הלווטיקה – מה הסוד של הפונט שהפך לקלאסיקה מודרנית?

ראוי להתחיל דווקא מהסוף: מספרים שקשה - עד כדי בלתי אפשרי - להעביר יום ללא הפונט הלווטיקה (ובמיוחד אם גרים במרכז מנהטן). עוד לפני שמגיעים לסאבווי שכל קו ואות בו נושאים בגאון את רוח הפונט, צריך יהיה לדלג על היוגורטים שזועקים הלווטיקה, על תוויות הבגדים והוראות הכביסה, על חלק משטרות הדולר, על עיתונים ועל כרטיסי אשראי וכמובן על חצי מהפרסומת והלוגואים.

מה הסוד של הפונט הזה שהופך אותו לקלאסיקה מודרנית? מה הסיפור של הלווטיקה? איך פונט אחד קטן ובסיסי משתלט לנו ככה על המרחב הציבורי? אמנם לקחו כמה שנים (הפונט נוצר ב־1957) אבל במהלכן נכבשה כל חלקה טובה.

פה, במעבדות אאא, אין לנו תשובות ודאיות לשאלות תיאורטיות, רק מחשבות ותהיות. וכמה עובדות.
פונט הלווטיקה יצא משוויץ של סוף שנות החמישים - פוסט מלחמת העולם השניה, פוסט עידן של פונטים מצועצעים, של תעמולה עמוסת דימויים וגרפיקה - ונתן עוד ביטוי לנייטרליות של שווייץ. משהו ישר, שקט, בטוח. הכי באמצע שיש, הכי עושה לנו נוח, הכי רגיל.

הנוכחות השוויצרית הזאת, מצליחה לשדר את מה ששווייץ עצמה מצליחה לשדר: אנחנו מדינה שבה השעונים מתקתקים בול על השניה, הכל נקי והשוקולד מדויק. אפשר לסמוך עלינו!

לוגואים בהלווטיקה, רשימה חלקית.

התעמולה המחודשת, המתוחכמת יותר, ללא הקישוטים, היא זאת שמנצלת פונט שאפשר לסמוך עליו, שגורם לצופיו להרגיש בטחון ונוחות. התעמולה המחודשת, קרי, הפירסום.

פונט סנסריפי, ללא שפיצים מיותרים, עם קווים ישרים, כולו חלק שכמעט משדר 'אי־עיצוב' הוא פונט שאומר ״הכל יהיה בסדר, סמוך עלי״.

המעצב נוויל ברודי אמר על הלווטיקה שזהו פונט שמייצג בחירה בטוחה לעסקים. כשאנשים בוחרים הלווטיקה הם רוצים להשתלב ולהראות נורמלים. הם רוצים להצטרף למועדון היעילות. הם רוצים להשתייך למודרניזם. הם רוצים להיות חברים במועדון של חוסר אישיות. זוהי בחירה לא הרפתקנית, לא שאפתנית, בחירה תפלה.

חוסר האישיות וחוסר ההרפתקנות לא עצרו את קצב ההתפשטות והאת העניין בהלווטיקה. לאורך השנים, נוצרו לפונט גירסאות שונות ונוספו לו אינסוף משקלים. השתמשו בו בעשרות לוגואים, עשו עליו סרט, תערוכה, אהבו אותו, שנאו אותו וכתבו עליו לא מעט ספרים.

קדימון הסרט "הלווטיקה"

הדומיננטיות של הפונט בתרבות המערבית התבססה כל־כך, שקשה לדמיין פונט אחר שנותן לה פייט רציני בעתיד הקרוב. אך אנחנו ממשיכים להאמין ששינוי כזה יכול לקרות בעיקר עם המעבר למדיות הדיגיטליות. מצד שני, לאחרונה אפל הכריזה על כך שמערכת ההפעלה הבאה שלה (יוסמיטי) תחליף את הפונט שלה לפונט חדש - ניחשתם נכון - Helvetica Neue (למרות שפעולה זאת אולי מתקזזת עם ההחלפה של טוויטר את הלווטיקה ניו בגוטהם) ותאחד את המראה שלה עם הפונט שכבר קיים במערכת ההפעלה של האייפון - iOS 7.

אז אפשר אולי לצאת עם איזו מסקנת ביניים כאן, מעט עגומה תרבותית, ולומר שהרוב רוצה את האמצע, את הרגיל, את הבסדר. הרוב לא רוצה לצאת למסעות. הרוב רוצה לאכול במקדונלד, לא לחשוב על אוכל.

אפשר להציע לכם איזה פרנק־ריהל אקסצנטרי? ;)