15 מנהלי משרדי עיצוב נותנים לנו הצצה לפינת העבודה הביתית שלהם בימי קורונה

מנהלי משרדי עיצוב, שבימים כתיקונם יוצאים לעבוד בסטודיו שלהם, נאלצו פתאום לאלתר לעצמם פינת עבודה ביתית לימי ההסגר והבידוד. יצאנו לשטח (כלומר נשארנו בבית) לבדוק איפה בדיוק הם עובדים, מי נשאר בפיג׳מה ולמי יש את הטיפים הכי שימושיים למעצבים בבידוד. איור שער: שירה נוק

מאת

לפני כמה ימים פנינו לכמה מעצבים גרפיים מובילים שמנהלים משרדי עיצוב מצליחים וביקשנו מהם לשלוח לנו צילומים של פינת העבודה הביתית שלהם. בימים שקדמו לקורונה, האנשים העסוקים האלה היו יוצאים יום־יום לעבודה אל הסטודיו, ופתאום הם נאלצו להסתגר איש־איש/ה בביתו ולאלתר פינת עבודה זמנית כדי שהם יוכלו להמשיך לעצב ולנהל את המשרד באופן וירטואלי. לשמחתנו, ההיענות היתה גבוהה, והצלחנו להשיג לכם הצצות קטנות לפינות עבודה ביתיות ומסקרנות מכל הסגנונות: מינימליסטיות, עמוסות, אקראיות, מפונפנות, מאולתרות ומוקפדות. ובנוסף זכינו גם לקבל המון טיפים ורעיונות למעצבים גרפיים בתקופת הבידוד.

לפי איך שזה נראה כרגע – יש סיכוי לא רע שהעבודה מהבית תהפוך לנורמה גם בימים שאחרי הקורונה. ימים יגידו. אבל כשהקורונה פוגשת את ניקיונות הפסח זאת הזדמנות להתחדשות, עצירה, הרהור וחשבון נפש. זה הזמן גם בשבילכם לחשוב איך להפוך את פינת העבודה הביתית שלכם לפרודוקטיבית – לכזו שמעוררת חשק, יצירתיות ומשחקיוּת.

 

אמנון אילוז (Re-Levant)

״יש לי טיפ: להתלבש רגיל, כאילו הולכים לעבודה. זה שומר על אופטימיות, חיוניות ומדרבן. אמנם לילדים שלי זה נראה מוזר אבל לי זה עובד נהדר.״

זאת פינת העבודה שלי (במחשב: אושר בלום, סמנכ״ל לקוחות). בזמנים רגילים הסטודיו שלי במרחק נסיעה באופניים מהבית ולכן אין לי פינת עבודה קבועה בבית. עבודה מבחינתי מתרחשת או בסטודיו, או בשולחן האוכל הביתי, אך בסיטואציה שנוצרה מצאתי את עצמי זקוק לשקט ופרטיות אז השתלטתי על שולחן האיפור של הבת המתבגרת שלי.

את הנוף של אלנבי האפור, הרועש והמפוייח החלפתי במבט מלמעלה על אזור כיכר רבין ועכשיו הכל שקט, מוקף בעצים וירוק ככה שמהזוית הזו השינוי נחמד לאללה. החוויה הזו מאוד מוזרה לי, ב־10 השנים האחרונות של הסטודיו כמעט ואין ימים שלא הגעתי לסטודיו, אני בן אדם של אנשים ומאוד מחובר לחווית העבודה הקולקטיבית, לכן מאוד חסר לי צוות המעצבים והסטודיו שעובד איתי בשגרת היום־יום – לשתף, להתייעץ, להנחות ולצחוק. שום זום לא יכול להחליף את זה מבחינתי. דווקא בתקופה כזו חשוב מאוד להיות עצמאי ודינמי וליזום פרויקטים יש מאין, וזה בעיקר מה שאני עושה, למול הלקוחות שלנו ולמול צוות הסטודיו, לשמחתי דברים רבים זוכים לפידבק חיובי ומתורגמים לעשייה מידיית או עתידית.

יש לי עוד טיפ חמוד: להתלבש רגיל, כאילו הולכים לעבודה. זה שומר על אופטימיות, חיוניות ומדרבן. אמנם לילדים שלי זה נראה מוזר אבל לי זה עובד נהדר.

re-levant.co.il
השאלון עם אמנון אילוז
 

שירה שכטר

"מקווה שכשכל זה יגמר, נהיה קצת אחרים – אולי נתרגל לקנות פחות, להעריך יותר ונלמד להיות יותר צנועים..."

מאז שהחלו ימי הקורונה, הפינה שלי משתנה בהתאם לאזור שאני מצליחה לברוח אליו. פינה אחת היא פינת האוכל, שזה מבחינתי מרכז היקום בימים אלה, המקום בו הגב שלי מופנה אל כולם אבל משאיר אותי בעיניינים. הפינה השניה היא הגג, אליו אני בורחת כדי להרגיש שיש חיים בחוץ, שמש, אויר, שכנים. תזכורת שאני בתל־אביב ולא בפתח־תקווה (ותודה על זה). מרגיש כאילו אנחנו בבידוד כבר כמה חודשים. אני מתגעגעת לסטודיו ולצוות האהוב שלי, לשגרה, לדדליינים אמיתיים (הלם), לשפיות המדומיינת, להורים המבוגרים שלי ולתל־אביב של לפני. מקווה שפעם, כשכל זה יגמר, נהיה קצת אחרים, אולי נתרגל לקנות פחות, להעריך יותר ונלמד להיות יותר צנועים פנימה והחוצה.

[email protected]
shira-s.com
 

קובי פרנקו

כמיזנטרופ (עם רגשות אשם) ואסטניסט (לא קטן) הסגר הזה מרגיש כמעט כמו שגרה.

kfdesign.co.il
השאלון עם קובי פרנקו
 

פיליפ בולקיה (Neogroup)

חיות המחמד שלי לא מבינות מה אני עושה בבית בשעה כזאת... חייב להודות שאני די נהנה לעבוד מהבית. אולי אהפוך את זה לקבוע? שמרו על עצמכם מעצבים יקרים.

neogroup.co.il
 

מעיין פרוינד סיגלר (Awesome)

"כדאי לעשות בתחילת היום רשימת משימות, ולבדוק בסוף היום מה באמת בוצע."

דברים שחשוב לשמור עליהם כשעובדים מהבית: לרשום בתחילת היום על דף (כזה פשוט של פעם), מה אני רוצה לעשות היום. לחזור בסוף היום אל אותו הדף ולראות מה מזה באמת בוצע. להפסיק לבקר את המקרר בכל פעם שצריך לעשות משהו שלא בא לי עליו. לעשות באמצע היום הפסקה לעשר דקות ולעשות אימון טאבטה (ארבע דקות נטו, תודו לי אחר כך). להתלבש! כן. ממש, ג'ינס, גרביים, טישרט. לצחצח שיניים. רואים ומריחים אתכם גם דרך הזום.

awesometlv.co.il
[email protected]
 

יפעת אנזלביץ

"אז עכשיו אנחנו מאחורי המסך, לפעמים עם פיג׳מה, לפעמים עם ילד שמתעקש שדווקא עכשיו הוא צריך לעבוד כמו אמא…"

הסטודיו זה הבית השני שלי, הוא יותר מסתם חלל עבודה, הוא המקום שמנחם אותי כשצריך, שמעורר בי השראה אבל הוא בעיקר האנשים שעוטפים אותי.

אז עכשיו אנחנו מאחורי המסך, לפעמים עם פיג׳מה, לפעמים עם ילד שמתעקש שדווקא עכשיו הוא צריך לעבוד כמו אמא… לא תמיד פשוט, אבל לגמרי המקום השפוי היחיד שיש לנו כרגע :)

anz.co.il
השאלון עם יפעת אנזלביץ
 

דוד חליבה

חזרתי מפריז ישר לבידוד לפני שלושה שבועות (לפני שעוד זה היה באופנה), פינת העבודה נמצאת באזור הטלוויזיה ועץ המחיצה הוא הדבר היחיד שמפריד ביני לבין המשפחה. העדפתי את הפתרון הזה על־פני סגירת החלל באמצעות קיר. הנוף החדש מלא באור ובעצי הדר אבל הסטודיו שלי נמצא בהרצל 16 (תל־אביב) ומאוד חסרה לי האינטרקציה עם האנשים בבניין והאווירה הכללית. אני אדם אופטימי ומאמין רק בטוב.

[email protected]
haliva.co.il
 

סער פרידמן (Open)

״אני איש אופטימי בכללי, לכן אני מאמין שמי שידע להקשיב לשיעור הזה ילך קדימה חזק וטוב יותר.״

המקום שבו אני עובד בבית הוא תמיד בספה בערב, לכן כרגע כשאני צריך לעבוד אני נוסע למשרד לקבל קצת שקט או עובד מאותה הספה בערב. מצחיק הוא שכשבוע לפני כל הסיפור עברנו כל ההנהלה של המשרד, סדנה יחודית במים – מעבר ממוד הישרדות לצמיחה, אז יש לנו הזדמנות טובה ליישם. באופן כללי אני מנסה לחיות את הרגע (ככה גם אני רגיל בחיים הרגילים אבל עכשיו במיוחד) להתמקד במה שיש ולעשות הכי טוב שאפשר, בנוסף אני מנצל את הזמן בשביל לבנות תשתיות טובות ובריאות במשרד ליום שאחרי.

אני איש אופטימי בכללי, לכן אני מאמין שמי שידע להקשיב לשיעור הזה ילך קדימה חזק וטוב יותר (ואני בדרך כלל משתדל להקשיב). בלי קשר חסרים לי בעיקר רגעים קטנים, כמו לשבת חמש דקות בקפה עם עצמי ולתכנן את היום, או לחשוב על דברים שקרו, לצאת לריצה של שעה בפארק בלי טלפון, להיות עמוס בפגישות ולעשות סודוקו ביומן שלי, לדמיין עתיד וסתם שגרה רגילה שכזו. מצד שלישי יש המון דברים שאני רואה שהילדים שלי למדו מהתקופה, והמון זמן משותף יחד, אני חושב שזה משהו שישתרש אצלם לעד בקטע חיובי. נסכם בגישה חיובית: לנשום, לנשום ולנשום ולהיכנס למוד של צמיחה ולא הישרדות, זו עצה טובה תמיד ובמיוחד בימים אלו.

open.co.il
השאלון עם סער פרידמן
 

רוני לוית

עמדת העבודה שלי די משעממת כי היא בעצם השולחן במטבח שהוא החדר הכי שקט ומואר בבית. ושעות העבודה הם כשהילד שלי ישן. מול המחשב יש לי כמה צנצנות שהתחלנו להנביט בהם אבוקדו ובטטה (נראה מי מאיתנו ישרוד את הבידוד). פד העכבר שלי הוא בעצם פלייסמנט אוכל של מר שמח שהיה שלי כילדה ועכשיו משמש את הבן שלי. אני גם בחודש תשיעי אז הרבה עבודה לא ממש מתבצעת בימינו. בהצלחה לכולנו.

ronilevit.com
[email protected]
 

אלעד משען (פירמה)

היות והסיפור כולו מתחיל בסין, מן הראוי לפנות לשם כשמחפשים את התשובה. ואכן, בסינית, המילה למשבר מורכבת שני חלקים – סכנה והזדמנות. שני מונחים שמסכמים בפשטות את המציאות החדשה. כל אחד יבחר את הצד שמדבר אליו, אבל כדאי לזכור שדרך האמת היא דרך האמצע.

asideof.me
firmabrands.com
השאלון עם אלעד משען
 

דורון גולדנברג (פירמה)

״טיפ שנתנתי לעובדים שלי מהיום הראשון ועובד גם אצלי – תיצרו לעצמכם שגרת עבודה גם מהבית.״

החברים בפירמה עובדים מהבית מלפני שבועיים, המעבר באופן מפתיע עבר בצורה חלקה. אני מודה שעד סוף שבוע שעבר נסעתי כמעט כל יום למשרד, נהנתי מהשקט וגם קצת התבאסתי ממנו… בבית השתלטתי על פינת האוכל המשפחתית, בו אני נהנה מהנוף של לב השרון והירוק המטורף שיש בעונה הזו. בין פגישה לפגישה אני יוצא לערסל בחצר (שוקל לקנות אחד במשרד). המרגש הכללי נע בין דאגה ואחריות גדולה למה שקורה, דאגה בריאותית וכלכלית, למשפחה ולעובדים שלי לבין אופטימיות ותקווה שהמשבר יחלוף מהר ונצא ממנו חזקים וחכמים יותר. טיפ שנתנתי לעובדים שלי מהיום הראשון ועובד גם אצלי – תיצרו לעצמכם שגרת עבודה גם מהבית, בבוקר תתארגנו ותתלבשו כמו ליום עבודה; תגדירו את אזור העבודה שלכם – עדיף לא מהספה של נטפליקס; קחו הפסקות כמו בעבודה ותהיו כל הזמן בקשר עם הצוות והמחלקה שלכם. אני צופה שגם אם המצב יגרום לנו להמשיך לעבוד מרחוק לעוד מספר חודשים, המשק יחזור בהדרגה לעבודה ויאפשר לנו להמשיך לעבוד ולשכלל את המיומנות בעבודה מרחוק לדבר שיש בו המון יתרונות.

firmabrands.com
 

להב הלוי (Blue Collar)

״מעולם לא עבדתי בבית, או מהבית. מהיום הראשון שהתחלתי לעבוד אני יוצא בבוקר מהבית לסטודיו...״

מצחיק. כי רק הערב, יום ראשון 29.3, העברתי את המחשב, יחד עם כסא ושולחן, הביתה. בשבועיים האחרונים עבדתי לבד בסטודיו. כל האחרים בבית. אלה היו ימים ארוכים, שקטים ומוזרים. בתחתית הבניין נמצאים "דיסקו טוקיו" ו"הרצל 16", הבר, וגם הם סגורים כבר שבועיים, כך שהבניין כולו, כמו גם חלקים גדולים של רחוב הרצל, נטוש וריק.

מעכשיו גם אני בבית. לכבוד המעבר, שיניתי את המסך עם הכיתוב "too much design", משחור לאדום, להרגיש שינוי.

מעולם לא עבדתי בבית, או מהבית. מהיום הראשון שהתחלתי לעבוד אני יוצא בבוקר מהבית לסטודיו, רוב השנים עם ינק (יונטף), עכשיו עם עוד די הרבה אנשים. כלומר עד לפני שבועיים.

בבית אני עסוק רק בכתיבה ורק במחשב נייד. את זה אני עושה בדרך כלל במיטה. את המיטה אני לא אצלם כי בשבועות האחרונים היא הפכה לאיזו הכלאה בין הדקוורטרס למחסן, מין אי כזה, או רפסודה. זה המקום שבו אני מרשה לעצמי אי סדר מוחלט בימים בהם אני ישן בה לבד, למשל כמו הימים האלה של הסגר. נראה לי שיש מרכז של כל מה שאני צריך בשביל להתקיים בלי צורך לצאת ממנה, חוץ מאוכל, אבל אני שומר בקבוק של רום על השידה בהישג יד, אם כבר אווירה פיראטית אז עד הסוף.

זהו. לפני כמה שעות, כשסיימתי לארגן כאן את כל ההובלה, גיליתי ששכחתי את העכבר בסטודיו, וככה נאלצתי להפר שוב את הסגר ולעשות עוד סיבוב להרצל 16 ולטפס למעלה ולפתוח את הדלת ולהיכנס לסטודיו, שעכשיו, בדמדומים ועם מחשב אחד נוסף פחות על השולחן, נראה די מיותם.

אין לי מושג איך כל זה ירגיש בבוקר, אבל לשמחתי יש לי יותר מדי מה לעשות מכדי להתעמק בזה.

bluecollar.today
[email protected]
 

שרון רהב (0304)

אני מעצבת אריזה, משחקת מונופול, מאשרת פוסטר, מניחה להם אורז לבן בצלחת בלי שהשניצל יגע, פותחת קובץ, שומרת קובץ, מכבסת, תולה. אני ב־03, תמר ב־04, כל המעצבים קשובים בזום. מליבי לליבם מילימטר, מביתי לביתם קילומטר.

סטודיו 0304
 

דוב אברמסון

לפני חמש שנים, כמעט במקרה, הוצאתי את מחשב העבודה מהבית. אז נכון שאני מחובר עם שלושה מכשירים אחרים, אבל מחשב שממש אפשר לעצב איתו יש לי רק בסטודיו. ותקשיבו, זה דבר מעולה זה. ממליץ בחום. בשבועות האחרונים המחשב מצא את עצמו שוב בבית – מצטופף בחדר העבודה של זוגתי ומשתדל להתנהג יפה. הפיסי והמק שומרים מרחק, ואולי מבקשים לספר לנו משהו קטן על התקרבויות והתרחקויות בעולם הזה בכלל.

dovabramsonstudio.com
[email protected]
 

גיא שגיא

גיא שגיא (שועל)

הסט־אפ ספרטני: שולחן פורמייקת משבצות, רחב מעט יותר מהכסא, מחשב, הארדיסק, משקפיים, מלחי הרחה – רק מה שצריך לאי־בודד. חלון לירוק שבחוץ. כשכבר ניגש לעבוד זה עוזר להתרכז ולהתנהל כאילו הכל כרגיל. לאורך זמן, החדש הופך להיות השגרה. הדברים מתנהלים מרחוק, באון ליין, התגובות מיידיות אבל מתחיל לעקצץ. החוסר בתקשורת ישירה, מסכים, סביבות עבודה וירטואליות, זום... אבל מה עם איזה שיעול פרונטלי אמיתי?!

shual.com


3 תגובות