צוות האוויר לכלי, ובעיקר בשל העובדה כי תוחלת החיים הממוצעת של טייסים באותה תקופה הייתה לעתים שבועות ספורים והציורים הרימו את המורל בצל האבידות הרבות. בחיל־האוויר הישראלי נמצאו נוז־ארטים בודדים, ביניהם עוף פורש כנפיים, שיני כריש שמטרתם להטיל אימה על האויב ואף הדמויות של מיקי מאוס ודונלד דאק, שהגיעו עם הטייסים היהודים המתנדבים מצפון אמריקה בחיל האוויר הטרי.
ציור של שיני כריש על מטוס חיל האוויר - דוגמא לנוז־ארט ישראלי
רונדלים כיום מסמלים גם הפלות של תקיפות אויב. נהוג לסמן את מטוס הקרב שביצע את ההפלה באמצעות רונדל חיל־האוויר שאליו השתייך הכלי שהופל
סימון נוסף על גבי כלי־טיס הוא ה״רונדל״. לרוב הוא מופיע בצורת עיגול ומיועד לטובת זיהוי של השיוך הלאומי על ידי ייצוג צבעי דגל המדינה. הרונדל של חיל־האוויר הישראלי מאופיין במגן דוד כחול בעיגול לבן, עיצוב שאולתר לראשונה בידי אלוף משנה בוריס סניור ז"ל, טייס מח"ל דרום־אפריקאי מטייסת 100 בימיה הראשונים של המדינה. רונדלים כיום מסמלים גם הפלות של תקיפות אויב. נהוג לסמן את מטוס הקרב שביצע את ההפלה באמצעות רונדל חיל־האוויר שאליו השתייך הכלי שהופל. הרונדלים תועדו באופן ידני עם מכחול על גבי המטוסים, וכיום הם מוטבעים באמצעות שבלונות או מדבקות, ומייצגים, בעיקר בשל מגוון וריבוי סוגי המטרות, גם את הטכנולוגיה שהופלה, כגון כלי טייס בלתי מאויש וכו'.
17 רונדלים מצוירים על מטוסו של גיורא אפשטיין, אלוף העולם בהפלות מטוסים
בימי הלחימה הקשים שעברנו ואולי עוד נעבור, אנו עדים לפעולות עיצוביות ספונטניות של המחמשים בחיל־האוויר ובחילות אחרים הפועלים בשם אלו שעדיין מתאבלים על חבריהם ומשפחותיהם. חיילים אלו שברצונם להנציח ולנקום את מות קרוביהם, מתעדים את שמות הנרצחים על גבי התחמושת הכבדה, ובין היתר גם על פצצות חיל האוויר. לנו נותר רק לשאת תפילה להצלחת מטוסינו, ולשובם של טייסנו וחיילנו הביתה בשלום.
