פונט דוד - המשפחה הנעלמת

בזכרוני עוד חרות הרגע בו שפשפתי את עיניי וביקשתי משכנתי לספסל הלימודים שתצבוט אותי חזק כדי לוודא שאני לא חולמת. הייתכן שאני מביטה במשפחה שלמה ומלאה של פונטים בעברית? חשוב להבהיר, לא מדובר כאן רק במשקל רגיל וכבד, אלא גם סגנונות נוספים ושונים לבידול. היתכן? בדקתי פעמיים, ואכן בשורת תיאור התמונה נכתב בבירור:

“David Hebrew typeface... a family of three variations and three weights”

דוד - משפחת הפונטים המלאה

אכן תגלית מרעישה נגלתה בפניי, משפחת פונט דוד השלמה והמקורית הכוללת אות ספר - עבור קריאה של טקסטים ארוכים בגודל קטן, סגנון משני רהוט (מקביל ל־italic הלטיני) - עבור בידול מילים בתוך רצף הטקסט, וסגנון נטול תגים (מקביל ל־Sans serif הלטיני) כאפשרות לבידול נוסף או כותרת. כל אחד משלושת הסגנונות הוא בעל שלושה משקלים: קל, בינוני וכבד. המשקלים מאפשרים הדגשה בתוך רצף הטקסט בגודל קטן וכן מתאימים לשימוש ככותרות. כל תשע הגרסאות עוצבו לפי אותן הפרופורציות ובו־זמנית. כתוצאה מכך, הן כולן מתפקדות כמערכת אחת, כמשפחה אחת.

בתחושת הפליאה הזו התחיל המחקר שלי על משפחת פונט דוד והמעצב איתמר דוד. מסע שהתחיל במסגרת התואר השני לעיצוב פונטים באוניברסיטת רדינג ונמשך עד היום במרץ רב. ככל שאני צוללת ומגלה יותר, כך אני מבינה שאני רק מגרדת את פני השטח ורב הנסתר על הגלוי.

בשנת 1932 מהגר איתמר דוד לפלסטינה, לאחר שסיים לימודי עיצוב ואומנות בבית הספר לאמנויות ולמלאכות יד, בברלין-שרלוטנבורג (Städtische Kunst­­­­ge­werbe - und Handwerkerschule Berlin-Charlottenburg) בה למד ממיטב המעצבים של התקופה. בעבודתו כמעצב גרפי הוא נתקל במחסור גדול בפונטים עבריים בארץ. עוד לפני קום המדינה, הדרישה לפרטי דפוס עלתה באופן משמעותי, בעוד שמלאי הפונטים הקיימים והקריאים היה מצומצם ביותר. דוד זיהה את המצוקה ושם לעצמו למטרה לעצב את משפחת הפונטים הראשונה בעברית. בעבודתו שאף לספק לכל מעצב עברי את אותם הכלים הטיפוגרפיים שהיו קיימים בשפה הלטינית באירופה, ובכך לאפשר חווית קריאה עשירה ונעימה לכל קוראי העברית. תהליך העיצוב ארך שני עשורים וכלל מחקר היסטורי וצורני של מקורות הכתב העברי וכן התאמה לטכנולוגיות ההדפסה הקיימות. כך יצר סקיצות רבות, אותן שיפר ודייק, תוך כדי בדיקות חוזרות ונשנות.

דוד גיבש רעיון עיצובי חדשני שלא נראה קודם - התבססות צורת הכתיבה המקורית של האות העברית, בניגוד לפונטים שהיו קיימים אז אשר עוצבו בעיקר בהשפעת האות הלטינית. דוד היה מודע לחידוש החזותי אותו יצר ונהג לבחון אותו עם קהל הקוראים המקומי. אחת השיטות היתה על ידי הדבקת הסקיצות של האותיות, כל אות בנפרד, כאילו היה זה פונט, לתוך עבודות מסחריות שעיצב. בדוגמא המצורפת בתמונה, גרסה מוקדמת של פונט דוד במשקל רגיל בפרסומת לסיגריות של החברה ההסתדרותית ״לוד״ (שנות החמישים, ללא תאריך):

פונט דוד כטקסט רץ בפרסומת לטבק

למרות קיומה של משפחה גדולה זו, בשנת 1954 הופקו עבור דפוס שני סגנונות בלבד: התגי והנטוי. בזמן שהסגנון התגי זכה להצלחה מטאורית בארץ, הסגנון הנטוי לא נכנס לשימוש ונעלם מהנוף הטיפוגרפי. את הסגנון נטול התגים, דוד לא זכה לראות מופק בימי חייו (למרות ניסון נוסף מצידו לפרסם גרסה מאוחרת יותר וקליגרפית יותר של סגנון זה בשנת 1980).

עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית צצו מיני פונטים העונים גם הם לשם דוד, אבל רחוקים ממנו שנות אור

עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית צצו מיני פונטים העונים גם הם לשם דוד, אבל רחוקים ממנו שנות אור; חיקויים מעוותים שנוצרו ללא ידיעתו ואישורו של איתמר דוד. כזה לדוגמה היה פונט ברירת המחדל שהופץ עם תוכנת word בשנת 1990 וזכה לפופולריות רבה. בשנת 2012 חברת מונוטייפ פרסמה את המשפחה בשלמותה, על כל תשעת חבריה. קווי המתאר המקוריים שוחזרו נאמנה על ידי שותפתו של דוד הלן ברנדשאפט, וכיום ניתן לרכוש את המשפחה הדיגיטלית כולה.

כ־80 שנה לערך חלפו מאז עיצב איתמר דוד את משפחת הפונטים העברית רבת הסגנונות. אך למרות זמינות המשפחה השלמה, השימוש בסגנונות הנוספים של פונט דוד נדירים למדי. הגישה הרווחת כיום לבידול טקסט הינה שימוש בפונט שונה בעל פרופורציות שונות, ריווח גדול יותר, הוספת מרכאות או קו תחתון וכדומה. הפתרון שדוד מציע בצורת המערכת המותאמת מראש לשימוש, לא נכנס לשימוש בעברית מאז ועד היום.

דוגמה נדירה לשימוש בפונט בשני משקלים ביחד

אני מוצאת את תהליך העבודה של דוד מעורר השראה ומרתק בעיקר בשל האופן בו הוא יצר תמהיל מדויק כל כך בין הישן לחדש. המחקר ההיסטורי, ההבנה של צורת הכתב העברי, תהליך עיצוב אות כתב לכדי אות דפוס והבדיקות החוזרות והנשנות, כל אלו מלמדים אותנו איך ניתן לחדש ולשפר, מבלי להתעלם ממסורת העבר. ההיסטוריה הגרפית שלנו ענפה, ורק נרוויח אם נצא לחפש אותה, או במילותיו של ד"ר סוס -"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים..."