במקום שבו (אולי) לא חשבתם לחפש השראה

ברחוב הראשי של הרצליה, הזמן עצר מלכת. מצד אחד עצוב לראות איך השנים חולפות וכלום לא משתנה. מצד שני, זהו פתרון מושלם לכל מי שאין כוח לבנות מכונת זמן אבל תוהה איך היה פה פעם. הכול שם מלא אווירת אייטיז-ניינטיז מקורית.

בכל מקרה של משבר יצירתי מומלץ בחום לקחת מצלמה ולצאת לחיפוש השראה. רחוב סוקולוב הוא גם מקום נפלא לקנות את מה שאי אפשר למצוא יותר בשום מקום או לתקן את מה שאחרים הציעו לזרוק.

הרצליה היא כנראה העיר הכי "היפסטרית". היא כולה אפופת רטרו, אבל לעומת תל אביב היא לא מודעת לעצמה וכך עושה הכול בלי להתאמץ. במבט חטוף אנחנו עלולים להירתע מהכיעור המיושן, חוסר הטעם וחוסר תשומת הלב. במבט נוסף, סקרנים ובעלי אורך רוח, עשויים למצוא חן ופוטנציאל למשהו חדש דווקא בחנויות ותיקות שלא טרחו לשנות כלום. למשל בחנות הסדקית עדיין מוכרים חוברות "בורדה" מצהיבות. מזל שהאופנה חוזרת על עצמה פעם בכמה עשורים. או הסנדלר שבפסג', יושב מאחורי ערימות של שאריות עור ומתקן נעליים מרופטות כאילו חיו תלויים בכך.

במקום להיכנס לחנויות ולפשפש החלטתי הפעם להישאר בחוץ ולחפש טיפוגרפיה מעניינת. מדהים לגלות כמה עושר קיים בכל מקום, אם רק מרימים את הראש מהמדרכה (או במקרה של הדור שלנו – מהאייפון). מצאתי שלטי דרושים בפונט גוטמן יד בראש אמתיים לגמרי, שלטי פתוח/סגור בלטרסט מתפורר וגם פתק עם שעות פתיחה שלא השתנו מאז שבגין היה בשלטון. תענוג.

hertzeliya1

hertzeliya2

hertzeliya3

hertzeliya4



תגובה אחת על במקום שבו (אולי) לא חשבתם לחפש השראה

תגובות פייסבוק