חלוצי הדפוס בן אביגדור והוצאת ״תושיה״

אנחנו ממשיכים עם הסדרה שבה הצגנו את ראשוני המדפיסים בארץ ישראל, כחלק מפסטיבל "דפוס חוזר" בתל־אביב, והפעם עם המוציא החשוב לאור, שהגה והפיק את ״ספרי אגורה״ שנתנו במה רחבה לתכנים של סופרים עבריים המוכרים לנו היטב כיום

בן אביגדור יושב במרכז. לשמאלו מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין.

אברהם ליב שַלקוביץ, או בשם העט היותר מוכר שלו – בן־אביגדור – היה איש רוח, סופר, עורך ומוציא לאור חלוץ אשר פעל בסוף המאה התשעה עשרה ותחילת המאה העשרים במזרח אירופה. בן אביגדור היה מבין האחראים העיקריים לתנועה הספרותית שנקראה ״המהלך החדש״ (תנועה ששמה לה למטרה להעניק עומק פסיכולוגי ומניעים ברורים לדמויות בכתיבתם ולהסיט את הפוקוס מהטפה מוסרית יהודית שרווחה דאז), שהובילה לשינוי בתפיסת הספרות היהודית כמו שאנחנו מכירים אותה כיום. בנוסף בן אביגדור תמך בציונות הרוחנית והאמין כי יש צורך ב״הכשרת לבבות״ יהודי התפוצות כהכנה ליצירת לגיטימציה להקמת מדינה לעם היהודי.
הוצאה לאור של ספרים היוותה עבור בן אביגדור שליחות וכך הוא סלל דרך לסופרים, משוררים ובעלי דעה משמעותיים בקאנון היהודי

קשה לרכז את כל העשייה הענפה והרחבה של בן אביגדור בכתבה זו אבל ניתן להצביע על שני מהלכים הממחישים כיצד ניסה לקדם את האידיאלים והמשאלות שלו לעם היהודי. ראשית, בן אביגדור התחיל להוציא לאור בשנת 1891 מאות ספרי כיס, בעברית, במחיר מוזל לכל הרוצה בכך, שנקראו ״ספרי אגורה״ (הם מסתובבים בשוק גם היום, ואפילו אני הצלחתי לשים את ידי על עותק אחד). כך הוא נתן במה רחבה לתכנים של סופרים עבריים המוכרים לנו היטב כיום כגון: ביאליק, אחד־העם, יוסף חיים ברנר, אורי ניסן גנסין, חווה שפירא ועוד.

עיתון הנוער ״עולם קטן״. הוצאת תושיה 1901.

שנית, בן אביגדור אף ייסד את הוצאת ״תושיה״ בשנת 1896 ולאחר מכן המשיך וניהל אותה לאחר התמזגותה בשנת 1911 עם מספר הוצאות נוספות לקולקטיב בשם ״צנטרל״ אותו ניהל וערך. התמקדותו העיקרית של בן אביגדור ב״תושייה״ הייתה בקרב ספרות הילדים. הוא הוציא שלוש סדרות ספרים שהיו פופולריות מאוד לשלושת רמות הגילאים: ״ניצנים״ לילדים קטנים עם ניקוד מלא, ״פרחים״ לגיל ביניים ו״ביכורים״ לבני נעורים, עיתון ילדים בשם ״עולם קטן״ וכן חוברת פדגוגית למורים ומחנכים.

חשוב לציין כי ההוצאה מוקמה בוורשה בתקופה בה היידיש שלטה ברחובות בכל מזרח אירופה. גדולתו של בן אביגדור היא כי הצליח להתחרות בפרסומים בשפה הרווחת עם כתבים, עיתונים וחוברות בעברית מלאה. המציאות בה חיי בן אביגדור, בה היהודים היו פזורים ללא הנהגה אחידה, הובילה אותו להשתמש בעבודת המו״לות שלו ולקדם דרכה את האידיאלים והמשאלות שלו ל״רחוב היהודי״. הוצאה לאור של ספרים היוותה עבורו שליחות וכך הוא סלל דרך לסופרים, משוררים ובעלי דעה משמעותיים בקאנון היהודי בצורה מעוררת השראה הממחישה את הפתגם ״מעשים עדיפים על מילים״ (או במקרה של בן־אביגדור, יחד עם המילים).

בתי הדפוס של פעם

בסדרת כתבות זו נספר לכם את סיפורם ההיסטורי של ההוצאות לאור ותולדות בתי הדפוס העברי. אירוע ׳דפוס חוזר - אמנות. קליגרפיה. טיפוגרפיה.׳ ביוזמת עיריית תל־אביב־יפו יתקיים בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי, שכונה המנציחה בשמות רחובותיה את תולדות הדפוס העברי. ׳דפוס חוזר׳ שיערך לראשונה בתאריך 12.07.23, מבקש להביא זווית עכשווית של עולם הטיפוגרפיה והדפוס בהקשרים שונים וייחודיים. והפעם המוציא לאור "בן־אביגדור" והוצאת ״תושיה״.