שנתון חדש של מעצבות ומעצבים עזב לא מזמן את האקדמיה ונכנס לעידן חדש של בריפים, דד־ליינים ופרזנטציות. רגע... לא היינו כבר בסרט הזה? כדי לשמוע על ההבדלים בין ספסל הלימודים לחיים האמיתיים, פנינו לחמישה מעצבות ומעצבים ותיקים שהקימו סטודיואים מוערכים, וביקשנו מהם קצת פרספקטיבה.
יותם בצלאל
התחלתי ללמוד בבצלאל ב־1998, וקצת אחר־כך כבר התפרנסתי מעיצוב גרפי. הייתי שכיר תקופה קצרה מאוד, אבל די מהר הבנתי שאני רוצה להקים עסק משלי. עם סיום הלימודים ב־2002 פתחתי את הסטודיו. במהלך השנים העסק גדל ושינה את אופיו: עברתי לתל אביב, גייסתי עובדים, הרחבתי את תחומי העיסוק שלנו, לימדתי (ואני עדיין מלמד) בכמה מוסדות. למדתי מכל שלב והלמידה אינה נגמרת.
כיום יש בסטודיו תשעה עובדים, מתוכם שישה מעצבים (לא כולל אותי). בנוסף אנחנו עובדים עם פרילנסרים, בעיקר בתחומי קופירייטינג ואסטרטגיה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך העבודה. על אף ששנים ארוכות הסטודיו התרכז במיתוג ובעיצוב אריזות - בעיקר לתחומי המזון, המשקאות והמסעדות, הרי שכיום יש לנו לקוחות במגוון תחומים: היי־טק, קוסמטיקה, תקשורת, שירותים ועוד. אנחנו נותנים שירות החל משלב גיבוש האסטרטגיה, ועד לביצוע היישומים בכל מדיום נדרש. אני חושב שבמקרה של מיתוג, הרבה פעמים יש יתרון לעבודה עם סטודיו קטן ואישי כמו שלנו עבור לקוחות שמעדיפים גוף מהיר וגמיש. גם עבורי כמעצב וכבעל עסק זה יתרון, כי אני יכול לבחור גם פרויקטים קטנים שמענינים אותי.
מה אתה הכי אוהב בעבודה?
בסופו של דבר הכי אני אוהב לעצב - לוגו או תדמית. עדיין מרגש אותי לפתור בעיה עיצובית. זכיתי לעבוד במקצוע שהוא גם ה־passion והאהבה שלי; זה עדיין חלק גדול מהזהות שלי למרות שגיליתי בה חלקים נוספים: אני אבא לשתי בנות, בעל סטודיו למיתוג, מנהל קריאייטיב, מרצה בבצלאל, ביצועיסט, איש מכירות, גובה חובות ועוד אינספור תפקידים שהעסק והחיים דורשים. אבל עדיין בסוף - לעצב אני אוהב.
הגדילה של הסטודיו יצרה דרישות, אתגרים ותפקידים חדשים; אנחנו כבר לא סטודיו קטן של מעצב שיש לו עוזרים, אלא סטודיו שעובד על כמה וכמה פרויקטים נוסף על העבודה השוטפת. כך למדתי (ואני עדיין לומד) להנחות מעצבים אחרים שעובדים תחתי, להיות מנכ״ל חברה שצריכה להיות כלכלית ולשמור על רלבנטיות בעולם משתנה ותחרותי, לשלוט במידע הרב שמגיע מהלקוחות ועוד ועוד. בנוסף, למדתי איך לשאוב השראה לפרויקט הבא בכל פעם מחדש. זה לא תמיד פשוט, כי בבצלאל למדתי לעצב ולא לנהל עסק. זהו תהליך מאתגר ואינסופי, שאת עיקרו לא היה לי באמת ממי ללמוד ואיך. אני בטוח שלא תמיד עשיתי את זה בהצלחה, אך מאחר ומדובר בסטודיו שלי זה תמיד עניין ואתגר אותי.
המלצתי למעצבים הטריים, גם אם אתם אוטודידקטים, חרוצים ומוכשרים: תעבדו תקופה כשכירים, תלמדו מנסיונם של אחרים, תבינו לאיזו דרך אתם יוצאים ותגיעו לשם חכמים יותר
איזה תכונות מאפיינות מעצב טוב?
1. יכולת להתבונן במציאות או בנושא שבו בחרנו לעסוק - את יכולת ההתבוננות אנחנו יכולים לפתח מתוך לימודי רישום, קריאת שירה או צריכת תרבות ודימויים - בעצם מכל דבר שנמצא סביבנו. צריך רק להסתכל על המציאות קצת מהצד במבט בוחן וביקורתי, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.
2. סקרנות - היכולת ללמוד, לנתח ולהעמיק בתחומים שאנו לא מכירים. מעצב טוב צריך להיות רחב אופקים, להכיר עולמות ותחומים רבים כדי לדעת לחבר ביניהם. סקרנות זה גם לדעת לעבוד קשה, להתעניין, לרצות ללמוד, ולשאוף תמיד לחפש את המחט בערימת השחת. כל זה דורש זמן ומאמץ. ההתבוננות מביאה רעיון, והיכולת ללמוד ולהעמיק בו עוזרת להגיע לפתרון שהוא גם מעניין ומעורר השראה, אבל גם בר ביצוע.
3. פוקוס - מעצב טוב צריך לדעת לא ללכת לאיבוד בים המידע ולהתגבר על הסחות הדעת שמסביב, כדי לחדד את המסר שאנו מבקשים להעביר דרך המותג.
מה היתה ההחלטה המקצועית המוצלחת ביותר שקיבלת?
אין לי מושג. חלק נכבד מהדברים פשוט קרו לי; כשהגעתי לבצלאל הייתי בטוח שאהיה מאייר, ובסוף הלימודים חשבתי שאעצב קטלוגים וספרים. לא תכננתי להיות מעצב, בעל עסק, או לעסוק במיתוג. אני מחשיב את עצמי בר מזל שאני עובד בתחום שאני אוהב וטוב בו. אם זו החלטה מקצועית - אני ממליץ עליה לכולם. היה לי מזל לעבוד עם רשת ארומה ממש כמעט מתחילת דרכה (2002), וללמוד יחד איתם על גדילה של מותג, פריצה לעולם, תחרות ושוק משתנה. העבודה עם ארומה פתחה בפני דלת לעולם המיתוג המסחרי, ועל הדרך גלגלה לפתחי לא מעט לקוחות.
איזה רווח אתה מוצא בעבודה כשכיר/ה בסטודיו אחרי תום הלימודים?
דווקא אני, שהתחלתי קריירה עצמאית כבר בסוף הלימודים, מבין מה הייתי מרוויח לו הייתי עובד קודם כשכיר בסטודיו. יצאתי לדרך בלי לדעת דבר, מלבד היכולת לעצב. הרבה טעויות שעשיתי, לילות ללא שינה, כספים שירדו לטימיון, מתודות עבודה שגובשו לאורך שנים, מבנה הצוות ודברים נוספים יכלו להתקצר או להחסך לו הייתי מבלה מספר שנים בסטודיו מבוסס וותיק ולומד איך הדברים מתנהלים. בענף שלנו אין מנטורים או יועצים שמלמדים איך בונים עסק, ועבודה כשכיר בסטודיו קיים היא ההכשרה הטובה ביותר שיש לחיים העצמאיים.
המלצתי למעצבים הטריים, גם אם אתם אוטודידקטים, חרוצים ומוכשרים: תעבדו תקופה כשכירים, תלמדו מנסיונם של אחרים, תבינו לאיזו דרך אתם יוצאים ותגיעו לשם חכמים יותר. תלמדו מה זה אומר לעבוד במקום אמיתי עם בריפים, להיות חלק מתעשייה ומתהליך גדול, להתנהל מול לקוחות וקולגות, ואיך אפשר ליישם ולהגשים רעיונות ומחשבות אפילו כשזה נראה בלתי אפשרי. יש הרבה מה ללמוד על עבודת צוות קבלת ביקורת, עיצוב, תהליכי עבודה והמחשה, הפקה וביצוע. דברים שחשובים לכל מי שרוצה להיות עצמאי.
שלושה מאפיינים שאתה מחפש אצל מעצבים שאתה מראיין לסטודיו:
נוסף על התכונות של מעצב טוב, אני מחפש אנשים חיוביים שמעניין וכיף לי להיות איתם (אחרי הכל - אני מבלה איתם את רוב היום). אני מעריך אנשים שמחוייבים לעבודה שלהם ולמקצוע שלהם, אנשים סקרנים וחרוצים. אני מחפש אנשים שיאתגרו, שישלימו, ויפתיעו אותי, שיגיעו עם עולם שלם ומלא משלהם שאותו יביאו אל תוך העבודה שלהם. יותר מהכל - אני מעריך מעצבים שהתשוקה שלהם למקצוע דומה לשלי, ויש להם רצון ליצור ולחדש. האושר הזה בלפתור את הפרוייקט או בלהריח את הגיליונות מהדפוס. מי שזה עושה לו את זה, יש לו מקום אצלנו.
עדלי סטוק - Adlai & Partners
סיימתי את הלימודים בבצלאל ב־1985. אחרי הלימודים זכיתי במילגה מטעם ממשלת יפן ללימודי תואר שני, וכך עשיתי בין השנים 1990-1986. בהמשך עבדתי במשרדי העיצוב והפרסום של חברת שיסיידו בטוקיו קרוב לשבע שנים. ב־1996 חזרתי לארץ ופתחתי את Adlai Design כשותפות עם משרד הפרסום מקאן אריקסון. ב־2001 הסטודיו שינה מתכונת, והפך לנציגות הרשמית של חברת המיתוג הבינלאומית FutreBrand בארץ. פעילות זו נמשכה קרוב לשלוש שנים, וב־2003 החלטתי להפרד מהקבוצה ולהקים חברת מיתוג עצמאית עם שותפתי מיכל. כך נולד סטודיו Adlai & Partners, שמתמחה במיתוג לחברות בארץ ובחו"ל משלב גיבוש האסטרטגיה ועד לעיצוב חתימת המייל. כמובן שאלו תהליכים מורכבים ורבי היקף שנמשכים מספר חודשים ובמקרים של מותגים חדשים לגמרי, אף שנים.
מה אתה הכי אוהב בעבודה?
לפצח את האתגר על־ידי חשיבה אסטרטגית חכמה, ולהגיע לפתרון קריאטיבי, מקורי ונכון שיגע באנשים.
איזה תכונות מאפיינות מעצב/ת טוב/ה?
שכל, גמישות וסקרנות אינסופית.
מה היתה ההחלטה המקצועית המוצלחת ביותר שקיבלת?
לנסוע ליפן. זה עיצב את תפישת עולמי העיצובית והעניק לי כלים יחודיים השונים מהמקובל.
"מומלץ לעשות סטאז' של לפחות שלוש - ארבע שנים לפני שיוצאים לדרך עצמאית"
איזה רווח אתה מוצא בעבודה כשכיר/ה בסטודיו אחרי תום הלימודים?
רווח עצום. גם ל־free spirits עם חוש ליזמות ותחושת בטחון עצמי, מומלץ לעשות סטאז' של לפחות שלוש - ארבע שנים לפני שיוצאים לדרך עצמאית, ובתקופה זו להתבוננן הרבה איך מערכת עובדת. זו גם ההזדמנות הראשונה לעמוד מול לקוחות ובריף אמיתי, ונראה לי קצת חסר אחריות להתגלח על הזקן שלהם מיד עם תום הלימודים.
שלושה מאפיינים שאתה מחפש אצל מעצבות/ים שמתראיינים לסטודיו:
שיהיו בראש ובראשונה בני אדם, גמישות, וכמובן שכשרון ודרך הסתכלות ייחודיות וקצת אחרת על העולם והסביבה.
רותי קנטור
סיימתי את הלימודים בבצלאל בתחילת שנות ה־80, והסטודיו שלי קיים כ־30 שנה. הוא התחיל בחדר השינה, עבר לסלון, ומשם למרחב משלו; בתקופות מסוימות עבדו בו שבעה מעצבים. בכל השנים הנחה אותי העקרון של מגוון באופי העבודות והלקוחות, כדי לא להשתעמם ולהנות בדרך. כיום הסטודיו עוסק בעיקר בתדמית וזהות (הדרך שלי להגדיר “מיתוג"), אריזות ופרויקטים חברתיים.
מה את הכי אוהבת בעבודה?
להקשיב לאנשים שמבקשים פתרון בתקשורת חזותית, לפצח את המשימה, לגבש את הקונספט, להמציא את הרעיון, את העקרונות ואת השפה הגרפית. העיצוב הוא כבר השלב הבא ושם יש הרבה רוגע וריפוי בעיסוק בדרך־כלל.
איזה תכונות מאפיינות מעצב טוב?
הקשבה, צניעות, יצירתיות.
המעבר מהלימודים לעבודה ברוב המקרים הוא "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" וגם את זה צריך לחוות כדי לטפס שוב.
איזה רווח את מוצאת בעבודה כשכיר/ה בסטודיו אחרי תום הלימודים?
בכל מקום עבודה ראשון (לפעמים גם שני) לומדים ה-מון: שיטות עבודה, תרגום הידע שנרכש בלימודים לעבודה מעשית, ניהול פרויקט וזמן, עבודת צוות, סדרי עדיפויות ועוד. גם מסקנות שליליות (כמו למשל שלהיות שכירה זה לא מתאים) הן שעור חשוב. המעבר מהלימודים לעבודה ברוב המקרים הוא "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" וגם את זה צריך לחוות כדי לטפס שוב.
מה היתה ההחלטה המקצועית המוצלחת ביותר שקיבלת?
לצמצם את כמות המעצבות והמעצבים בסטודיו כדי לקחת רק עבודות שמענינות אותי. לעצב עבור פרויקטים ועמותות שאני מאמינה בדרכם.
שלושה מאפיינים שאת מחפשת אצל מעצבות/ים שמתראיינים לסטודיו:
סקרנות ורצון ללמוד ולחקור, ורסטיליות ביכולות החשיבה והעיצוב, יכולת לעבוד עם א.נשים.
פיליפ בולקיה - נאו גרופ
סיימתי ללמוד בבצלאל ב־1980 - זה אומר כבר 36 שנות עבודה... מיד לאחר הלימודים פתחתי סטודיו שעסק בעטיפות תקליטים (כן, כן, "תקליטים") ועטיפות ספרים. כעבור מספר שנים חזרתי לפריז שם עבדתי במשך מספר שנים על פרויקט מוזיאון המדע והטכנולוגיה LA VILETTE שחשף אותי לעולם המוזיאולוגיה ולניהול פרוייקטים. באמצע שנות ה־90 חזרתי לתל אביב ופתחתי את ,NEOGROUP חברה לבניית מותגים לשוק המקומי והבינלאומי.
מה אתה הכי אוהב בעבודה?
עם השנים והתפתחות המשרד, מצאתי את עצמי מעצב פחות ועוסק יותר בניהול קריאטיבי ואסטרטגי. אני אוהב את הלמידה ואת ההכרות עם ענפי התעשייה והתרבות השונים אתם אנו באים במגע, ונהנה בכל פעם מחדש מתהליך הזיכוך ואת הפיצוח האינטלקטואלי של כל פרוייקט.
איזה תכונות מאפיינות מעצב/ת טוב/ה?
לא להשתבלל בתוך נישה צרה ונוחה. לא לחפש את ה־comfort zone, להתמודד בצורה אחראית ומעורבת עם עולם הצרכנות והתעשייה אותו אנו משרתים. אני חושב שמחויבות אמיתית ללא פשרות מאפיינת את סולם הערכים שלנו לאורך השנים.
אני משוכנע שעבודה של כמה שנים כשכיר מקנה למעצב כלים להתמודדות עם עצמאותו.
איזה רווח אתה מוצא בעבודה כשכיר/ה בסטודיו אחרי תום הלימודים?
עשרות מעצבים צעירים התחילו את דרכם ועבדו במשך תקופות שונות בנאו גרופ, וזכו להכיר מתודולוגיית עבודה ואופני חשיבה שלא תמיד נרכשים במהלך תקופת הלימודים. אני משוכנע שעבודה של כמה שנים כשכיר מקנה למעצב כלים להתמודדות עם עצמאותו.
שלושה מאפיינים שאתה מחפש אצל מעצבות/ים שמתראיינים לסטודיו:
תשוקה ורעב ולעיצוב. סקרנות לעולם, לחברה ולבני אדם. יכולת הקשבה ועבודת צוות.
תודה לדקלה רובינסון
neogroup.co.il
אורי ער - לוליין
אני מעצב למדיה אינטאקטיבית מ־1990. עבדתי בישראל ואז שנים בהולנד ובארה״ב בהובלת צוותי קריאטיב. אין לי השכלה רשמית בתחום, אבל לימדתי בקמרה אובסקורה, שנקר, בצלאל, חולון ובבתי ספר בחו״ל. את לוליין הקמתי כשחזרתי מארה״ב לפני כשש וחצי שנים. הסטודיו מתמחה בעיצוב חווייה ומותג למדיה אינטראקטיבית ובעיקר במוצרים מורכבים. אנחנו עובדים הרבה עם סטארטאפים וחברות טכנולוגיה, עזרנו לסטארטאפים כמו Houzz, Supersonic, Eatwith ועוד רבים וטובים לגבש את אסטרטגיית המותג והמוצר שלהם ועם לקוחותינו נמנות חברות כמו אינטל ווורינט.
מה אתה הכי אוהב בעבודה?
- פתרון בעיות בדרך חדשה, בעיקר פתרונות שמשלבים בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי - בין אם זה ממשק של מכשיר שעוזר לחולים להשפיע על מינון התרופה שהם נוטלים בדרך אינטואיטיבית, או אפליקציה שעוזרת לאנשים למצוא דוגווקר לכלב שלהם.
- עבודה עם אנשים שונים ממני - אנשים שגורמים לי לראות בעייה מזווית חדשה, מרחיבים את אופקי ומציעים פתרונות שלא הייתי יכול לחשוב עליהם בעצמי.
איזה תכונות מאפיינות מעצב/ת טוב/ה?
- ֻֻהקשבה - 90% מהיכולת להציע פתרון נעוץ בהבנה טובה של הבעיה. הקשבה איכותית דורשת יותר מפרשנות מילולית של מה שנאמר, צריך לנסות ולהבין את המניעים למה שנאמר. מעצבים אוהבים לצטט את הנרי פורד שאמר ״אם הייתי שואל את הלקוחות שלי מה הם רוצים, הם היו אומרים ׳סוסים מהירים יותר׳״ בתור דוגמא לכך שלא צריך להקשיב ללקוח - אבל גם המשפט ׳סוסים מהירים יותר׳ מצביע על צורך.
מעצבים טובים צריכים לבנות מערכות שעובדות גם ברמת המיקרו, שבה כל אלמנט עומד בזכות עצמו, וגם ברמת המאקרו, שבה האלמנטים עובדים זה עם זה.
- יכולת לחשיבה מערכתית - אנחנו מעצבים מערכות, בין אם זה מיתוג, ספר או אתר אינטרנט. מעצבים טובים צריכים לבנות מערכות שעובדות גם ברמת המיקרו, שבה כל אלמנט עומד בזכות עצמו, וגם ברמת המאקרו, שבה האלמנטים עובדים זה עם זה. לדוגמה: גריד שמכתיב רוחב שורה שמכתיב גודל אות שמכתיב ריווח שורות שמכתיב קצב וורטיקלי שמשפיע על חיתוך התמונות וכך הלאה. האתגר הוא לייצר מערכות כאלו ועדיין לייצר ולשמר אופי סגנוני וייחדיות.
מה היתה ההחלטה המקצועית המוצלחת ביותר שקיבלת?
להפסיק לעבוד לבד. עבודה עם אנשים אחרים עוזרת לי לתחזק את העניין וההתלהבות מהמקצוע, להרחיב אופקים ולהמשיך ללמוד דברים חדשים מדי יום.
איזה רווח אתה מוצא בעבודה כשכיר/ה בסטודיו אחרי תום הלימודים?
עבודה בסטודיו היא דרך טובה לצבור ניסיון, ללמוד בסביבת עבודה אמיתית (בשונה מהלימודים) בלי הסיכונים הנלווים. בניגוד לעבודה בחברת מוצר, נחשפים לסוגים רבים של פרוייקטים וכך אפשר לקבל מושג מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים. כמו כן, מעצבים בסטודיו עובדים לצד מעצבים אחרים עם רמת ניסיון דומה או גבוהה משלהם, וזו הזדמנות נהדרת ללמוד.
שלושה מאפיינים שאתה מחפש אצל מעצבות/ים שמתראיינים לסטודיו:
- כישרון מגובה בהתלהבות ונכונות ללמוד.
- יכולת חשיבה מערכתית והבנה שלעיצוב יש מטרה ושכל השאר, כולל האסטתיקה, הם רק אמצעים.
- יכולת להשאיר את האגו בצד ולשתף פעולה עם אחרים בדרך למציאת פתרונות.
יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.
-
-
הכתבות הנקראות־אות־אות
- זוכי פרס אאא לבוגרים ובוגרות 2024
- ״רק בשביל לקבל חיבוק״ – פונט של דמויות מאוירות לשימוש חופשי
- איפה הם היום? זוכי וזוכות פרס אאא לשנת 2023
- אינסטגרמרים טיפוגרפיים – חלק יא׳
- אלחנן בן־אורי: ״אז מה אם אף אחד באקדמיה לא מכיר אותי? אני יוצר בדרך שלי ומצליח בה״
- הסטיקרים שמנציחים את הנופלים במרחב הציבורי
- 25 מעצבים ואנשי אקדמיה משתפים בטיפים משני חיים למעצבים בתחילת דרכם
-
אל תפספס/י/ו אף כתבה חדשה
קבל/י/ו עדכון למייל בכל פעם שאנחנו מפרסמים כתבה חדשה במגזין אות־אות־אות:
עקוב/י/ו אחרינו ברשתות־אות־אות: