ראשיתה של המילה מגזין במונח הערבי מַחְ'זַן (مَخْزَن), שהוא מחסן. חיפוש בסיסי במילון מעלה שהמחסן הוא מקום לשמירת סחורות או חפצים ושהמגזין הוא כתב עת המכיל מאמרים ופרקי ספרות ואמנות. אם כך, המחסן והמגזין אינם דומים הם, אז כיצד האחד הוא מקורו של האחר?
גלגולים רבים עבר המח'זן עד שקיבל את משמעותו החדשה. והרי לכם ההשתלשלות.
בשל קשרי המסחר שהיו בעבר בין האיטלקים לבין הערבים נשאלה צורת הרבים של מח'זן – שהינה מַחַא'זִן – לשפה האיטלקית; בה נקרא המחסן Magazzino. הצרפתית סיפחה גם היא את המילה בדמות Magazin וכן שפות אירופיות אחרות. עדות לכך ניתן למצוא במילה האנגלית Magazine שמסמלת עד היום מחסנית.
עם השנים התרחבה משמעות המילה, ובשנת 1640 ציינה לראשונה ארכיון (מחסן מידע). ב-1731 פורסם בלונדון כתב עת בשם "המגזין של הג'נטלמן" והיווה אזכור ראשון למילה מגזין בהגדרתה המודרנית: מעין בית אוצר לכתבות ולמאמרים.
העברית שאלה את המילה במשמעות זו בלבד והינה שגורה בה ואף מצויה במילוני האקדמיה ללשון.
שפתנו, שהייתה קפואה במשך אלפי שנים טרם תחייתה ושימשה בעיקר לכתב, מכילה מילים רבות שמקורן בשפה הערבית. חלקן, בדומה למגזין, עברו מיד ליד ונותקו ממשמעותן המקורית.
לאור כל זאת נתקשה כעת לא לזהות את הדמיון בין המחסן לבין המגזין, לא כך?
2 תגובות
הרמב"ם (1100) השתמש כבר במילה מחסן במובן של ימינו.
יתכן שמערבית אך יתכן גם שמארמית
למילה חוסן במקרא יש משמעות של חסכון: חוסן פירושו כסף, רכוש או תבואה שנשמרו בצד ולא השתמשו בהם. במקרא מקבילים לעיתים בין המילה חוסן למילה אוצר (מהפועל אצר, שפירושו לצבור, לאגור). למשל: וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת; יִרְאַת ה', הִיא אוֹצָרוֹ (ישעיהו לג ו), או: וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ, קֹדֶשׁ לה'-- לֹא יֵאָצֵר, וְלֹא יֵחָסֵן (שם, כג יח). במשנה (כלים יז ה) נזכרת המילה חסינה במשמעות של קופה גדולה שאוצרים בה דגן.
המילה אכסנא, לעומת זאת, היא מילה ◄יוונית (במקור: xenia) הנמצאת בתלמוד (מסכת שבת א יג) ומשמעה מלון, אכסניה.
http://www.safa-ivrit.org/spelling/ihsun.php
מהנל מובן שהשורש חסנ כמחסן - "אוצר" כבר מופיע בתורה .. בעברית.. לא ארמית ולא ערבית
(אגב איזה פונט נעים זה מקליד לי פה)