פינת הלשון לכתוב או לרשום, מה ההבדל?

חבורה של בני נוער שהלכו לפניי ברחוב שוחחו בקול רם. אני אוהבת לצותת לשיחות כדי לשמוע איך הם מדברים, הצעירים האלה, וכשמישהו מהם אמר: "היא רושמת שירים ממש יפים, אחי", נזקפו אוזניי. האם שירים כותבים או רושמים? מה היחס בין שני הפעלים האלה?

עוד לפני הבדיקה ותשובת האקדמיה שעוד תגיע, יש היגיון בהפרדה בין הפעלים: אנחנו בדרך כלל מייחסים את פעולת הרישום לשרטוט או לציור בעיפרון, מעין סימון בקווים גסים של מה שעתיד להיבנות או להיצבע. את פעולת הכתיבה אנחנו מייחסים לאותיות המצטרפות למילים ואז לפסקאות המרכיבות את הספר או העיתון שאנחנו קוראים. אבל רגע, מה בדבר "רשימת קניות"? ו"מכתב רשום"? רשמנו אותם או כתבנו? והמרשם שקיבלנו מרופאת המשפחה, נכתב או נרשם? והרישום של הדירה בטאבו?

הבלבול בין שני הפעלים אינו מקרי. כשאנחנו לוקחים לידינו עט ונייר (או אזמל ולוח אבן בעת העתיקה יותר) אנחנו יוצרים סימנים שאחרים יוכלו לקרוא. זה יכול להיות צירוף סימנים שהוא אותיות שיהפכו למילה או צירוף סימנים אחרים המדמים עצמים מוחשיים. במשמעות הזאת של סימון אותיות, מופיע השורש כת"ב בתנ"ך פעמים רבות, כולל בשם הספר עצמו – "תורה, נביאים, כתובים", ואילו השורש רש"מ פעם אחת בלבד - בספר דניאל: "אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת" (י, כא). גם חז"ל הבחינו בלשונם בין כתיבת אותיות לרישום סימנים.

אם ציירתם סקיצה ללוגו או כתבתם שורות קצרות של מטלות לביצוע הרי שערכתם רשימה או רישום

העברית החדשה ממשיכה את קו ההבחנה הזה, גם אם הוא דק למדי. כשאנחנו כותבים את מה שנרצה שיישאר לנצח – ספר, שיר, זיכרונות - נשתמש בפועל כת"ב. גם העיתון מעסיק כתבים שכותבים כתבות (אף על פי שמחר נעטוף בהם דגים). כשאנחנו עורכים סקיצה או שרטוט – נרשום אותו. ורשימת הקניות שלנו? בגלל אופייה הזמני היא נרשמת. אנחנו לא צריכים אותה עוד מרגע שנמלאה העגלה ושולמה התמורה המלאה בעבור המצרכים. כך גם לגבי רישום הערות קצרות ומהירות: רישום הערה ביומן המורה, רישום בטאבו ועוד רישומים במוסדות המדינה או הרשות המקומית. מכאן גם הביטוי "ברשומות", כלומר ברשימות המוסד או הגוף המנהל אותן.

ומה לגבי המכתב הרשום? הצירוף מכיל את שני השורשים, וכדאי לזכור את הדוגמה הזאת כשמתלבטים באיזה שורש להשתמש. השם הוא "מכתב", מכיוון שנכתב באותיות כדי שהנמענים יקראו בו וישמרו אותו. יש לו אופי של דרך תקשורת קבועה שפעם היו נוהגים גם לשמור אותה ולייחס לה כבוד. אך הוא "רשום", מכיוון שהוא רשום ומסומן ברשימות הדואר המבטיחות את הגעתו לידי הנמען ומאפשרות מעקב אחריו.

ואם אתם עדיין מתלבטים, ערכו את מבחן האורך או הזמניות: אם על הדף שנמצא מולכם ציירתם כרגע סקיצה ללוגו או שורות קצרות של מטלות לביצוע הרי שערכתם רשימה או רישום, ולכן השתמשו בשורש רש"מ. אך אם סידרתם היטב אותיות למילים ולמשפטים שבחרתם בקפידה ובשימת לב ושאתם רוצים לשמור ולזכור - שיר, אגרת ברכה או מאמר אקדמי קצר (כן, גם פוסט לפייסבוק תופס כאן) – השורש כת"ב נאה לכם עד מאוד.