תערוכת האלפבית של אליעזר בן־יהודה

״אליעזר בן־יהודה, יהודי מבדח
מילים מילים, מילים מילים
הוא בדה ממוחו הקודח״
— ירון לונדון

כחלק מפסטיבל אאוטליין ולרגל מאה שנה לפטירתו של אליעזר בן־יהודה, כינסנו שלושה־עשר מאיירים ומאיירות ואיתגרנו אותם בבקשה מיוחדת – לבחור את אחת המילים שחידש אב״י וליצור איור בהשראתה. ברוח השיר חשבנו גם אנחנו ליהנות מהמשימה, ולא לפחד להתבדח, להשתעשע ולעשות המון כבוד למחייה השפה העברית. בואו לראות את תערוכת החוצות בכיכר ספרא בירושלים בימים אלו.

משתתפיםות: ליהי אופיר, עדן אופיר, אלעד אורן, ערן בן־ברק, אלון ברייאר, טליה דריגס, גל כהן, גליה לוז, איתמר מקובר, סתיו עסיס, עומר פורת, עומר קמחי וניב תשבי.

אוצר: אברהם קורנפלד

העבודות:

עומר פורת

כשעומר בחן את רשימת המילים אותם החיה אב״י, בלטה במיוחד המילה גלידה. בן־רגע ידע שיצייר את סבתו עפרה זיסקינד – צברית ילידת זכרון, וובעיקר פלמ״חניקית צנועה בת 94 שמאד אוהבת גלידה. עומר מספר שתמיד יש גלידה בביתה וכל האוכל במקפיא ארוז בקופסאות גלידה ריקות. לגלידה היא לעולם לא תסרב ואם אתם זקוקים לסיבה נוספת, לעפרה יש זיקה ואהבה עמוקה לשפה העברית בפרט ולקריאה בכלל. עומר צייר את סבתו בתנוחה קלאסית ואצילית אך היא יושבת בחצר ביתה הקטן ברחובות, על כיסא עץ ישן ועם גביע גלידה ענק בידה.

עומר קמחי

כשניגש עומר לאייר את הכרזה הוא חיפש את המילה שתאפשר לו חופש יצירתי מירבי ותוכל לאפשר לו לשחק עם תכונותיה ודברים המתקשרים איתה – מספיק אלמנטים שיכלו לשמש אותו גם לטיפוגרפיה וגם לנושא. בצורה כמעט אינטואיטיבית הוא בחר במילה מגהץ: משהו בצורניותו של המגהץ ושילוב האותיות הזה מפתיע ומעניין.

טליה דריגס

כשבחרה טליה במילה מכתבה היא דמיינה איך היא נכנסת אל מאחורי הקלעים – חדר העבודה של אב״י. באיורה רצתה להראות את המקום בו חקר, למד והחייה את האותיות. כשחקרה באופן ויזואלי את אב״י, גילתה שהמכתבה צצה בכל התמונות והייתה אובייקט מרכזי בחדר עבודתו ולכן רצתה לתת במה לפריט ההיסטורי הזה.

אלון ברייאר

העבודה של אלון חגה סביב המילה שִׁמְשִׁיָּה כמו שמש של אסוציאציות. וריאציה חופשית על קיץ, גלים, מתנפחים, ריח של קרם הגנה וכל מה שהמילה הזאת מעוררת אצלו בזיכרון ובחושים.

אלעד אורן

הטעם החזק והמתקתק, הניחוח העוצמתי והצבע הנועז הן שמילאו את רוחו של ההרפתקן הצעיר בן־יהודה במסעותיו ברפובליקה ובאימפריה. בלשן וסופר, תלמיד ומורה, חוקר, כותב ועיתונאי מרדן שהחיה את שפתנו וקרא לאנרגיה הצהובה שאנו קוראים לה היום בננה - בשם מוז, בדיוק כשמה בשפה המקומית הערבית, ומתוך המילה היוונית ״מוזה״, האנרגיה של היצירה, ההשראה, האומנות והתרבות. העבודה של אלעד מציגה את הרגע שבו הכל קרה.

עדן אופיר

מילים נאמרות ונכתבות סביבנו כל הזמן: בבת אחת הן מקבלות קיום כצלילים, נהפכות לצורות בחלל, מתמקמות על פתק, על שלט רחוב, על מפית רכה. באיור בחרתי להלביש את האותיות בדמות ולהפך. אופנה היא הדרך שלנו לדבר את עצמנו פנימה־החוצה ולתקשר בעזרת צבעים וגזרות. קצת כמו עם מגזרות הנייר, לחבר מהמוכר שילוב בנוסח קצת אחר, חיבור מחדש הוא קסם של ממש.

סתיו עסיס

כשבחר סתיו לאייר את המילה אקדח החליט לתאר פעולה, סצנה, דמויות ואטמוספירה שילוו את האקדח כך שהוא יהפוך לחלק ממשהו גדול יותר. סתיו השתמש בטכניקה מעורבת (ידנית ודיגיטלית) בשילוב שני צבעים דרמטים כדי להגביר את המתח ובמקביל לשמור על פשטות.

ניב תשבי

כפי שהמילה ממחטה מצלצלת אנכרוניזם יפהפה, כמו גם לציון 100 שנה לפטירת אב״י, רצה ניב לאזכר תקופה נושנה ואייר אדון דומע, חובש מגבעת, מקנח את אפו בממחטה שבוודאי יתחוב בתום השימוש בחזרה אל כיס חליפתו החגיגית. את האיור סיגנן ניב בניחוח וינט׳ג וארומה של דפוס ישן.

גל כהן

כשגל חיפשה במאגר המילים של אב״י מילה שתתאים להיות מוצגת בירושלים – המילה תזמורת התאימה לה בול. ירושלים היא עיר מלאת קולות, צבעים וצורות שמתחברים בצורה הרמונית (לפעמים גם לא) לכדי יצירה מוזיקלית אחת שקל להתאהב בה. גל דמיינה איך כל אות הייתה נראית אילו הפכה לכלי נגינה ואיזה קול הייתה מפיקה אם היו נושפים לתוכה, פורטים על מיתריה או מכים עליה בחוזקה.

ליהי אופיר

דרך המשקפת שאיירה ליה אופיר מתגלה מחול של אותיות – בלט אקספרימנטלי של אותיות האלפבית העברי שנגלה לצופים באמצעות המשקפת.

גליה לוז

הקונספט של מקום המהווה סביבה מטפחת ומגוננת שמאפשרת צמיחה עורר אצל גליה תחושת רוגע. כשהתלבטה אם לאייר חממה קונספטואלית או ממשית, אהבתה לצמחים הכריעה מיד ולמרות שהיא טוענת שהיא אינה מצטיינת בגידולם, מבחינתנו מה שחשוב זה שהיא טובה בהתבוננות בהם ובעיקר באיורם.

ערן בן־ברק

מתוך מאגר המילים הרחב שאליעזר בן־יהודה תרם לשפה שלנו בלטה בעיניו של ערן המילה אופניים. המהירות, הכיף והחופש שמקושר למילה הם אלו שהנחו אותו בעבודה. וכמו בעבודת לטרינג, חשוב להדגיש את המילה בצורתה הכתובה ולתת ויזואליות לאובייקט עצמו. ראוי לציין: כמו באיור - האופניים האמיתיות של ערן צבועות גם הן אדום וצהוב.

איתמר מקובר

איתמר אייר את המילה משטרה בהשראת תג משטרה ישן. האיור משלב בין הנוסטלגי לעכשווי ובין מקומי לבינלאומי. הדמות בהשראת כרזת פרסומת ישראלית ישנה, אבל הצבעוניות בהשראה עכשווית וצעירה. הקומפוזיציה היא מעין לוח חקירה בסגנון סדרות בלשים אמריקאיות אבל משולבים בו דוחות חניה ותלונות על רעש. בקיצור, מיאמי וייס פוגש את טיילת בת־ים.