נאמן למקור – תערוכת מחווה לירום ורדימון

תערוכה חדשה במחווה לירום ורדימון, ובהשתתפות של מיטב האמנים, המאיירים והמעצבים בארץ תיפתח ביום חמישי הקרוב בגלריה של שנקר

כבר שישה עשורים שפרופ' ירום ורדימון פועל ויוצר במגוון תחומים: כמעצב גרפי, כאוצר וכמרצה ומחנך לעיצוב. הוא כיהן בין היתר, כנשיא אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, כראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, וכדיקן הפקולטה לעיצוב בשנקר. ורדימון זכה להכרה והערכה בין־לאומית בזכות שפת העיצוב המקורית שיצר. בשנת 2007 הוענק לו תואר חתן פרס ישראל בתחום העיצוב.

התערוכה - המתקיימת ע"י מכללת שנקר, בשיתוף עם מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל - מוקירה את פועלו העשיר ורב ההשפעה של ורדימון באמצעות חגיגת יצירה בהשתתפותם של מיטב האמנים, המאיירים והמעצבים בארץ. אוצרי התערוכה, איציק רנרט ויובל סער, הזמינו כ־30 יוצרים וביקשו מהם להגיב, להעניק פרשנות או להציע קריאה מחודשת לאחת מעבודותיו של ורדימון. חלק מהעבודות החדשות פועלות בשדה התקשורת החזותית, ואחרות מגיעות מתחומים אחרים של עיצוב ואמנות. רבים מהיוצרים - קולגות וסטודנטים של ורדימון בעבר ובהווה - הביעו את הערכתם אליו ביצירת עבודה המעוררת לחיים את הדיאלוג שלהם עמו, שבעבור חלקם החל כבר בתקופת לימודיהם וממשיך להיות נוכח ביצירתם. ורדימון, שבמקביל להיותו איש אקדמיה הוא גם מעצב פעיל, יצר עבודות חדשות במיוחד לתערוכה, המוצגות לצד כרזות שעיצב בשנים האחרונות.

רשימת המשתתפים המלאה (לפי סדר ה-א"ב)
לארי אברמסון, נוי אלון, זאב אנגלמאיר, דקל בוברוב, דרורית ברזילי, נדב ברקן, יואב גתי, אדה ורדימון, מושון זר־אביב, צבי טולקובסקי, עזרי טרזי, רותו מודן, אורי סאמט, מיכל סהר, שרון פוליאקין, ירמי פינקוס, קובי פרנקו, מירב פרץ, קובי פרץ, יעקב קאופמן, אברהם קורנפלד, ורד קמינסקי, דן ריזינגר, איציק רנרט, דגנית שטרן־שוקן, טרי שרויאר, דניאלה שריה
אוצרים: יובל סער, איציק רנרט

פתיחה: 12.1; נעילה: 2.2

שנקר, גלריה לורבר, רח' ידע עם 8, רמת גן
שעות פתיחה: א'−ה' 20:00−10:00
שישי 13:00−10:00
פרטים נוספים מאתר שנקר

 

☞ ירום ורדימון   ☜ קובי פרנקו

ירום ורדימון, שמאל ימין בום, 1991, 1998
העבודה היא ביטוי חזותי לחרדה מהקצנה שיש בה ממד מיליטריסטי, שילוב שמוביל לפיצוץ. הגרסה העברית משנת 1991, נוצרה בטכניקה של הדפס משי על נייר קראפט; בגרסה לועזית משנת 1998 החליפו סימני הפיקסלים את חספוס האותיות; ובשנת 2004 הוצגה העבודה ככרזת ענק בתערוכה בין־לאומית בחזית הרייכסטאג בברלין.

קובי פרנקו
בעבודתו משלב קובי פרנקו בין שתי כרזות של ורדימון, ומשתמש בארבע המילים: שמאל, RIGHT, ימין, LEFT. המילים מייצרות משפט המשוכפל ל־36 שורות. כל אות מסתובבת סביב עצמה 36 פעמים, 10 מעלות בכל סיבוב. האות מתחילה בנקודה אחת וחוזרת בדיוק לאותה נקודה ומשלימה 360 מעלות. הקצב מונוטוני, חדגוני, ומוכר מתרגילי סדר צבאיים. לנגד עינינו הוא הופך לריקוד, לשפה אוניברסלית דו־לשונית ורב־משמעית בשני צבעים: כוריאוגרפיה של אותיות, צלילים, מקצבים וצורות. משמעותן של המילים מתפרקת והן הופכות למופע חזותי אחד.

 

 

 

☞ ירום ורדימון   ☜ דקל בוברוב

ירום ורדימון, תערוכות סוף השנה בבצלאל, 1979
מהדק נייר, בעל צורה חדשה שהיה מחובר למכתב מאנגליה, ושאריות נייר מעבודות קודמות, שבמקרה היו פזורות באותו רגע על שולחן העבודה, הובילו לרעיון המוצג בכרזה לתערוכות סוף השנה בבצלאל.

דקל בוברוב
בתהליך העבודה ניסה דקל בוברוב לפענח את הצורניות שבכרזה של ורדימון, ואת זו הנוצרת דרך איגוד האלמנטים הצורניים באמצעות המהדק. מאין באו אלמנטים אלה? מה הם עשויים לסמן? מדוע דווקא הם ולא אחרים? לצד זאת, ביקש להגדיר את הטכניקה של החיתוך ואת האופי הצורני הנגזר ממנה: אפשרות אחת היא שאלה הן שאריות של משהו שנעשה בו שימוש ואינו נוכח בכרזה; אפשרות שנייה היא שהאלמנטים הצורניים נחתכו במיוחד בעבורה. התוצאה היא הרהור על נוכחות והיעדר, הן בכרזה עצמה והן בנוגע לצורות ולנייר שממנו, כמשוער, נחתכו.

 

 

 

 

☞ ירום ורדימון   ☜ ירמי פינקוס

ירום ורדימון, תערוכות סוף השנה בבצלאל, 1985

משלושת צבעי היסוד וממגזרות נייר המעצב בונה לעצמו הילה של טוב, הילת מלאך.

ירמי פינקוס, כרזת התערוכה
האלמנטים הגרפיים המופשטים בכרזה של ורדימון הופכים לכוכבים, ואולי לפירות פועלו של ורדימון.

 

 

 

☞ ירום ורדימון   ☜ ורד קמינסקי

ירום ורדימון, הצעה ללוגו לאגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל, 2002
הצורות הגאומטריות הנוצרות במשחק חידות גפרורים היוו השראה להצעה ללוגו לאגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים בישראל. בסופו של דבר לא שימש הסמל בלוגו, ושנתיים אחר כך, בעקבות פנייה מבנק ישראל בנוגע לעיצוב מטבעות בנושא זיכרון, מצא את מקומו במטבעות שהוקדשו לזיכרון של אדריכלות ועיצוב.

ורד קמינסקי
ורד קמינסקי יצרה סיכה מכסף ומחט מפלדת אל־חלד. עוד קודם שידעה שסמל האל"ף של ורדימון הופיע על גבי מטבעות בנושא ארכיטקטורה, הכניסה אותו קמינסקי לתוך מעגל, המדמה אותו למדליה והפכה אותו לסיכה. את האל"ף פירשה כ"אלף אלף" או כ"אלפא"; כלומר, הכי טוב, ראשון. רק אחר כך גילתה, שמבלי שידעה על כך מראש, כיוונה לעיצוב של ורדימון.

 

 

 

☞ ירום ורדימון   ☜ ירום ורדימון

ירום ורדימון, זיכרונות 1958, 2016

כרזה לתערוכה "אלפבית של בחירות" מבית אאא. 22 משתתפים קיבלו כל אחד כרזה ישנה של מפלגה שכבר אינה קיימת, לפי האות שבה מתחיל שמם הפרטי, ונתבקשו ליצור עבודה חדשה. ורדימון קיבל את כרזת יום העצמאות משנת העשור למדינה. שתי תמונות של ורדימון מופיעות בכרזה: תמונה מאז, שצילם אביו ביום העצמאות על מרפסת ביתם בתל אביב, ותמונה עדכנית מהיום. ובאשר לאות יו"ד: היא חבויה כבמשחקי "הציור השבועי לילד" מעיתוני הילדים התקופתיים, בכתף ימין של דמותו.

ירום ורדימון, איי. אס. אם. ("איזם"), שנות ה־90
הכחול והאדום מייצגים היפוכים פוליטיים, והשימוש בסיומת "ISM", שבשפה מרמז לכאורה על איחוד, מזמן בכרזה גם אפשרות לניכור בין קבוצות שונות, מכיוון שלכל אחת ה-"ISM" שלה.



תגובות פייסבוק