טיפוגרפיה אמהרית בראשית דרכה

טיול לאתיופיה שכלל התבוננות טיפוגרפית הביאה את מידן לפעול להעשרת מאגר הפונטים הדל בשפה האמהרית

אתיופיה היא מרבדים פראיים הנמשכים אל מעבר לקצה הראייה ומגוון עצום של בעלי החיים, עד כדי השתהות. היא גם תרבות עתיקה ובני אנוש חייכנים, והיא צליל ומראה של שפה מיוחדת במינה המחברת את הארץ הזו לאורכה ולרוחבה - ובקיצור, אמרו סאלאמנאו לאמהרית! אמרניה, או בעברית אמהרית, היא השפה הרשמית של האומה האתיופית. כשלושים מיליון איש דוברי אמהרית בעולם, למחציתם היא שפת אם ולמחציתם שפה שניה. תושבי המדינה, הלא היא ממלכת חבש התנכ״ית, משתמשים בכשמונים שפות שונות במחוזותיה.

מתוך קטלוג הפונט מאקדה בעיצוב לירון לביא טורקניץ'

דוגמה הממחישה היטב את ריבוי השפות היא קבוצת הכפרים המכונה ׳דורז׳ה׳. איזור זה מונה כשניים־עשר כפרים, הסמוכים לעיר ארבה מינץ׳ שבדרום הארץ. לכל כפר דיאלקט משלו, והוא שפת האם של בני הכפר, כאשר בנוסף לשפה ייחודית זו דוברים תושבי המקום גם אמהרית. זוהי גם השפה הנלמדת בבית הספר, המושמעת ברדיו ובטלוויזיה, בעיתונות הכתובה ובכל המדיות הרשמיות של המדינה. כאמור, השפה היא שיוצרת הלכה למעשה את החיבור בין מליוני התושבים באתיופיה.

השפות השמיות שביניהן הערבית והעברית, כוללות בתוכן גם את האמהרית

משפחת השפות השמיות, עמה נמנות הארמית, הערבית והעברית, כוללת בתוכה גם את השפה האמהרית. ראוי לציין את הדמיון הרב שחולקות שפות אלה. לראייה ניתן לבחון את המילים - בית, עין ולב - שהן כמובן רק חלק קטן מהמילים המשותפות בין השפות. על אף הדמיון באופן הגיית המילים, כשניגשים להתבונן בכתיב האמהרי הסיפור הוא כבר שונה.

יתרה מכך, ישנו שוני גם מבחינת מניין האותיות בשפה, כיוון הכתיבה וסימני הניקוד. זאת ועוד, הכתיב האמהרי הוא כתיב הברתי, בו כל סימן מייצג בדרך כלל עיצור ותנועה. באמהרית שבע תנועות, והגייתן של מילים וניבים בשפה המדוברת משתנים בין תנועות אלו. דמיון נוסף המתקיים בין העברית לאמהרית היא צורת הפועל - בשתי השפות שורש עיצורי ובניין, סיווג לפי גוף, מין ומספר.

תווית קוקה קולה בשפה האמהרית

השפה האמהרית הכתובה התפתחה ב׳קרן-אפריקה׳ - חצי האי במרכז היבשת, ומקורה בכתב ׳געז׳. האחרון מכונה גם כתב אתיופי או חבשי. זהו למעשה כתב הברתי שמקורו הצורני הוא האלפבית הערבי. אוצר המילים האמהרי כמו גם הדקדוק בשפה, הושפעו משפות אפריקאיות המדוברות במדינות השכנות כדוגמת אריתראה ודרום סודן. אחת הנקודות המענינות באמהרית היא עושרה של השפה בניבים ומטבעות לשון הניחנים בחן ובחכמה אנושית פשוטה. בין הפתגמים המשעשעים ומשובבי נפש תוכלו למצוא את:

״לא תופסים בזנבו של נמר,
ואם תופסים - לא עוזבים!״

או לחילופין:

״המשותף לציור ולמשפחה -
שניהם נראים טוב מרחוק״.

על הכותב התחבב במיוחד, ולא במקרה, הפתגם:

״מי שיש לו עין אחת -
ייטב שלא ישחק במקלות״.

לאחר כל אלה, פליאה ודאי תתעורר בקרב הקוראים המקצועיים וחובבי הטיפוגרפיה, בעקבות הגילוי המרעיש הבא - על אף המגוון המילולי הרחב והיחודי שהוצג לעיל על מיליוני משתמשיה - אין ממש טיפוגרפיה אמהרית! רוצה לומר, התחום נמצא ממש בחיתוליו או אפילו פחות מכך. בביקור שערכתי במדינה תרו עיניי אחר מיני טיפוסי אותיות שונים, עוברי אורח נשאלו שאלות משונות, אך מעבר להתעמלות היתולית של אותיות לא ממש הצלחתי להבחין בשינוי משמעותי.

לטרינג אמהרי של Mikias Hailu

לסיכום, השפה האמהרית מודפסת כרגע רק בסוג אות אחת, אך אל תאמרו נואש! לירון לביא טורקניץ׳, בוגרת התואר השני בטיפוגרפיה מאוניברסיטת רידינג שבאנגליה, פיתחה את ״מאקדה״- גופן תלת לשוני המכיל גם גרסא אמהרית. מלבד הפיתוח של לירון תוכלו לעיין גם ביצירותיו של מיקיאס היילו, מעצב גראפי מאדיס אבבה שיצר לטרינג אמהרי מהמם בהחלט.

קול קורא ולא מעט כפפות שעדיין משוועות ליד מרימה, מי יהיה איפוא הטיפוגרף האמהרי הראשון?