כבר חשבנו שראינו הכל, אבל אז גילינו את אוסף השקיות הזה. מעבר לנוסטלגיית שנות ה־90 שהאוסף מציף, הטיפוגרפיה שעל השקיות מצליחה לספר סיפור על התקופה ההיא - אלה היו השנים שבהן עולם העיצוב הגרפי גילה לראשונה את המחשב השולחני ואת הכלים הדיגיטליים שטלטלו את התחום ושינו אותו מקצה־אל־קצה. בשנים אלו התחילו לעשות את המעבר מטכניקות עיצוב ידניות אל שיטות עיצוב ממוחשבות, שהלכו והשתכללו עם השנים אל מה שהן כיום. נכון, יש שיגידו שחלק גדול מהעיצובים על השקיות נראה כמו תרגיל שנה א', אבל כשחלקם עוצבו על תוכנת פריהנד 1.0 או על פוטושופ 1 ועל מסך ברזולוצית 800x600 פיקסל זה פתאום לא נראה כ"כ רע, ויש לזה המון קסם.
את האוסף הזה גילה אברהם בזמן שדיווש בבוקר לסטודיו:
"את אוסף השקיות מצאתי ממש במקרה. עברתי ברחוב צדדי באיזור כיכר־רבין ופתאום עמד מולי על המדרכה ארגז קרטון מסתורי שקרץ אלי לגשת אליו. כשפתחתי אותו נשפכו החוצה מאות שקיות צבעוניות ומבריקות. כנראה שמישהו מהבנין הסמוך החליט לוותר על האוסף ולפנות מקום בבוידעם לטובת ארגזים אחרים שהיו חשובים יותר עבורו. העמסתי את התיק שלי בשקיות המוצלחות ביותר שמצאתי. בהמשך היום פרסתי את האוצר וצילמתי. לבסוף החלטתי שאין לי מה לעשות עם השקיות עצמן אז החזרתי את (רוב) השקיות לארגז ברחוב כדי שאולי גם מישהו אחר יוכל להנות מהן."
אגב, אם גם לכם יש איזה אוסף נוסטלגי מעניין לשתף כאן במדור "האוסף שלי" - כתבו לנו.
יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.
4 תגובות
נפלא. מכירה את כל השקיות כמעט. יכולה לצרף כתובות לחלקן...
אתם מעוניינים בעוד שקיות מהסוג הזה? אשגר אליכם את אמא שלי עם ערמות....
כן וכן!! רוצים עוד fonts [at] alefalefalef.co.il
איזה יופי, ממש היסטוריה. מדהימה הספק נאיביות ספק צניעות של צומת ספרים דאז.
מעולה. מצד אחד זה נראה פסיכי לאסוף דברים כאלו, כשמטרת חיי היא לזרוק דברים "מיותרים", ומצד שני, כמה ערך יש לשטויות כאלו אחרי כמה שנים. נפלא ממש.