מורשת מחודשת: אורון – גופן ישראלי אייקוני מקבל גרסה חדשה ובית חדש

החייאת פונטים היא מתודה עיצובית המבוססת על חקר והתאמה מחודשת של עיצובים טיפוגרפיים היסטוריים. המוטיבציה מאחורי החייאת פונט יכולה להעיד על הפופולריות שלו בזמנו, אך אני אטען שזה מעיד יותר על התקופה שבה החליטו להחיות אותו.

כמו בכל תחום אומנות ועיצוב, גם באותיות יש אופנות שהולכות ובאות. בדומה לתחומי עיצוב אחרים, ובשונה מאמנות, לגופנים יש פונקציה מאוד ספציפית שמטרתה לשרת משתמש. לכן, כשהאופנה מתחדשת וגופן יכול להיות שימושי שוב ואף להתאים לרוח התקופה, עולה בעיה טכנית – פער טכנולוגי בין כאלה שעוצבו בעבר דפוס בלט, מכונות לינוטייפ, ועד הצורך של העשורים האחרונים בשימוש דיגיטלי כשהאותיות מעוצבות בוקטורים. אז במילים פשוטות – החייאת גופן היא למעשה הנגשה של עיצוב ישן לטכנולוגיות של היום, ועם התפיסה המצומצמת הזאת ניגשתי ל"אורון".

אשר אורון. צילום: ערן בן־ברק

הטיפוגרף אשר אורון למד במכללת הדפוס של לונדון, שמוכרת כיום כ־London College of Communication, שם הוא התמחה בסידור אותיות ועבודות טיפוגרפיות. אורון התחבר עם עוד ישראלים שלמדו ועבדו בלונדון באותה תקופה:

״בלונדון היינו מדברים גם בעברית ובאנגלית לסרוגין. רציתי ליצור את האפשרות לעצב בשתי השפות. היום זה יומיומי אבל אז היה צורך בפונטים תואמים בין שפות״.

זו גם היתה הנקודה בה החליט לעצב פונט שבבסיס שלו נועד להיות הגרסה העברית לפונט יוניברס שעוצב על ידי אדריאן פרוטיגר.

כשחקרתי יותר לעומק את הנושא , גיליתי שאורון עוצב במקור בשנת 1966 לטכנולוגיית לטרסט (אותיות גירוד), וזה מה שמשך אותי בתור מעצב פונטים. כשטיפוגרף ניגש לעיצוב אותיות גירוד, השיקולים שהוא לוקח בחשבון שונים מרוב הטכנולוגיות שקדמו ללטרסט ואלו שהגיעו בעקבותיו. בקצרה אומר שההבדל העיקרי הוא שהאותיות עומדות בפני עצמן בלי הקשר של קופסא ומיקום לעומת אותיות אחרות, כמו אותיות בלט, מכתבות, וקבצי פונט במחשב, והרווח בין האותיות נתון לגמרי לבחירת המעצב הגרפי. כמו בכל מתודת עיצוב, גם כאן היתרונות עומדים מול החסרונות: מצד אחד זה נותן המון חופש בעיצוב כל אות בנפרד, ומצד שני התוצאה יוצרת ויתור על שליטה – לכן בעיצובים כמו פונט אורון, האותיות צריכות להיות יותר ״אוניברסליות״ כדי להבטיח שיעבדו בכל ריווח וסידור.

כשניגשתי לפרויקט ניסיתי להבין מה הן החוזקות שנמצאות בבסיס עיצוב האותיות, ומה נותן לאורון את הרוח שלו. שמתי לב שהעבודה על הפונט מזכירה לי עבודה על פונטים לטיניים, העיצוב של האותיות נח על עיקרון בסיסי שממחזר צורות. היום אנחנו מעצבים במחשבים ומאוד קל לנו לעשות העתק־הדבק, אך במקור, אפילו באותיות בלט הייתה טכניקה שנקראה Counterpunching שאפשרה למחזר חללים פנימיים באותיות. העיקרון הזה מאפשר קצב אחיד והרמוני בטקסט. בכל פונט היום אפשר לראות את מיחזור הצורות ברמה מסוימת אבל באורון זה מורגש ברמת חילוק הקבוצות. בעיצוב אותיות לטיניות אפשר לראות איך רוב הפונט מתבסס על קבוצות שמקורן באותיות n או o, כך שבעזרת עיצוב שתי אותיות אלה המעצב כבר מגדיר בתחילת התהליך איך חצי מהאותיות יראו. ואכן גם בשיחה שהייתה לי עם אשר אורון הוא הצהיר על גישה זו:

״רוב האותיות הן פשוטות, קווים ועיגולים״

במהלך המחקר גיליתי גם שהדי־אן־אי של הפונט חבוי באות ה׳ ובאות ס׳. ומעבר לכך, יש משהו מכני ומדויק בעבודה המקורית של אורון שהביא אופי ייחודי לפונט, לדוגמא, אפילו האות ק׳ נכנסת לקבוצת האותיות של ס׳.

עוד ידובר רבות על פונט אורון ועל תהליך העיצוב שלו, אך היה לי חשוב לעצור בנקודת הזמן הנוכחית, השלב הזה של החייאת הפונט, כדי לסמן עוד פרק בחייו. יש משהו בבחינה מחדש של עיצובים שנותן לנו, מעצבים מודרניים, יכולת הבנה עמוקה יותר וכלים שלמעצבים לפנינו לא היו. אני מתרגש לקחת חלק ביציאתו של הפונט בתצורה חדשה, ואני סמוך ובטוח שגם אורון ישמח בו. זהו, עכשיו הכדור בידיים שלכם, ואנחנו מחכים לראות איזה ניסים ונפלאות תעצבו איתו.

פונט אורון קלאסי המחודש – עכשיו בקטלוג הפונטימונים. עיצוב: אשר אורן. רבייבל: ערן בן־ברק

פונט אורון בפעולה:

צילום: איתן זלוור

 מקורות וחומרי קריאה נוספים:

• פונט אורון קלאסי בקטלוג הפונטימונים
• חמישים שנה לפונט אורון מאת יגאל זורע
• הפונט שנעלם מבתי הכנסת מאת יצחק למפרט