דור המייסדים עמנואל כהנא, המעצב הגרפי והפרסומאי מהתקופה שלפני עידן המחשב

עמנואל כהנא (2013 – 1929) למד באקדמיה לאומנויות בבוקרשט. עוד בצעירותו, בלט בכישרונו היצירתי כשהוא עוסק בבניית רהיטים, גילוף בעץ, הרכבת מכשירי חשמל, צילום, הדפס, ציור ועוד. בשנת 1958 עלה עמנואל לישראל, עם אישתו מרטה, בעקבות ההורים שלהם. כהנא, עולה חדש מרומניה הקומוניסטית גילה אז את עולם הקולנוע האמריקני והפך לחובב סרטים הוליוודיים מושבע. זמן קצר אחרי שעלה ארצה הוא התחיל לעבוד כמעצב גרפי במשרד הפרסום "בס" ולאחר מכן ב"פרסום באוור."

הפריצה המשמעותית שלו הייתה כשהתחבר עם הפרסומאי חיים פלד מ"פרסום פלד", שכמוהו, היה בתחילת דרכו. כהנא, שכאמור היה חובב קולנוע, היה גם מבין הראשונים שהחיו את סצינת העיצוב הגרפי של תעשיית הקולנוע הישראלית וביחד עם פלד ייסד את העקרונות הראשונים של תורת הפרסום בתעשיית הסרטים המקומית. ביחד הם ׳חינכו׳ את השוק שפרסום נכון ומדויק מסוגל להגדיל את הרווחים ואף ׳לשבור קופות׳.

בין יצירותיו של כהנא היו כרזות הקולנוע של סרטים כמו "קזבלן", "שבעה חטאים", אלדורדו", "עץ או פלסטיין" ו"זרים ברכבת". אוסף הכרזות המרשים, אשר שמור עד היום על־ידי בנו, דניאל כהנא, מונה כ־160 יצירות ומתפרס על פני כל שנות ה־60, שהיתה תקופה משמעותית בהתפתחות הקולנוע בישראל.

קריירת העיצוב של כהנא שזורה בהתפתחות עולם הפרסום והעיצוב הגרפי הישראלי. הוא עסק גם בפרסום מוצרי צריכה, אופנה, מזון ומסעדנות, תעשיות חשמל ואנרגיה ואף ארגונים ממשלתיים והיה שותף בבניית מותגים שחלקם קיימים עד היום ואחרים הפכו למותגים נוסטלגיים הזכורים לטוב בחברה הישראלית. עמנואל כהנא עסק גם בעיצוב תערוכות שיווקיות וכמו־כן בעיצוב לוגואים (סמלילים) לחברות ולתאגידים.

דמותה של המדינה הצעירה והמתפתחת השתקפה, במידה רבה, בכרזות הפרסום של עמנואל כהנא

בארכיון העבודות שלו, אפשר למצוא פרסומות, סקיצות נדירות ועבודות טיפוגרפיות של החברות עמן עבד, כמו: תדיראן, אמקור, פז, מקורות, אל־על, אייר פראנס, לודזיה, גלובוס גרופ, אופנת אתא, סנפרוסט ואפילו בית הפנקייק.

מבט רטרוספקטיבי על יצירתו מגלה השתקפות של דמותה של המדינה הצעירה והמתפתחת. בזכות המעמד שלו והעשייה המתמדת, ידו הייתה בכל וניתן לראות בעבודותיו את התהוות התעשייה בישראל, היצרנות המקומית, התפתחות הטכנולוגיה, התרבות והשיווק.

כמה שנים מאוחר באמצע שנות ה־70, הקים כהנא בשותפות עם יצחק קרינסקי את המשרד "כהנא–קרינסקי" אותו הוביל לאחר־מכן לבדו לאחר ששותפו פרש לטובת כהונה כנשיא איגוד הפרסומאים.

כך בעצם משמש כהנא גם כפרסומאי וגם כמעצב גרפי בכיר, שילוב יוצא דופן שמתאים לכישוריו. בתפקיד זה כיהן כהנא עד סוף שנות התשעים עד שבשנת 2000, בגיל 71, סגר את המשרד והמשיך לעבוד במתכונת מצומצמת יותר שהמשיכה להתבצע תוך שמירה על עקרונות של ייחודיות, חדשנות, יסודיות ודיוק.

מכריו מעידים עליו, כי היה פרפקציוניסט ואיש שירות דייקן ומסור ללקוחותיו. בסטודיו שלו שמר את מרבית יצירותיו, אשר התגלו לאחר פטירתו . בנו דניאל, אוצר והיסטוריון אמנות פלסטית מתחזק כיום את הפריטים אשר נאספו לארכיון מרתק, המספר את סיפורה של תעשיית הפרסום והעיצוב הישראלית לאורך עשרות שנים, ולמעשה את סיפורה של המדינה עצמה, פרי עטו של המעצב הגרפי המיתולוגי.