סמלילאות ליישר קו

אוניברסיטת תל־אביב - סמל בעידן הלוגו

בשנת 1962, כשגבריאל נוימן בן ה־25 זכה בתחרות לעיצוב הסמל של אוניברסיטת תל־אביב הצעירה, המודרניזם כבר התאזרח בעיצוב הגרפי הישראלי. טיפוסי האות הסנסריפיים, היציבות, הנקיון והקווים הישרים, מצאו את ביטויים בעיצוב הלוגואים של חברות ומוסדות גדולים בארץ.

logos4

המגמות הללו הגיעו לישראל באיחור ביחס לנעשה בעולם. טיפוסי האות המודרניסיטיים שעוצבו כאלטרנטיבה ביקורתית לעבר, גוייסו לשורות התאגיד האמריקאי כבר עם תום מלחמת העולם השניה, כדי להקנות לחברות מסחריות אופי יציב וסמכותי. הייצוג הגרפי המובהק שלהן היה הלוגו - סימן שנועד לקליטה מיידית, ומטרתו לקצר את תהליך הזיהוי.

logos4

על רקע האופנה הזו נראה הסמל שעיצב נוימן אנכרוניסטי. לא פלא: בשנים בהן עסקו עמיתיו משדרות מדיסון בשכלול הזהות החזותית של תאגידי ענק, הוא עלה לארץ כפליט והתגורר בכפר הנוער "עין כרם", משקם את חייו מזוועות המלחמה. ניתן בקלות לחשוב שהסמל שעיצב נוצר שלושים שנים קודם לכן, בימים שבהם חברות מסחריות ומוסדות ייצגו את עצמם באמצעות סמל ולא באמצעות לוגו.

logos3

logos2

סמל האוניברסיטה וסמל המועצה לישראל יפה חולקים צבעוניות וצורה דומה, וממחישים את ההבדלים בין עיצוב סמל שמצריך פענוח לעיצוב לוגו שמיועד לקליטה מיידית.

מסמל ללוגו

בניגוד ללוגו, שנועד לתפיסה מיידית, הסמל דורש קריאה. הוא מבוסס על ההנחה שקיים צופן שמוכר הן למוען והן לנמען. פענוח הצופן מהווה תנאי הכרחי להבנה: כדי להבין את סמל האוניברסיטה צריך לקרוא עברית (כדי לפענח את ראשי התיבות), להבין את ההקשר הישראלי של מנורה וענפים משני צידיה, ואת ההקשר היהודי, התקופתי ואולי גם האוטוביוגרפי של נר זכרון. כך גם לגבי ההכרות עם צורת המסגרת שלקוחה מסמל העיר תל־אביב.

logos
הגישה של נוימן קלעה לדעתם של עורכי התחרות, והסמל שעיצב נבחר לייצג את האוניברסיטה. יתכן והיה זה רק עניין של טעם, אך לא מן הנמנע שבאמצעות בחירה (לא בהכרח מודעת) בלוגו שנראה כאילו עוצב בעידן אחר, הם ביקשו להציב אותה בשורה אחת עם המוסדות הוותיקים להשכלה גבוהה, שזוהו עם הישוב העברי ונהנו מיוקרה אקדמית.

אין בידינו תעוד כיצד התקבל הסמל בקרב עובדי ותלמידי האוניברסיטה, התורמים או תושבי תל־אביב. לאלו הותיר ראש העיר דאז, חיים לבנון, את התפקיד "להעמיד את המוסד החדש על רמה גבוהה, כיאה למוסד מדעי עליון של העיר העברית הגדולה במדינה" ולתת ידם "לביסוסו של המוסד, לפיתוחו ולשכלולו".

 

הידעת?

בשנת 1929 הכריז התכניון (כן, ב-ת’ ולא ב-ט’) על תחרות ראשונה לבחירת סמל המוסד. הוצעו לא יותר מעשרה סמלים (שאת רובם ניתן לראות בארכיון הטכניון), אך ועדת השיפוט החליטה כי אף אחד מהם אינו הולם את רוח הטכניון, וכך פעל הטכניון ללא סמל רשמי ב-30 שנותיו הראשונות.


יש לכם משהו להגיד? השאירו תגובה למטה או הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו.


Ù הוספת תגובה

11 תגובות על ליישר קו

יורם ביברמן

בטיפוגרפיה אני הדיוט גמור; בסמלים אני, אולי מבין מעט יותר: אני חושב שמהותו של הסמל הוא שהוא מסמל מסומלים רבים ומגוונים, בעלי רבדים שונים: יותר ציבוריים, ויותר אישיים (למשל: הדיון שנערך כאן על המשמעות של האש בסמל). אין ספק שעל מנת שהסמל יהיה משמעותי צריך שיהיה מכנה משותף בין מי שנחשף לו. הסמל, במהותו הוא עשיר, וככזה מאתגר (מה מסמל לנו המלך בחלום?): באמצעות הסמל המוסד רוצה להגיד לנו דברים על עצמו.
אם אני מבין נכון, הלוגו הוא הרבה יותר מצומצם, הוא רק רוצה שנדע שזה המוסד; זו אמורה להיות הקונוטציה, ולא משהו עשיר יותר (זהו מוסד ישראלי, יהודי, שמביא את האור...)

    לא הייתי אומרת שאחד הוא עשיר והאחר הוא מצומצם, אלא שהם מכוונים לאופני קליטה שונים. נשווה את זה לשיחה פנים אל פנים שמורכבת גם מהפן המילולי (שמצריך פיענוח תלוי שפה - כלומר קוד משותף) וגם מהפן הבלתי מילולי (אינטונציה, הבעות פנים וכו׳) שהן יותר אוניברסליות ופונות לקליטה רגשית וחושית. בעוד הסמל מושתת על אופן הקליטה הראשון, הלוגו - על השני.

עוזי

תודה, מאוד מעניין. רק לאחרונה, בעקבות שיחה עם דן רייזינגר, גיליתי שהסמל של ביטוח לאומי הוא בעצם שילוב של האותיות ב' ו-ל'. חיי אינם אותו דבר מאז.

תגובות פייסבוק