האוטודידקטים אלחנן בן־אורי: ״אז מה אם אף אחד באקדמיה לא מכיר אותי? אני יוצר בדרך שלי ומצליח בה״

אלחנן, מה הסיבה שבגללה בחרת לא ללכת ללימודים רשמיים של תקשורת חזותית?

כבר מגיל 18 התחלתי לעסוק באמנות. כאחד שגדל בבית דתי של בעלי קריאה בתורה, כשנכנסתי לישיבת ההסדר למדתי כתיבת סת״ם מסופר סת״ם בשכונה, ותוך חצי שנה כבר התחלתי לעצב , בעיקר כתובות לחתונה. תוך כדי יצירה חקרתי את עולם הקליגרפיה. הידע שמצאתי היה בחלקו הקטן מתוך חיפוש ברשת ובעיקר מיודאיקה וטיפוגרפיה שמצאתי סביבי. הקמתי לעצמי חדר סטודיו במרתף של הישיבה ושם איירתי, "קילגרפתי" ויצרתי. בשנה האחרונה של הישיבה גם התחלתי לעשות ציורי קיר במוסדות חינוכיים ואיירתי קריקטורות שלבסוף תליתי על לוח המודעות הישיבתי.

״אני מכריז על עצמי בגלוי: אני לא מעצב גרפי. אני מאייר, קליגרף ומעצב פונטים. אני לומד דברים בגוגל ויוטיוב רק כשאני צריך אותם ליצירה שלי או כשזה מסקרן אותי״

בגיל 23 עמדתי להתחתן ולצאת מהישיבה ובחנתי כיוונים שונים ללימודים (עשיתי שירות צבאי בהסדר, אל תסתכלו עלי ככה). למרות שאחותי הגדולה למדה תקשורת חזותית, לא ראיתי את עצמי לומד את התחום. רציתי משהו אחר. אבא שלי מהנדס, בוגר הטכניון, וגם גרנו ליד, אז לימודי אדריכלות או עיצוב תעשייתי איכשהו דיברו אלי, אבל כאחד שבקושי עבר בגרות ולא חבר של מסגרות ומבחנים, המילה ״פסיכומטרי״ ממש עשתה לי בחילה ו״השלמת בגרויות״ - חרדות. ירדתי מזה מהר. גם לימוד איור ואמנות במוסדות כמו בצלאל ושנקר היו אופציה, אבל בעולם הישיבות זה היה בזמנו (לפני 13 שנים) דבר ממש לא מקובל. הבנתי שאני פשוט צריך להמשיך את הדרך העצמאית שלי – אני כבר מרוויח כסף נחמד מהאמנות/עיצוב שלי, אז רק נותר לי להמשיך לפתח את היכולות שלי בעצמי.

מה המקור המרכזי ממנו למדת ו/או עדיין לומד?

בשנה הראשונה של תחילת העסק הרשמי התחלתי לירות לכל הכיוונים: התחלתי ליצור מגזרות נייר, למדתי ציורי קיר ב'אייר־בראש', למדתי קומפוזיציות וטכניקות ציור אצל אמן ברמת־גן, המשכתי עם איור וכתיבת כתובות והתחלתי לפרסם איורים וקריקטורות בפייסבוק ובפורומים. כל זה ועדיין לא איירתי בטכניקה דיגיטלית, הכל ידני, ולא נגעתי בעיצוב גרפי בכלל. ב־2012 התחלתי להיחשף בפייסבוק למאיירים רבים בחו״ל (אינסטגרם היה משעמם אז) והבנתי שאני חייב לעבור לאיור דיגיטלי. אחותי לימדה אותי קצת פוטושופ, קניתי לוח גרפי והתחלתי להעלות כל מיני קריקטורות ודברים מצחיקים לרשת וזה תפס.

תוך שנה כבר התחלתי לאייר ספרי ילדים, קומיקסים במגזינים וקריקטורה אקטואלית בעיתון שבועי. מכרתי את הציוד של האייר־בראש, הפסקתי לנסות למכור יודאיקה, וכבר לא כתבתי כמעט סת״ם. עפתי בעולם האיור, הקומיקס והקריקטורה. במקביל פיתחתי את היכולות שלי כקליגרף בעיקר בעזרת חשיפה ברשת לקליגרפים מחו״ל, ומידי פעם לימדתי את התחום בסדנאות. היום יש לי את אחד הקורסים הדיגיטליים המובילים בארץ בקליגרפיה. את עיצוב הגופנים למדתי לפני 3 שנים באופן פרטי מאלרון בוקאי (הפונטון), אבל רוב הידע שלי היום הוא מהתנסות וחקירה עצמאית באינטרנט, בין אם זה טיפוגרפיה עברית (תודה ירונימוס) וטיפוגרפיה בינלאומית (תודה גוגל).

מה אתה מרגיש שעדיין חסר לך באופן מהותי בידע שלך? כיצד אתה פועל להשלים את החוסר הזה?

עד היום אין לי מושג איך מסתכלים על הדבר הזה שנקרא אינדיזיין. וגם אילוסטרייטור לא תמיד חבר שלי. לקח לי 4 שנים להבין שיש הבדל בין cmyk ובין rgb. לא למדתי מיתוג, לא עימוד ולא הורדה לדפוס בצורה מלאה ומסודרת, הכל באופן עצמאי. היום אני מעסיק את מאור אהרון, מעצבת ומאיירת בוגרת בצלאל, והיא משלימה את הקטעים האלה כשצריך. אני מכריז על עצמי בגלוי: אני לא מעצב גרפי. אני מאייר, קליגרף ומעצב פונטים. אני לומד דברים בגוגל ויוטיוב רק כשאני צריך אותם ליצירה שלי או כשזה מסקרן אותי. תמיד מנסה להדביק את הפער, אבל זה תמיד ירגיש לי שהגעתי מאוחר מידי ואני אחד שלומד כל הזמן ולא הגעתי למשהו סגור ומהודק.

גם היום, אחרי שלוש שנים כמעצב גופנים, אני מרגיש לפעמים שאם הייתי לומד את התחום באקדמיה, יכולתי להגיע לרמה אחרת לגמרי. יחד עם זה, אני יודע שלמרות הפערים יש לי יצירה ייחודית שאין לאחרים, רכשתי עם השנים ידע עצום, סיגלתי לעצמי איכות גבוהה, ויש לי קהילה שאוהבת את מה שאני יוצר, אז מה אכפת אם אף אחד באקדמיה לא מכיר אותי, שאני לא חלק מהתעשייה, ולא הייתי אף פעם שכיר בסטודיו? אני יוצר בדרך שלי ומצליח בה. במיוחד היום כשאני עומד להשיק את פונט ״רפאל״ – פונט ספר לטקסט־רץ, רב־לשוני – דבר שאין הרבה מעצבים שיצאו מהאקדמיה שמגיעים ליכולת הזו, אני יכול לטפוח לעצמי על השכם ברוגע: אתה אחלה מעצב.

״אם הייתי עובר באקדמיה אני בטוח שלא הייתי מגיע למקום הזה ושומר על הייחודיות של המקום הראשוני הזה שבו התחלתי ואליו אני חוזר כל הזמן במצב משודרג״

במה שונה לדעתך עיצוב של בוגר תואר רשמי לבין התוצרים של אוטודיקטים?

אני לא יודע להצביע על משהו שנוגע לאוטודידקטים אחרים, או נוגע לתוצרים עצמם. אבל אני יודע לומר על עצמי, שבדרך שלי כמעצב עצמאי שלא היה שכיר באף סטודיו ומברר לעצמו את הדרך, אני פוגש את עצמי יותר ויותר. אני מאוד מעריך את התשוקה לתחום שבו התחלתי. אני מוצא את עצמי חוזר למקורות שלי, התחלתי כסופר סת״ם ויוצר מגזרות נייר, ו־15 שנים אחרי זה אני מחבר את עולמות האיור והאותיות בדרך של עיצוב גופנים. החיבור שלי למסורת האותיות עם הליטוש הצורני העדין שהיה במגזרות נייר, והחיבור של הציור יחד עם עולם הקליגרפיה יוצרים לדעתי משהו מיוחד מאוד בעבודות שלי. אם הייתי עובר באקדמיה אני בטוח שלא הייתי מגיע למקום הזה ושומר על הייחודיות של המקום הראשוני הזה שבו התחלתי ואליו אני חוזר כל הזמן באופן משודרג.

instagram.com/elhabenuri
ben-uri.com