בוגרים.ות אסתריקה: עדן מייזלס החזירה לחיים כתב נשכח בשפה שכמעט ונעלמה

כשעדן מייזלס התחילה לעבוד על פרויקט הגמר שלה במחלקה לתקשורת חזותית באוניברסיטת חיפה, היא לא תיארה לעצמה שתצלול אל תוך כתב־יד שנשכח מהעולם ותוציא אותו מחדש לאור. ההשראה? סבתה אסתריקה ז"ל, ילידת סלוניקי, דוברת לאדינו ואחרונת שושלת של תרבות מפוארת שכמעט ואיננה עוד.

הלאדינו, או ספאניולית, היא שפה יהודית־ספרדית שהחלה את דרכה בימי הביניים, ונשמרה במשך מאות שנים בקרב צאצאי מגורשי ספרד. אבל מה שפחות ידוע, הוא שהשפה הזו נכתבה בעבר בכתב מיוחד בשם סוליטריאו: מעין גרסה קורסיבית של כתב רש״י, רהוטה, עגולה, עם השפעות ערביות ומבנה משלה. במשך מאות שנים שימש הסוליטריאו לכתיבת מכתבים, יומנים, שירים ומסמכים אישיים, עד שירד מגדולתו ונשכח. עד היום.

בפרויקט שנקרא על שמה של סבתה, אסתריקה, חקרה עדן עשרות מכתבים וגלויות, רובן מהמחצית הראשונה של המאה הקודמת. משם חילצה בקפידה את האלפבית הסוליטריאי: אות אחרי אות, משיכה אחרי משיכה. היא למדה את אופי הקו, את מקצב הכתיבה, את הזרימה והחיבור בין האותיות, ולמעשה למדה לכתוב ולקרוא שפה גרפית חדשה־ישנה.

מכיוון שאין תקן אחיד לכתב הזה, היא נדרשה "למשטר" אותו בעצמה: לבחור מתוך שלל וריאציות את הקווים המנחים לפונט אחד מגובש. אותיות שהחלו בקו עבה וכתמי והסתיימו במשיכת דיו דקיקה, זוויות קלה לימין, ליגטורות מפתיעות – כל אלה הפכו לחלק מהמכלול העיצובי שהרכיבה. כך שלא מדובר ברקונסטרוקציה נאמנה של כתב היסטורי, אלא בפירוש מודרני, חופשי אך רגיש, של מסורת שכמעט נעלמה.

• 
• 
• 
• 

התוצאה היא גופן רהוט, סוחף ומלא אופי, שמצליח לשדר גם נוסטלגיה וגם עכשוויות. רק פונט אחד נוסף בעולם נוצר לכתב הסוליטריאו – וזה של עדן מצטרף אליו מתוך מטרה ברורה: להחיות תרבות שלמה דרך צורות האות. אבל פרויקט הגמר הזה הוא הרבה יותר מפונט. הוא אקט תרבותי של שימור, מחווה אישית מרגשת, ותרגיל טיפוגרפי מרתק שעושה חסד עם שפה וכתב שהזמן כמעט שהשכיח.

וכמו שעדן אומרת בעצמה: "זה לא רק כתב. זו תזכורת למי שהיינו, למי שעדיין אפשר להיות."

• 
• 
• 
•