כל מה שהצלחתי להציל מהמק בן ה־25 של סבתי דיטה חדש, היה מסך עם דימוי של פלופי־דיסק וסימן שאלה. כך הסתיים, קצת אחרי שהתחיל, המסע לחיפוש גופן שעיצבה ולא הספיקה להשלים לפני מותה. התסכול מכך שלא נותר לעבודתה זכר הוביל אותי לעיסוק אינטנסיבי בטיפוגרפיה בפרויקט הגמר. למדתי בשנקר במסלול motion (עיצוב בתנועה), והחיבור בין טיפוגרפיה לתנועה ריתק אותי. מכיוון שאני מעצב מוושן־גרפיקס ולא פונטים, עניין אותי לקחת פונט קלאסי ולבחון כיצד הוא מתנהג בגרסה אנימטיבית.
עיצבתי משקל אנימטיבי אקספרימנטלי לפונט פרנק־ריהל, בחנתי מחדש את מרכיביו, וביקשתי להציג אותו באור מפתיע - החל מהחללים הפנימיים דרך הגריד ועד לצורתו הסופית. בחרתי בו משלוש סיבות:
הראשונה - מקורותיו ההיסטוריים. פרנק־ריהל יצא בתחילת המאה ה־20 כמענה לצורך בגופן שיתאים לפורמטים מודרניים כמו עיתונות, ספרות, ספרי לימוד ועוד. הקדמה הטכנולוגית הובילה למהפכה הדיגיטלית ועמה שינויים עצומים בעולם העיצוב. עניין אותי להגיב לשינויים אלו ולבחון כיצד פרנק־ריהל הקלאסי מתנהג בסביבה הטכנולוגית החדשה. השניה - פרנק־ריהל הוא הגופן הפופולרי ביותר בישראל, ואפשר לראות אותו כמעט בכל מקום. דווקא בגלל זה בחרתי להציג אותו בצורה חדשה, והשלישית - זהו הגופן שאני הכי אוהב...
תהליך העבודה
יצרתי שלושה משקלים אנימטיביים שמבוססים על המאפיינים הטיפוגרפיים של הגופן ומרכיבים יחד את הבסיס למשקל השלם החדש: הראשון מבוסס על הצורה של כל אות, השני חושף את הגריד העומד מאחוריה, והשלישי מציף את חלליה הפנימיים. ברגע שמניחים את המשקלים אחד על השני מתקבל המשקל האנימטיבי השלם.
כדי לבחון את הפוטנציאל הגלום בגופן בן שלוש שכבות עשיתי ניסויים רבים. ניסיתי לקחת אותו אל קצה גבול הקריאות והפונקציונליות באמצעות שימוש בפנגרמה (משפט שמכיל את כל האלפבית). בניסויים ניתן לראות בדיקות שעשיתי על־ידי פירוק שכבות הגופן שבוחנות את מהות האות. האם ניתן לקרוא משפט ללא האות עצמה אלא רק באמצעות החללים הפנימיים והגריד שלה? איך מושפע רצף הקריאה בגופן אנימטיבי?
סקיצות
הלוחות נמצאים במרחקים שונים מהקיר וכך נוצר פיזור אור שונה שמעניק להקרנה זוהר טבעי
לאחר בדיקות הפנגרמות בחנתי את הפונט מההיבט הצורני על ידי יצירת דימויים טיפוגרפיים בעלי ערך אסתטי עצמאי שאינם תלויים בקריאות. למשל דימוי שנוצר מהנחת האותיות אחת על השניה או אחת מעל השניה, בדיקה תלת מימדית של האותיות ועוד.
הפרזנטציה
הפרויקט מוצג בטכניקה של פרוג׳קשן־מפינג על גבי לוחות פרספקס, פרגמנט ונייר. הטכניקה הזו איפשרה לי להוסיף רובד של חומריות לניסוי ובעצם לשחק ברמות שקיפות, קשיחות וצבעוניות. הבדיקה החומרית הזו יוצרת השוואה שעניינה אותי בין עולם הפרינט לעולם המוושן. אם בגופן מודפס אני יכול לבחור את סוג הנייר והעובי שלו, אז כך גם בניסוי שלי. בנוסף, הלוחות נמצאים במרחקים שונים מהקיר וכך נוצר פיזור אור שונה שמעניק להקרנה זוהר טבעי.
אני מודה למנחי הפרויקט קובי פרנקו והילה שלתיאלי ולמשפחה שלי שתמכה בי לאורך כל שנות הלימוד.לאתר של עידו
יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.
