את סבא רבא שלי, המעצב והטיפוגרף שמואל גוטמן, אתם פוגשים בכל פעם שאתם פותחים מסמך חדש במעבד התמלילים. עבור רובכם "גוטמן" הוא שם של משפחת גופנים בתפריט הנגלל ב־Word, אך עבורי – מאחורי האותיות הללו מסתתר סיפור משפחתי על הישרדות, אמונה וחיבור ייחודי בין מסורת הדפוס לטכנולוגיה. כסטודנטית לתקשורת חזותית בביה״ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה, יצאתי למסע בעקבות 500 משקלי פונטים שמצאתי על דיסק ישן, כדי להבין איך הפך ניצול שואה דתי מסלובקיה לאיש שעיצב את העברית של מיקרוסופט.
כך הפך ניצול שואה דתי מסלובקיה לאיש שעיצב את העברית לספריית הפונטים העבריים של מיקרוסופט אופיס
שמואל גוטמן נולד ב־1925 בסלובקיה ולמד גרפיקה בבודפשט. בתקופת השואה השתמש בכישרון שלו כדי לשרוד, הצטרף לפרטיזנים וזייף מסמכים וחותמות שהצילו יהודים. לאחר שעבר דרך מחנות המעצר בקפריסין ועלה לישראל, החל לעבוד במחלקה הגרפית של הקרן הקיימת לישראל לצד המעצב והטיפוגרף אליהו קורן.

כבר אז הבין גוטמן שהעתיד טמון בטכנולוגיה והקים סטודיו לעיצוב בשם "גרפיקה אורות" בשותפות עם צלם בשם גבי הרטמן. בשנות השישים הקים את המסדרה הממוחשבת הראשונה בירושלים. בשל התמחותו בתחומי הטכנולוגיה והעיצוב, ככל הנראה, נשלח בשנת 1969 מטעם עיתון "הארץ" לארצות הברית כדי לפתח גופנים עבריים דיגטליים בחברת Autologic. כך נכנס לתחום דיגיטציה של גופנים, בו המשיך להתפתח בצורה אוטודידקטית.
סבא רבא שלי לא היה רק טכנולוג, אלא אמן. הוא נהג לומר ש״נשמה אי־אפשר לקנות, ובמיוחד לא זו הקשורה לאותיות של שפת הקודש״. את הגישה הזו הוא הביא למהפכה הדיגיטלית של שנות השמונים והתשעים. נקודת המפנה התרחשה בשנת 1989, כשפגש את המתכנת דניאל וייסמן. באותן שנים, היכולת להדפיס עברית בחדות גבוהה הייתה מוגבלת. וייסמן פיתח תוכנה ששתלה קוד מיוחד בתוך הגופנים שגוטמן עיצב, ופיתוח זה איפשר למערכת ההפעלה של מיקרוסופט לזהות אותם כעברית ולתמוך בכתיבה מימין לשמאל.
בתחילת שנות התשעים עיצב את חבילת הפונטים המוכרת לכולנו עד היום עבור מייקרוסופט. שמואל הכין את הפונטים הראשונים תמורת 1000 דולרים אבל החברה שלחה לו תשלום של 10,000. הוא לא הסכים לקבל את הצ'ק והחזיר אותו לשולחים. כתוצאה מכך החליט המנכ״ל באותם ימים שגוטמן יעצב את כל חבילת העברית עבור תוכנות האופיס. חשוב לציין ששמואל היה בן 75 כשעיצב את כל הגופנים האלו!

שמואל גוטמן עומל על עיצוב גופנים, ככל הנראה תהליך דיגיטציה לפונט ״סיון״ של נח אופיר
חשוב לציין ששמואל גוטמן היה בן 75 כשעיצב את חבילת הפונטים של תוכנת האופיס למיקרוסופט, שהיום כבר נמצאת בכל בית בישראל
מתוכם, אחד הגופנים האהובים עליו היה "מנטובה", רבייבל לאות ספר עתיק מבית דפוס איטלקי. וייסמן נזכר איך עמד מאחורי גבו של סבא בחדרו בירושלים וצפה בו מעצב בדקדקנות: "הוא הבטיח לי בשמחה שכולם יאהבו את הגופן – וכך היה". מנטובה הפך ללהיט בקרב הציבור האורתודוקסי ועיטר אינספור כריכות ספרים וזמירות שבת, עדות לגישתו הטיפוגרפית: "צריך שהאות תהיה אורגנית. כלומר, שתנבע באופן נכון וטבעי מתוך העט שבו משתמשים. שתתפתח בלי עיוותים". אך לצד המקצוענות חסרת הפשרות, וייסמן דווקא זוכר את סבא כאיש חם ונוח. הארכיון שהקמתי במסגרת הקורס בתואר בהנחיית נועה סגל הוא מבחינתי רק תחילת הדרך לשימור המורשת שלו.
אם יש בידיכם מידע נוסף על פועלו של שמואל גוטמן, או על גופנים המופיעים באתר שיצרתי, אשמח אם תיצרו קשר בכדי שאוכל להרחיב ולהעשיר את הארכיון שיצרתי לזכרו ולכבודו.
גופנים שעיצב שמואל גוטמן, מתוך האתר של כנרת:

גופנים שחידש שמואל גוטמן:

* החלוקה בין גופנים שעיצב לגופנים שחידש מבוססת על מידע שיש לי, שהוא חלקי, ולכן ייתכן שהיא אינה מדויקת לגמרי.
עבודות נוספות שעיצב שמואל גוטמן:



















2 תגובות
מעניין מאוד!
וואו איזה אלופה