את הרעיון לעמד טקסט על גבי מגילה אנו מכירים עוד ממצרים העתיקה. שמה של המגילה מעיד על צורתה - גליל, יריעה או קובץ יריעות המחוברות בין שני צדיהן ויוצרות פורמט ארוך המאפשר חשיפה של אזור טקסט מסוים בין שני הצדדים הנגללים.
קודקסים לטיינים עתיקים
צורת הגליל שיחקה תפקיד חשוב בפופולאריות של המגילה כפורמט מוביל לעימוד טקסט, עוד מימי הפרעונים. אופייה הפרקטי שאיפשר לקורא לאחוז בקובץ כולו, לקרוא את החלק הנבחר ולגלול את האחרים, שימר את מקומה של מגילת הפפירוס, העור או המשי כאמצעי הבלעדי לקיבוץ ועימוד טקסטים. לכן, כאשר החליט מרדכי לשלוח את סיפור הנס לכל היהודים בגולה במאה השלישית לפני הספירה לערך, ברור מאליו שבחר בפורמט המגילה ולא בספר. זאת מאחר והאחרון יופיע לראשונה רק במאה הראשונה לספירה באימפריה הרומית.
יווני מצייר במחברת שעווה, 500 BC. קרדיט: מוזאון ברלין
הרומים הם הראשונים שבחרו לשמר את הערכים התרבותיים והאינטלקטואלים שלהם כדוגמת שירת וירגיליוס או נאומיו המדיניים של סיסרו בצורת ספר כרוך. שמו הלטיני של הספר – ה'קודקס' (בעברית: חתיכת עץ) ניתן לו בשל כריכתו בין שני לוחות עץ ששימרו את תכולת הדפים ביניהם. שם לטיני זה יהפוך גם לשם נרדף לקובץ חוקים עד היום, מאחר שהיה זה אחד השימושים הנפוצים באימפריה הרומית לקודקסים - הפצת החוק בצורה כתובה בכל פזורותיה. חשוב להבין כי עדיין מדובר בכתיבה קליגרפית בדיו על פפירוס או עור ולא על דפים מודפסים שיופיעו רק לאחר כ־1500 שנים.
השימושיות ניצחה והעניקה לנו את אחת ההמצאות הוותיקות והחשובות ביותר בהיסטוריה
הרעיון היצירתי והשימושי לארגן דפים בצורה חדשה שכזו מגיע ככל הנראה מצירוף של שתי שיטות רומיות נפוצות לקיבוץ מידע. הראשונה, קיפול מפות ופקודות של מצביאים רומאים ובראשם יוליוס קיסר למעין חוברות לא משודכות לשימוש מהיר בשדה הקרב, והשנייה הן מחברות השעווה שהיו בנויות מכמה לוחות עץ כרוכים יחדיו שעליהם נחרט טקסט ונמחק לאחר זמן מה על ידי יישור השעווה. על דפי עץ אלו היה ניתן לכתוב משני צדדיהם, כל עוד היו מרוחים בשעווה. הצורך הכלכלי בשימושיות מוצלחת יותר הוא זה שאיחד את שתי השיטות לקודקס הרומי.
מגילת אסתר. קרדיט: Chefallen
לא כל מה שקשור למגילה אבד בין דפי ההיסטוריה. כותבי הקודקס למשל, לקחו את ההשראה לעמד בטורים גבוהים מן המגילה הנקראת מלמעלה למטה ולכן בכל עמוד היו לכל היותר ארבעה טורים המונים בין 30 ל־40 שורות, כשבכל שורה בממוצע 25 אותיות. פרט לכך, לספר עליונות ברורה על המגילה מכמה סיבות; לעומת המגילה, הוא איפשר ניצול של שטח כפול מאחר וניתן היה לכתוב על שני צידי הדף - זוהי סיבה כלכלית חשובה ביותר מאחר והיא הורידה את עלות היצור של הספר באופן דרמטי בהשוואה למגילה; השימוש בו היה נוח יותר מאחר וכעת היתה האפשרות לפתוח בדיוק את הדף הנדרש ללא הצורך לגלול למקום הרצוי - מאותה סיבה ירד גם הבלאי של הספר בהשוואה למגילה שהצריכה פתיחה חוזרת ונשנית לכל חיפוש שכזה; סיבה נוספת היא האחסון הנוח של הספר שאיננו מתגלגל, ונפחו קטן וקל יותר מן המגילה.
אז למרות שמרדכי ואסתר בחרו במגילה, השימושיות ניצחה והעניקה לנו את אחת ההמצאות הוותיקות והחשובות ביותר בהיסטוריה של האנושות – כבר כמעט 2000 שנה של כתיבה, עיצוב וקריאת ספרים!
יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.
