חלוצי הדפוס רבניצקי והוצאת ״מוריה״ ו״דביר״

אנחנו ממשיכים עם הסדרה חדשה שבה נציג את ראשוני המדפיסים בארץ ישראל, כחלק מפסטיבל "דפוס חוזר" בתל־אביב, והפעם עם רבניצקי והוצאות הספרים שלו שלקחו חלק חשוב בלימוד והנחלת העברית בארץ ישראל המתפתחת

על הוצאת "מוריה" ו"דביר", ביאליק, 1926. הספריה הלאומית.

הוצאת ״מוריה״ נוסדה באודסה שבאוקראינה בשנת 1901 על־ידי חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבינצקי ושמחה בן־ציון. רבניצקי התחנך בחינוך חרדי ברוסיה והחל את הקריירה העיתונאית שלו בעיתון ״המליץ״, כתב עת עברי שיצא באימפריה הרוסית. שם כתב בעיקר מאמרים עיתונאיים בנושא חיבת ציון ותחייה לאומית, בהמשך כתב גם ספרי לימוד וספרי ילדים. ניתן לומר שרבניצקי שם לעצמו מטרה להנגיש ולקדם את החינוך העברי בכל פועלו.

אחד ממרכזי הפעילות הענפה שלהו היה בדפוס ״מוריה״, שמטרתו המרכזית הייתה חינוך לאומי יהודי המבוסס על יסודות אנושיים כלליים. החבורה הנכבדה שאליה השתייך רבניצקי החליטה לקדם מטרה זו על ידי פרסום ספרות עברית מקורית בעלת תוכן חינוכי, תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים של איכות בדגש על המאפיינים הלאומיים והפדגוגיים. גם על הפן האסטתי ניתן דגש ראוי, כמו שכתב ביאליק במניפסט על ההוצאה:

״והספר שיצא מתחת ידה יצא בדמוּת מצורפת ומזוקקת …וגם מתוך הקפדה על הצורה החיצונה, שתהא נאה ומתאימה לתוכן הפנימי.״

חשוב להבין כי באותה תקופה בארץ חיו כשמונים וחמישה אלף יהודים כאשר רובם לא דיברו עברית, והחלה להתפתח מלחמת שפות בין כאלו הדורשים להשאיר את שפת היידיש כשפת העם, אחרים שלא מוכנים לדבר יידיש אך גם לא עברית, ולעומתם ציבור שלקח על עצמו לדבר ולהנחיל את השפה העברית. ובמציאות הזאת, תוך עשור מהקמתה, הפכה הוצאת ״מוריה״ למוסד הנאמן ביותר לכל מוקירי השפה והחינוך העברי. כל ספר שיצא מתחת ידיהם סומן כספר בעל תוכן איכותי ומשובח. כתוצאה מכך, ההוצאה לאור הלכה והתרחבה, ובעצם ״עלתה שלב״, מספרות חינוכית (כלומר, בעיקר ספרי לימוד לילדים) לספרות לקוראים בוגרים - יצירות ספרותיות, שירה, מדע, ספרות עממית ועיתונות. אלו עברו גם כן תחת העין הבוחנת של חותמת האיכות להוצאת ״מוריה״, תחת שם חדש, שכנראה אתם כבר מכירים - הוצאת ״דביר״.

ביאליק ורבניצקי עובדים על ספר האגדה.

רבניצקי ושותפיו החליטו לקדם ספרות עברית מקורית תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים בדגש על המאפיינים הלאומיים, הפדגוגיים והאסטתיים

הוצאת ״דביר״ היתה קואופרטיב בראשות ביאליק, שהוקם על בסיס הוצאת ״מוריה״ באודיסה שבאוקראינה בשנת 1929. ניהולו של ביאליק וקשריו הענפים הביאו למצב שבו כבר בשנות ה־30 החזיקה ההוצאה בקטלוג של 1,400 ספרים בעברית. אז גם טבע ביאליק את ביטוי המפורסם המדבר על מערכת היחסים בין הוצאה לאור לסופר: "כשבאת למו"ל - יצאת נימול". לאחר מכן, אף שההוצאה כבר החזיקה מספר בתי דפוס ברחבי רוסיה של תחילת המאה העשרים על מנת לעמוד בעומס הדרישות לספרים, באה המהפכה הבולשיביקית והביא לסגירתם, ולהעברת ההוצאה למספר שנים בברלין ולאחר מכן לתל אביב. כיום הוצאת ״דביר״ היא חלק  מהוצאת ״כנרת זמורה ביתן דביר״, תאגיד הוצאת ספרים ישראלי המורכב מהוצאות הספרים הגדולות בישראל. כך יצא שדפוס מוריה, שהביא להקמתה של הוצאת ״דביר״, הוא זה שבזכותו ירש התאגיד קטלוג חשוב של ספרות עברית קלאסית.

נכס משמעותי שיצא בהוצאת ״מוריה״ הוא ״ספר האגדה״, שהוא למעשה לקט אגדות ממקורות ספרי מדרש, משנה, תלמוד, חז״ל ויצירות עבריות נוספות שנערכו ואוגדו לספר אחד על ידי ביאליק ורבניצקי. מטרתו של הספר היתה להאיר את סיפורי היסוד של התרבות העברית החדשה ובעצם להנגיש אותה לקהל קוראים צעיר. הכרך הראשון זכה להצלחה רבה ושני הכרכים הבאים אחריו הודפסו בעותקים רבים. הספר יצא לאור במהדורה חדשה בשנת 2015.

 

בתי הדפוס של פעם

בסדרת כתבות זו נספר לכם את סיפורם ההיסטורי של ההוצאות לאור ותולדות בתי הדפוס העברי. אירוע ׳דפוס חוזר - אמנות. קליגרפיה. טיפוגרפיה.׳ ביוזמת עיריית תל־אביב־יפו יתקיים בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי, שכונה המנציחה בשמות רחובותיה את תולדות הדפוס העברי. ׳דפוס חוזר׳ שיערך לראשונה בתאריך 12.07.23, מבקש להביא זווית עכשווית של עולם הטיפוגרפיה והדפוס בהקשרים שונים וייחודיים.