דניאל וניר הכירו ב־2008 במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שם שיתפו פעולה בפעם הראשונה בעבודה על פרויקטים שונים. עם סיום הלימודים כל אחד פנה לדרכו המקצועית, ניר התמחה בעיצוב אינטראקטיב, פיתוח אפליקציות ועיצוב אותיות, ודניאל התמחתה בתחומי הפרינט, המיתוג והזהות המיתוגית ('איידנטיטי').
אחרי זמן מה, החליטו לאחד שוב כוחות ולפתוח סטודיו עצמאי משלהם, ופתחו את הסטודיו ״דניאלוניר״ מתוך רצון ליצור במקום שיהווה עבורם חממה, בה יוכלו להגשים את היצירתיות שלהם במלואה. הם חלמו על מקום בו ילמדו זה מזה וישתפו פעולה עם יוצרים נוספים.
הסטודיו/חממה/בית/עצירה של כל החברים לקפה נמצא במתחם נגה בחלל לבן וקטן עם רצפת עץ ותקרה גבוהה, מלא עציצים וגם בוקסרית אהובה בשם ניקו.
(נחמה 6, בואו לבקר!)
איך העבודה בצמד?
יתרון גדול. לכל אחד מאיתנו גישה ואופי שונים ואנחנו שואבים השראה ממקומות שונים. השוני הוא שהופך את תהליך העיצוב למעניין, עמוק, פורה ומלמד ואת התוצאה לחדשנית ומקורית. מעבר לכך, החיבור הזה הוא שמאפשר לנו ליצור בתחומים מגוונים ממיתוג ועד אינטראקטיב.
לכל אחד מאיתנו גישה ואופי שונים ואנחנו שואבים השראה ממקומות שונים
מהי חלוקת התפקידים?
בכל פרויקט אנחנו יוצאים לדרך יחד ובאופן טבעי בהמשך, העבודה עוברת לאחד מאיתנו. מן הסתם, לכל אחד מאיתנו יש את התחומים שבהם הוא חזק יותר ואז הוא מוביל את אותו פרויקט, אבל תמיד יש עין ביקורתית ודעה נוספת ותמיד נוצר דיאלוג שבסופו של דבר מהדק יותר את העיצוב ושומר על הקו של הסטודיו.
מה היתרונות ומה החסרונות של עבודה בזוג?
מעבר ליתרונות הברורים, זה בעיקר מרענן להיות חלק מתהליך היצירה של מישהו אחר. יש את הדברים הקטנים, כמו לשבת עם מישהו ולקשקש, לשמוע מוזיקה, לאכול צהריים ביחד. מאחר שאנחנו קודם כל חברים ורק אח״כ שותפים, אנחנו לא מרגישים שבאנו ל״עבודה״, אלא לסדנת יצירה. אבל... לדניאל יש הפרעה עם אנשים שעושים רעש עם אוכל, וניר לועס... לדניאל יש טעם מוזיקלי משובח וניר עדיין מעריץ את הספייס גירלז.
השירותים שלנו בלי דלת.
חוצמזה אין תלונות. אנחנו מאוד שמחים.
האם יש לכם המלצות לעבודה משותפת טובה?
לדבר ולהקשיב. לאפשר מרחב יצירה בטוח ולהשתדל להשאיר את הראש פתוח לרעיונות שונים, גם אם דמיינתם תוצאה אחרת.
ספרו על פרויקט מעניין שעבדתם עליו או שאתם עובדים עליו בימים אלו
לאחרונה עיצבנו קטלוג לתערוכת ״נפשות פועלות״, תערוכת ציורים של מטופלים מהמחלקה לבריאות הנפש ע״ש אברבנאל. התערוכה היא חלק ממאמץ לשבור את הטאבו סביב מחלות נפש ולהציג את עולמם הפנימי של המטופלים. במהלך העבודה על הקטלוג, בחירת הנייר, הטיפוגרפיה וכדומה, גילינו שאנחנו נקשרים אל הציורים עצמם ובעיקר אל מי שצייר אותם, על אף שלא הכרנו אותם.
השראה
– מוזיקה:
– אישיות:
ניקו
– מוטו:
משתנה לפי מצב הרוח
– פונט:
מאוד משתנה ותלוי.
אבל לנצח נשמור מקום חם בליבנו לכרמלה, הפונט הראשון שעיצוב ניר במסגרת פרויקט הגמר שלו בבצלאל.
—
תוכלו לעקוב אחר עבודותיהם באתר - www.danielvenir.com
ובחשבון האינסטגרם המהמם - danielvenir@