שו״ת השאלון עם דניאל גרומר

דניאל גרומר, בעל תואר ראשון מבצלאל, תקשורת חזותית (2014) ותואר שני ב־KABK, Royal Academy of Art בתוכנית Type and Media (לשנת 2016). לאחרונה התחיל את דרכו כמעצב פונטים. כרגע הוא עובד על מספר פרויקטים בשיתופי פעולה עם ינק יונטף ופיטר בילאק. בנוסף משמש כאסיסטנט של אורית ברגמן בקורס סטודיו הנהדר שהיא מלמדת בבצלאל.

"המקום שהכי מרגש אותי זה השילוב בין עברית, ערבית ולטינית" דניאל מספר, "ברוב המקרים האתגר הטיפוגרפי הזה משאיר אחת מהן (רמז: לא העברית ולא הלטינית) בעמדת נחיתות. פרויקט הגמר שלי בבצלאל היה "אברהם" - פונט עברי־ערבי. ובתואר השני הרעיון המשיך להתפתח לכדי פונט תלת־לשוני - עברי־ערבי־לטיני, במספר משקלים, שמותאם במיוחד לשילוט. זה כבר ממש ביישורת האחרונה ואוטוטו יצא".

ראיה

מנצ'סטר. מכיתה ג' ועד עצם היום הזה. לעקוב אחרי הכדורגל האנגלי זה קצת כמו לצפות בסדרה. אמנם לא אינטיליגנטית־מי־יודע־מה, אבל בכל זאת – כל שנה עונה, כל שבוע פרק, דמויות מתחלפות, יריבויות, היסטוריה, מתח, רכילויות, הפתעות והעלילה מתפתחת לאורך השנים. סדרה.

שמיעה

אביתר בנאי. לא אכפת לי כמה כולם אוהבים אותו, בשבילי הוא רק שלי. הטקסטים שלו היו איתי בתקופות של "אמן תשארי לבד לנצח", ובתקופות של "לא אבקש דבר, את לא צריכה להוכיח לי כלום". הוא תמיד יודע להיות שם עם המילים הנכונות שמרטיבות לי את העיניים. בחתונה שלנו, שרון ואני הגענו לחופה לצלילי "ילדים" שלו.

מישוש

בדירה שלנו המייבש צמוד למקלחת, ולאחרונה לכבוד החורף התפתח מנהג קצת מגונה. איך שאני נכנס לכמה דקות למקלחת – המגבת נכנסת לכמה דקות חימום במייבש. אחחחח איזה שווה זה.

טעם וריח

דגים. בעיניי זו אחת היצירות היותר מוצלחות. איזה טעם! איזה ריח! איזה עושר צורני! פעם לפני הרבה שנים יצאתי לדוג עם אחי הצעיר. לקחנו חכּות מחבר של אבא, קמנו בחמש בבוקר ועלינו על השובר גלים בחוף שרתון לנסות את מזלנו. נשבע שלא עברו 15 שניות ודג קטן משך לי בחכה. מאז פחות או יותר זהו.

צבע

שחור. כבר שלוש שנים שכל הטי־שירטים שלי שחורות.

המלצה

הספר Inside Paragraphs של Cyrus Highsmith. ספר קליל, קצר וקטן, שמסביר בצורה פשוטה והגיונית איך לעבוד עם פונטים בצורה נכונה. סָיירוס, זה שכתב את הספר, אמר "זה הספר שהלוואי שהיה לי כשהייתי סטודנט צעיר לעיצוב". ממליץ בחום.

אות

מותר לא בעברית? סבבה. אז ה' אמצעית בערבית. אות שבנויה משתי לולאות שיושבות אחת מעל ואחת מתחת לשורה. מאוד מאתגר לאזן, לעצב ולייצב אותן… וגם כשמסיימים היא עדיין נראית קצת כמו גוש ?

מילה

"תתחדש"
עבורי זו פינה קטנה ומיוחדת בשפה העברית. לא שמעתי על שפות נוספות שיש להן ממש מילה מיוחדת שמברכת את האחר על החגיגיות שמתעוררת כשיש משהו חדש. משהו במילה "תתחדש" הוא עדין ויפה.

משפט

"הערבים נוהרים לקלפי באוטובוסים…"
זה משפט שזעזע אותי ועדיין קצת קשה לי לעבור הלאה. מבחינתי זה פשוט משהו שאין עליו מחילה. לא מבין איך בן־אדם שאמר משפט כזה בשנת 2015 יכול להמשיך להיות המנהיג שלנו ובכלל להראות את הפרצוף שלו באיזשהו מקום בעולם.

פונט

Auto של Underware.
פונט פשוט נהדר. יש לו שלושה סגנונות נטויים. במסגרת הלימודים בהולנד עיצבתי לו יוונית והיה מאוד כיף ומלמד לעבוד עם הצורות שלו. מה שבעיני מאוד מענין זה שהאיטליק השלישי, ההכי משוגע, הוא בכלל בלי הטייה! האותיות (כמעט) ישרות לגמרי…

"כל מה שעשינו מהבוקר עד הערב זה ללמוד ולדבר על פונטים. גן עדן, לא?"

אישיות

פול סקולס. הוא היה שחקן־נשמה כזה, מהסוג שכולם רוצים לשחק איתו, שכל מאמן חולם שיהיה לו. פשוט כי אפשר לסמוך עליו. הוא כנה, הוא אמיתי, והוא משחק עם הלב. הוא רואה הכל על המגרש, מפרגן לחבריו לקבוצה ואוהב במיוחד למסור להם את הכדור ככה שיפול להם בדיוק על הרגל. שיהיה להם הכי נוח שאפשר. הוא לעולם לא מחליף הקבוצה, לעולם לא רודף אחרי כסף, ולעולם לא מפסיק לרוץ ולתת את כל כולו. אישיות.

קפה

בשנים האחרונות הרבה פחות.

מקום

פינת העבודה החדשה שלי, בהרצל פינת לילינבלום, ממש בתוך הסטודיו של להב ועל אותו שולחן לצד ינק יונטף. זה מאד נחמד לי לחלוק איתם חלל, דעות, ספרים, ארוחות רעיונות ועיניים. אני שם 3 פעמים בשבוע ועובד על כמה פרויקטים טיפוגרפיים שאני מקווה שיראו אור בחודשים הקרובים.

זמן

שנה שעברה. התואר השני ב־Type and Media בהולנד.
דמיינו חדר קטן, מוזנח־בקטע־טוב, שכל שנה מכניסים אליו 12 משוגעי פונטים מכל מיני מקומות בעולם. היו לנו שולחנות עבודה, מסכים, מקרן, אינטרנט, מדפסת, כדורגל־שולחן, ארון ספרים, ארון ציוד ומטבחון קטן. כל מה שעשינו מהבוקר עד הערב זה ללמוד ולדבר על פונטים. גן עדן, לא?

דסקטופ

ריק. אין עליו כלום. הכל בענן!

אימוג'י בשימוש תדיר