דור המייסדים דוד טרטקובר, מעמודי התווך של העיצוב הגרפי בישראל, הלך לעולמו בגיל 81

טרטקובר היה חתן פרס ישראל לעיצוב, אמן מחאה ומורה דרך לדורות של מעצבים, הותיר אחריו גוף עבודה עצום, ארכיונים נדירים, ומורשת מוסרית־חזותית שתמשיך להדהד

בצער רב אנו נפרדים היום מאחד מגדולי המעצבים הגרפיים שפעלו בישראל. דוד טרטקובר, המוכר גם בכינויו ״טרטה״, השאיר אחריו מאות כרזות, חלקן היו לאבני יסוד של העיצוב הגרפי בישראל. זאת לצד אוספים, ספרים, קטלוגים וחומרי מחקר רבים, ויצירה ענפה ומונומנטלית בתחום העיצוב הגרפי והאמנות החזותית בישראל. הוא מותיר אחריו מכרים, תלמידים ומעריצים רבים המבכים את לכתו.

טרטקובר נולד ב־1944 בחיפה למשפחה חלוצית וגדל בירושלים של שנות החמישים והשישים. בצבא שירת בצנחנים, ואף לחם במלחמת יום הכיפורים כמילואימניק בחזית סיני. בקבלת פרס ישראל לעיצוב בשנת 2002, ציטט את הסופר אביגדור המאירי: ״חופש הדיבור אינו זכות, אלא חובה״. טרטקובר היה מעצב בעל אמירה פוליטית מובהקת, וניכר שחש חובה לבטא את תחושותיו ודעותיו על המצב החברתי והפוליטי בארץ ככל שיכל.

טרטקובר זכור לציבור בישראל בעיקר בזכות כרזת השלושים למדינה והלוגו של "שלום עכשיו", אך תרומתו לעיצוב הישראלי גדולה ומשמעותית הרבה מעבר לכך

כפי שהעיד על עצמו, הוא פעל בשלושה מעגלים מרכזיים כמעצב ואמן: המעגל הראשון היה עבודותיו בתקשורת חזותית ובעיצוב גרפי בנושאי תרבות. בין היתר, עיצב את כרזת השלושים למדינת ישראל עם המילה "שלום" בפונט קורן על רקע שמיים - תגובה להסכם השלום עם מצרים, וכן את אריחי הקיר המאוירים במוטיבים ציוניים וישראליים ברחבת סוזן דלל בתל אביב.

המעגל השני הוא איסוף של חומרים גרפיים שעוצבו בישראל ובפלשתינה מאז יסוד בצלאל ועד ימינו. אוסף זה שימש אותו כרפרנס תיאורטי ומעשי בעבודותיו, וחלקים ממנו הוצגו בתערוכות שאצר ופורסמו בפרסומים שבהם לקח חלק. המעגל השלישי הוא העבודה הגרפית והאמנותית האישית, שמרכזה הוא אוסף עצום של עשרות ספרי סקיצות, המקוטלגים ומסודרים לפי שנים – בהם תיעד את מחשבותיו הוויזואליות ותגובותיו למרחב הציבורי הישראלי. במקביל, יצר כרזות שהיו לדעתו מרכז העשייה הגרפית־האמנותית שלו. את רובן הדפיס בדפוס אופסט, ובהן כרזות שיצר בעקבות רצח רבין, ואף את הלוגו הטיפוגרפי המפורסם של "שלום עכשיו".

את תלמידיו הרבים לימד דוד להאמין בעיצוב ככלי לשינוי חברתי - וזו צוואתו המהותית ביותר

מלבד שלושת תחומי העשייה האלו, טרטקובר שימש כמרצה בכיר בבצלאל החל מאמצע שנות השבעים, במחלקה לתקשורת חזותית ובמחלקה ללימודים עיוניים. הוא העמיד דורות של מעצבים גרפיים, והקנה להם כלים מהותיים לעיצוב ביקורתי במציאות הישראלית – מתוך רצון לעתיד טוב יותר. אנחנו מאמינים שזו צוואתו המהותית ביותר: להשתמש בכישרונות ובכלים הגרפיים שלנו כדי להגיב, לתרום ולשפר את סביבתנו – ולהישאר אכפתיים, תמיד.

כרזת ארץ אחרת, טרטקובר 2004

כרזת שלום עכשיו, טרטקובר 1978

כרזת שנת השלושים לעצמאות ישראל בעיצוב דוד טרטקובר

עיצוב: דוד טרטקובר, 1979