פונט אברהם

בפרויקט הגמר שלו דניאל גרומר יצר פונט חדש במטרה להציג עברית וערבית זו־לצד־זו באופן שיוויוני

כאשר מכריחים אותן לחיות על אותו שטח צפוף בעל כורחן, ניתן לראות את הפערים התרבותיים, יחסי הכוחות הלא מאוזנים ואת חוסר ההרמוניה ביניהן – כאלה הן השפות העברית והערבית בשלטי הדרכים. משם גם יצא לדרכו דניאל גרומר, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, בעיצובו של הפונט הדו־לשוני "אברהם". *ושלא תתבלבלו בין מעצב הפונטים אברהם קורנפלד, מקבוצת אאא בעל אותו השם.

פונט אברהם החל את דרכו לארץ המובטחת כאשר גרומר התוודע לראשונה לחוסר השוויון הקיים במרחב הטיפוגרפי הציבורי בין הכתב העברי לערבי. אף על פי ששתי השפות הן שפות רשמיות במדינתנו - הן אינן מטופלות באופן זהה. בעבודה על פרויקט הגמר שלו בבצלאל לקח גרומר את התובנה שלו צעד קדימה. כחלק מעבודת המחקר הגיע גרומר לשוק ביפו ובחן את תצורת הכתיבה של אותיות עבריות בידי מוכרים ערבים, שלדבריו "יש להם נטייה ברורה לסלסל ולעגל את האותיות. אחר כך, כשהתחלתי לצייר את האותיות שלי, היו בזה הרבה אתגרים, והרבה גרסאות שנעו מהקליגרפיה לגיאומטריה".

במהלך יצירת הפונט נעזר גרומר במעצבי פונטים, שיכלו לחוות את דעתם המקצועית בעיקר על הפן העברי של הפונט, כאשר את הצד הערבי בחן המעצב חוסיין אלעזאת הירדני, שעימו נוצר הקשר דרך מוריו הדֵנים של גרומר בחילופי הסטודנטים. בעזרתו הנדיבה של הסקייפ יכל אלעזאת לבקר את התקדמות הפונט ולבחון אותו בעין שרגילה לקריאה ועיצוב בשפה הערבית. עוד הרחיק גרומר במטרה להגיע לאותנטיות האוריינטלית של הפונט כאשר טס לכנס טיפו ברלין, שם פגש מעצב נוסף שיכלו לבחון את הפונט בצורה מעמיקה, דבר אשר לטענתו "עזר לו לפצח דברים נוספים בעיצוב הפונט".

את הניסיון לגשר על ההבדלים המהותיים בין צורת הכתיבה המובנית בשתי השפות צולח פונט אברהם בצורה אלגנטית בעזרת חיתוכים נכונים בזוויות קבועות בשתי השפות, עיקולים דומים ועובי קו אשר משתנה רק בחיבורים בשלד באות העברית ובחיבורים בין אותיות בשפה הערבית.

קשה שלא לחוש באופטימיות מעוררת השראה בהתבוננות על הטיפוגרפיה הדו־לשונית אשר משלבת שפות שנתפסות אחת אצל רעותה כ"שפת האויב", ולראות שיש סימטריה והרמוניה ביניהן.



תגובות פייסבוק