האוסף שלי אוסף המפיות הישנות של תמר מושקוביץ

האוסף שייך ברובו לאמי, מיכל סגל מושקוביץ, שאספה כילדה בשנות השישים בשקדנות רבה כל מפית שנקרתה בדרכה. היא מעידה על כך שהאובססיה היתה גדולה כל כך עד שהייתה מכריחה כל מי שנסע לחו"ל להביא לה משם מספר מפיות כדי להעשיר את האוסף. המפיות נשמרו במשך השנים בקפדנות בתוך קופסת קרטון ענקית שרבצה באיזה חור בבית עד שנתקלתי בה.

בתור חובבת עיצוב ישראלי מהתקופה, האישונים שלי התרחבו לקוטר של כדורגל כשגיליתי את קופסת הקרטון הענקית הזאת. כמעצבת ואגרנית דימויים, היה פשוט מדהים להיתקל באוצר כזה מרשים של לוגואים, איורים וזכרונות ממסעדות ובתי עסק שכבר אינם. לשמחתי, הכל השתמר במצב מעולה יחסית למדיום כל־כך עדין ורגיש שהיה יכול כבר מזמן להיות מזון לזנבזיפי הבית.

מיינתי את המפיות, יישרתי במידת האפשר את הקמטוטים והתחלתי לסרוק את המוצלחות ביותר כדי לשמר את העיצובים בצורה דיגיטלית. אחרי זמן לא רב הבנתי שאני חייבת לחלוק את המציאות הנפלאות עם שותפים לאובססיה. כאן נכנס לתמונה בלוג המפיות שקיים כבר כמעט שנתיים. אני מעלה לשם סריקות וצילומים של המפיות המוצלחות והמעניינות ביותר ובחלק מהמקרים מנסה להתחקות אחרי הסיפור שעומד מאחוריהן דרך אמי ובני משפחתי שכנראה מאוד אהבו לאכול בחוץ בסיקסטיז וזוכרים הרבה מקומות.

מכיוון שלשמחתי האוסף רק הולך וגדל זה נראה שיש לי פוסטים לשנים קדימה. אני מחפשת מפיות בשווקי פשפשים ולפעמים מוצאת משהו שאין לי באוסף. לצערי יש יחסית מעט מהן שהחזיקו מעמד כך שזה פריט די נדיר. היום, למשל, מצאתי מפית עם איור של מפת ישראל השלמה עם השטחים הכבושים מסומנים באדום ובצד האחורי מודפס לוגו של מערת המכפלה. אני חייבת לברר מי הדפיס דבר כזה וחשב שזה יהיה נחמד לנגב עם זה את הטחינה מהסנטר.

בנוסף אני לא מתאפקת, ולוקחת מפיות במסעדות בנות זמננו. לפעמים זה נראה לי מטופש אבל עכשיו למשל כשסגרו את "המעורב" וגיליתי שיש לי מפית משם אז היא מקבלת ערך נוסטלגי תוך שניה.

עקבו אחר עדכוני המפיות בבלוג המפיות, בפייסבוק ובפליקר.