על גופנים ואדריכלים

זכייה בתחרות אדריכלים יוקרתית היא חלומו של כל אדריכל. מעבר לקבלת העבודה ולפרסים הכספיים, התחרויות מקנות פרסום והכרה - הן בתוך הקליקה המקצועית והן בעולם שבחוץ. ואכן משרדים רבים משקיעים מאמצים אדירים בתכנון ובהצגה, כולל כמובן השלב האחרון - הפרנזטציה הגרפית.

על מנת לבדוק את הסיטואציה הטיפוגרפית יצאנו לשוטט במדור התחרויות באתר עמותת האדריכלים. מלבד יוצאים מן הכלל, הממצאים עגומים: ריווחים בעייתיים, עיוותי אותיות על ידי הצרה מלאכותית, בחירה בגופנים מיושנים, עבודה כמעט אך ורק עם גופני מיקרוסופט וגופנים חינמיים וכמובן - הרבה הרבה אריאל. והרי ידוע שאריאל עוצב עבור מסך ולא עובר דפוס בכלל. וכל הרעה הזאת שוכנת ליד הדמיות תלת-מימד משובחות, סכמות גרפיות מלבבות ושרטוטים בהירים ואסתטיים.

על פני השטח, הסיבה למחדל הוא שברוב מוחלט של המקרים אדריכלים לא נעזרים במעצבים גרפיים בהכנת הפרזנטציות, אלא מכינים אותם in house. קשה מאד להאשים אותם על כך - התקציבים קטנים והעבודה על תחרות היא פעמים רבות ללא תמורה. מתחת לפני השטח נעוץ שורש העניין, כמובן, בחינוך. בעוד שבבתי הספר לארכיטקטורה מלמדים לרוב קורס חובה בגרפיקה אדריכלית, רוב הסטודנטים יוצאים לאחר 5 שנות לימודים מבלי שהמילה טיפוגרפיה הוזכרה אפילו פעם אחת.

והדבר חבל לא רק כי הקריאות נמוכה והטקסטים חשובים והשופטים מדלגים עליהם, וגם לא רק לשם האסתטיקה נטו. ישנה כמובן רמת הקונוטציות - דמיינו לדוגמא את עומס פותח פוסטר תחרות לתכנון גן ילדים, או את מוגרבי על תחרות לתכנון תלמוד תורה.

אבל יותר מזה, אנחנו לגמרי מאמינים שהדיסציפלינות יכולות להפרות זו את זה באופן עמוק. ארכיטקטורה עוסקת בחלל, אך מהי טיפוגרפיה אם לא חציצה בין חללים ריקים על דף? האם לא רצוי לחבר בין הרעיון החללי של פרויקט ארכיטקטוני לתפיסת החלל של גופן שמתאים לו?



תגובות פייסבוק