מבט על לוגו מבט

אחד מסמלי התרבות הישראלית המוכרים ביותר נעלמנו לאחרונה מהנוף הציבורי, דדי יצא לחיפושים וזה מה שמצא

ב־15 למאי עלה לאוויר "כאן - תאגיד השידור הציבורי" ובעיקר "כאן 11" המחליף את רשות השידור שליוותה אותנו קרוב לחמישה עשורים. הערוץ הראשון ליווה את צופי ישראל במגוון התרחשויות וחזיתות, ולצד אירועים ומשדרים שחקוקים בזיכרון הלאומי, ניפק הערוץ גם את אחד הסמלים המוכרים ביותר בתרבות הישראלית. לכבודו של אותו סמל פנינו למעצב בני לוין, שבאותן שנים שימש כאחראי על תחום הגרפיקה בערוץ, על מנת שישתף איתנו את הסיפור מאחורי הלוגו האייקוני ושאר סיפורים ואנקדוטות משעשעות.

הסיפור מתחיל בשנת 1975 עם ההחלטה הגורלית במחלקת החדשות של הערוץ הראשון על הפקת מהדורה מדי ערב, וכן 4 תכניות שבועיות: תכנית ספורט, תכנית דיון, תכנית תחקירים ותכנית לערב שישי. דן שילון, שבאותם ימים ניהל את המחלקה, פנה אל בני וביקש ממנו לעצב סמל מרכזי ובולט למהדורת החדשות וסדרת סמלים נוספת המבוססת עליו, עבור שאר התכניות המופקות במחלקה.

הלוגו שימש לעיצוב סמלים גם לתוכניות נוספות בערוץ

העקרון היה יצירת יחידה גיאומטרית שתחבר בין סמל המנורה לבין גלי השידור

המחשבה שהובילה את תהליך העיצוב, היתה יצירת יחידה גיאומטרית שתחבר בין סמל המנורה לבין גלי השידור שהופיעו בסמל קול ישראל, ותאפשר גם הרחבה לאותה סדרת סמלים. הסמלים הופיעו ברקע האולפן כמוטיב בתפאורה ושולבו בפתיחים שנעשו לכל תכנית ותכנית. במהלך השנים הראשונות גלש הסמל המרכזי אל ניידות השידור, בהמשך עבר גם אל ניירות המכתבים, וכך עם הזמן הפך לסמל התחנה הרשמי ולסמל הערוץ כולו.

שימוש נוסף בסמל מבט לקטלוג סרטי תעודה

האתגר המרכזי בעיצוב הסמל היה לפצח את השיטה לשרטט קו רחב עגול ההולך וצר ובסופו נפגש עם תחילתו. במהלך ניסיונות שונים באמצעות מחוגה, גילה בני דרך פשוטה וקלה - שרטוט עיגול, הזזת חוד המחוגה בכמה מילימטרים, נעיצתה מחדש ושרטוט עיגול נוסף. לפי הגריד שיצר, המשיך ליצור את שאר הסמלים: דמוי אצטדיון - לתכניות הספורט, דמוי עין - לתכנית מבט־שני, דמוי עדשה מרובעת - לתכנית הראיונות מוקד, ומשושה (כנגד ששת ימי השבוע) - ליומן הערב של יום שישי.

לאורך השנים עוצבו פתיחים ומעברים רבים על ידי השימוש בסמל, ומעצבים רבים נתנו פרשנות והשתמשו בו למטרות רבות, אם בתנועה, בצבע, בחומר או בטקסטורה. בני מספר על המעצב אלעד דן שאת עבודותיו אהב במיוחד. אלעד תיכנן שקופיות ומעברים כגון קישוט סיני לסוכה ויונת שלום בגלוית שנה־טובה. בנוסף, תכנן ועיצב את פתיחי "מבט" בהם כיכב הסמל לאורך שנים ארוכות.

ביקשתי לשמוע במקצת על תהליכי העבודה והביצוע שמאחורי השקופיות ובעיקר על העבודה הגרפית בימים שלפני הופעת המחשב. ימים בהם עולמות העיצוב הגרפי, הטיפוגרפיה והאנימציה היו שונים לחלוטין. בני מספר לדוגמא על התקופה בה הערוץ הראשון שידר בשחור־לבן וצוות ההפקה היה גוזר ומדביק את המפות שהופיעו במהדורות החדשות מגיליונות "קנסון" בגוונים שונים של אפור. הכותרות נכתבו והודבקו מדפי "לטרסט", בצד האולפן היה סטנד שעליו הונחו המפות ומצלמת אולפן הייתה מעבירה אותן לשידור בזמן אמת.

שימושים רבים בסמל לאורך השנים

אם יזדמן לכם לקרקוב אולי תזכו להבחין בסמל על גב שלט בצד הדרך

העיצובים, שנחשבו חדשניים בתחומם, הופיעו בספר שנתי שריכז את המבחר העולמי. סמל רשות השידור זכה להופיע באחד מהם וכך קיבל "הכרה עולמית" והשפיע בצורות שונות על עיצובי התקופה. בין היתר, הסמל מופיע ומודפס גם על גבי חולצות ונמכר בחנויות בארץ מזה שנים ארוכות, כל זאת מבלי שרשות השידור רשמה את סמליה ומותגיה, באופן שיאפשר הגנה על זכויות היוצרים ומניעת השימוש בהם. הלוגו קיבל תפוצה רחבה עוד יותר כאשר הופיע בשנתון מקצועי בחו"ל. כמו כן, מספר תחנות טלוויזיה בעולם עשו בעבר שימוש בסמל ואם יזדמן לכם לנסוע בפרברי העיר קרקוב שבפולין, אולי אף תזכו להבחין בסמל מוטבע על גב שלט בצד הדרך, המודיע על טווח הקליטה של תחנת רדיו מקומית.



תגובות פייסבוק