הסמל הפוליטי שנולד במקרה והקשר שלו למגזרות נייר יהודיות

דוד פישר הוא מעצב גרפי ירושלמי ותיק. יחד עם אשתו, נעמי פישר, הם מנהלים סטודיו משפחתי קטן בשם ״סטודיו פישר״. שניהם עוסקים בעיצוב כבר למעלה משלושים שנה ובין היתר מעצבים כבר כשני עשורים את הצדדים המיתוגיים של פרס א.מ.ת היוקרתי, וכן עיצובים רבים לקרן מנדל. הראיון איתו התקיים בעקבות סמל שנת ה־75 למדינת ישראל שעיצב עבור חברת ג׳ודאיקה אמריקאית שעורר סערה ברשת.

דוד פישר בסטודיו שלו בירושלים.

באיזה מסגרת עיצבת את הלוגו של 75 לישראל, ומה בעצם היה הבריף?

אחד מלקוחותינו החשובים הוא JudaicaWebStore, אתר גדול למכירה של מוצרי יודאיקה ליהדות העולם. לפני כחמש עשרה שנה כשישראל חגגה 60 שנה לעצמאותה, התחלנו בעיצוב ליין ייחודי של סדרת חולצות בדגש על ישראל, במהלך השנים עיצבנו מאות עיצובים שונים בעיקר לחולצות. בצניעות אפשר לומר שהאתר הפך למעין מרכז הסברה קטן של מדינת ישראל בתפוצות. מדובר בפרוייקט ציוני שמתנהל במהלך כל השנה, עליו אני עובד בשיתוף פעולה עם הצוות של ג'ודייקה וובסטור ומידי שנה אנו יוצרים קולקציות לחולצות, פוסטרים ושאר מוצרים הנמכרים ברחבי העולם וזאת על מנת לקרב ולחזק את הקשרים של יהודים ונוצרים תומכי ישראל בעולם עם מדינת ישראל.

ג'ודייקה וובסטור משתפת פעולה רק עם אמנים ויצרנים מקומיים מישראל כשהשיא זה עיצובי יום העצמאות. לקראת השנה עיצבנו לוגו מיוחד עם הספרות המייצגות את השנה לייסוד המדינה. החולצות נמכרות היטב במהלך כל השנה, וסביב יום־העצמאות יש באז גדול וגרף המכירות נוסק מעלה.

תוכל לשתף אותנו בתהליך העבודה על הסמל ואולי גם על השראות ביצירה שלו?

השנה היה לנו ברור שצריך לתת בראש, בכל זאת – שבעים וחמש שנה למדינת ישראל זאת נקודת ציון חשובה ביותר. כשאני ניגש לעצב לוגו, אני מתיישב מול המחברת ומשרבט לי בעיפרון סקיצות אין־סופיות. השנה הקדשתי לנושא יותר שעות מהרגיל, ולאחר מספר ימים הגעתי ללוגו המיוחל. הרגשתי שמבחינה עיצובית, למרות פשטותו, הוא עונה על כל הדרישות של לוגו סמי־ממלכתי. יש לו זרימה נהדרת בין הספרות 5 ו־7 שמשתלבות נהדר עם הפסים של הדגל. וכמובן המילה ישראל בעברית ובאנגלית (לקהל היעד שמעבר לאוקיינוס שלרוב אינו קורא עברית).

סמל שנת ה־75 שעיצב דוד פישר עבור אתר JudaicaWebStore שעורר סערה פוליטית.

כשסיימת את העיצוב, היית מודע לכך שה־75 נקרא גם כ"לך"?

האמת שמיד כשסיימתי להעביר את השרבוט מהמחברת למחשב זה הבזיק לי, המילה ״לך״ נוכחת כאן במלוא צניעותה והדרה. אני חייב לציין שבכל מה שקשור ללקיחת צד פוליטי, אני נוקט בגישה של הפרדה מוחלטת בין האמנות שלי לדעותי הפוליטיות. מעולם לא חשפתי ברבים את ההשתייכות שלי לשום צד. לכן מבחינתי אין כאן שום "לקיחת צד". מה גם שזה לא הסמל הרשמי של מדינת ישראל לשנת ה־75, אלא עבודה ללקוח פרטי.

מה הרגשת עם הגילוי והפיצוץ ברשת סביב המטען הפוליטי שהסמל מכיל כעת?

אני שומר שבת ולא הייתי ער להתפוצצות שקרתה ברשתות החברתיות. מיד בצאת השבת התקשר אלי בהתרגשות אריק בראל, אחד מהבעלים של חברת ג׳ודייקה וובסטור, ועדכן אותי בבאז שמתחולל ברשתות החברתיות סביב החולצה, ובהחלט התרגשתי מאוד. אני חושב שזאת הזדמנות מצוינת דווקא לבקש משהו חשוב בנושא האחדות בעם. כבן לניצולת שואה, אני מבקש להזכיר לכולנו משני צידי המחלוקת, שרק לפני פחות משמונים שנה קמנו שבורים וחבולים מתוך אפר הכבשנים, בורות ההריגה, הגטאות והמחנות. למרות כל הסיכויים והסיכונים הקמנו כאן מדינה לתפארת. הבה נשמור עליה מכל משמר, כי אין לנו ארץ אחרת.

על מה עוד אתה עובד בימים אלה?

במקביל לעיסוק שלי בעיצוב גרפי, פיתחתי תחביב של מגזרות נייר יהודיות, ובהדרגה תחביב זה הפך לעיסוק המרכזי בחיי. כיום אני מתחזק מספר חנויות מקוונות בהן אני מוכר את מגזרות הנייר שלי בכל העולם (ובמיוחד לארצות הברית). חשוב לי להזכיר, בעיקר בשבוע של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וכבן לניצולת שואה, שיצרתי פרויקט מגזרות נייר בשם ״בתי הכנסת האבודים״. הפרויקט מנציח קהילות שהושמדו בשואה באמצעות מגזרות נייר עם אלמנטים שונים מבתי הכנסת שחרבו אז, ואני מאוד גאה בפרויקט הזה.

לאתר של דוד פישר