מחשבה על הצבע האדום

בטיפוגרפיה, כבר מאות שנים שהצבע האדום הוא הצבע המועדף על פני כל הצבעים האחרים. כלומר אם לא מחשיבים את שחור לצבע.

לפי הגדרת ויקפדיה, אדום הוא "צבעם של גלים בתדירויות הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא כ־700 ננומטר". כשאנחנו רואים את הצבע האדום אנחנו למעשה רואים גלי אור המתפרשים אצלנו כצבעים, החל מאדום באורכי הגל הגדולים ביותר ועד סגול באורכי הגל הקצרים ביותר. אבל הצבע האדום מכיל משמעויות רבות הרבה יותר מזה. לאחרונה ציינו את האחד במאי, יום הפועלים, שהצבע האדום מושרש במהותו לאורך פני ההיסטוריה ומסמל יותר מכל את דם הפועל (להבדיל מ'הדם הכחול' של האצולה), השמאל והסוציאליזם. לכן, הייתה זו נקודת פתיחה מעולה לשאול עד כמה הצבע האדום הוא צבע דומיננטי. ידוע שאדום הוא אחד משלושת הצבעים העיקריים והבסיסיים בעיצוב ואחד הצבעים הבולטים ביותר לעין (כולל הצבע העיקרי של האתר ושל אאא בכלל). למעשה, לפי מחקרים על עשרים שפות שערכו האנתרופולוג ברנט ברלין והבלשן פול קאי בסוף שנות השישים, אדום היה הצבע השלישי שקיבל זהות, אחרי שחור ולבן (שעזרו להגדיר אור וחושך), לפי המחקר, אם בשפה של אותו חברה יש כינוי לצבע "אמיתי" אחד בלבד (פרט לשחור ולבן או כהה ובהיר) זה תמיד יהיה אדום.

הצבע האדום שגור עמוק בתרבות ובהיסטוריה עד כדי כך, שכבר לפני 2,500 שנים, המחזאי היווני אייסכילוס השתמש בו במחזה בשם "אגממנון", שהיה מלך ארגוס. במהלך המחזה אגממנון שב לביתו אחרי שניצח במלחמה. אשתו, קליטמנסטרה, מתוך כעס ורצון לנקמה, פורסת לרגליו בדים אדומים (הצבע האדום באותה התקופה מיוחס לצבע אדום־סגול יקר במיוחד) כדי שילך עליהם בחזרה לארמונו ויעורר את חמתם של האלים, משום שהליכה על בדים היא כבוד הראוי לאלים בלבד. מפה אגב, נולד השטיח האדום הנפרס בכל אירוע חשוב. אם נישאר ביוון לרגע, נזכיר את ארס, אל המלחמה היווני, שקושר אליו הצבע האדום בשל צבעו של הדם וסיבה נוספת כנראה היא שאדום מקושר רבות לזעם. באופן אוניברסאלי כמעט, אדום מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה.

רצח אגממנון, ציור מאת פייר-נרקיס גרה (1817)

רצח אגממנון, ציור מאת פייר-נרקיס גרה (1817)

במשמעות רגשית אחרת אדום נחשב לצבע הרומנטיקה והמשיכה. מחקרים כבר הוכיחו שגברים שצפו בתמונות של נשים דירגו אותן כמושכות יותר אם הן היו לבושות בבגד אדום או שמסגרת התמונה שלהן היתה אדומה. כמו כן הנחקרים הודו שהיו מוציאים סכום גבוה על הדייט אם היא הייתה לבושה באדום. יתרה מכך, מחקר חדש יחסית הוכיח שמלצריות שלבושות אדום עשויות להגדיל את הטיפ ביותר מ־20 אחוזים, אם שירתו לקוחות ממין זכר. נראה שנשים לעומת זאת, לא מושפעות באופן דומה מצבע החולצה. כוחו של לבוש אדום אינו המצאה חדשה - ברומא העתיקה האזרחים שנחשבו לחזקים במיוחד נקראו "אלו שלובשים אדום". עד היום עניבה אדומה משדרת ביטחון וסמכות. בכלל, בתרבויות שונות לאורך השנים הצבע האדום התקשר עם עוצמה ועושר. לדוגמא, בסין העתיקה, ביפן ובאפריקה הוא שימש להצגת נכסים ומעמד חברתי. באופן מסורתי, בחברה הסינית נהוג לתת כסף בחבילות אדומות.

עוד דוגמאות? בבקשה. במחקר שפורסם בנובמבר 2010, חוקרים הודים מצאו שהנחקרים העדיפו ליטול תרופות בצבע אדום על פני צבעים אחרים. כמו כן, טעמן של תרופות בצבע אדום נחשב למתוק, ללא קשר למרכיבים, ולא רק שם. מחקר גרמני מצא שיין נחשב טעים ומתוק יותר, כאשר התאורה בחדר הייתה אדומה ושהנחקרים היו מוכנים לשלם יותר עבור יין שנטעם באווירת תאורה אדומה (חושבים שסתם במסעדות מסויימות התאורה בשעות הלילה היא אדומה?). האדום לא עוצר שם וממשיך גם לתוך עולם הספורט - ניתוח סטטיסטי של משחקי כדורגל באנגליה הראה כי לקבוצה הלבושה באדום נרשם יתרון על יריבותיה הלבושות בצבעים אחרים. במחקרי מעבדה בתרבויות שונות נוטים הנחקרים בעקביות להמר על נצחונו של מתמודד הלבוש אדום וליחס לו יותר כח וסטטוס חברתי.

מדוע אנחנו נמשכים כל כך לאדום? ובכן זהו כבר נושא לטור אחר. המחקרים רבים והדעות רבות. יש כאלה שמייחסים זאת להתנהגות סביבתית ולמהלכים אבולוציונים הטמונים בהתנהגות אבותינו הקדומים. מחקרים מסויימים יטענו שאדום ממריץ את הדם והדופק ולכן הנושא קשור דווקא לביולוגיה בעוד שאחרים יטענו להסבר רגשי בגלל המשיכה האינטימית והמינית החזקה. איך שלא מסתכלים על זה, אדום ימשיך להיות צבע מרכזי ומסקרן בהשפעה שלו, או כמו שניסחו זאת שלישיית גשר הירקון בשיר 'אהבת פועלי בניין' - "כשאת לובשת את השמלה האדומה, אז בבנין לפתע צומחת עוד קומה".