על אודות משימה עברית

שביט סיפר לנו על קהילה ישראלית של טיפוגרפים וקליגרפים שחיה ובועטת לה ברשת, וחשבנו שכדאי שגם אתם תכירו

"משימה עברית" היא קהילה של מעצבים צעירים היוצרת ומשתפת טיפוגרפיה עברית באינסטגרם. בכל יום ראשון בשעות הערב עולה משימה חדשה - אות, מילה, ניב, משפט או סימן טיפוגרפי אחר שחברי הקהילה נדרשים להגיב אליה בפרשנות משלהם. מבין עבודות משתתפי הקהילה נבחרות המוצלחות ביותר ומועלות לעמוד האינסטגרם של משימה עברית. את הקהילה מנהלים ("אדמינים", אם תרצו) אברהם קורנפלד ואנוכי.

הכל התחיל מתוך רצון לקדם את העברית כשפה שיש לה עוד הרבה מה לומר, שיכולה וצריכה להגיע גם למחוזות חדשים, ומעל לכל כשפה שכדאי להתהדר ביופיה. ואם כבר להתהדר אז עדיף בפלטפורמה הנהדרת שמספק לנו יישומון אינסטגרם. למעשה, כבר טרם תחילת הפרויקט התחילה התעוררות בעניין ובמיוחד במחוזות האינסטגרם, וסיכם את זה יפה מיכאל שוורץ בפרויקט הגמר שלו על קליגרפיה.

ההשראה לפורמט באה מפרויקט מעניין בשם Lettering vs Calligraphy. בפרויקט ניתנה משימה לשני מעצבים בלבד כאשר מרטינה פלור יצרה עבודות לטרינג (ציור אותיות, בעפרון לדוגמה) וג'וזפה סלרנו יצר עבודות קליגרפיה (כתיבת אותיות בכלי קליגרפי). הפרויקט קסם לנו מכיוון שנוצר דו־שיח מעניין, גם כמובן בעצם ההתיחסות של שני מעצבים שונים לאותה משימה אך גם בשאלת הטכניקה - מהם גבולות הכלי הקליגרפי, איפה הלטרינג והקליגרפיה נפגשים, מתי הלטרינג מתחיל לאבד בסיס תרבותי ועוד.

הבנו שהפרויקט שלנו לא יכול להישאר בגבולות צמד מעצבים בלבד ושאי אפשר להגביל לטכניקה מסוימת. החלטנו שהשיח יווצר באופן טבעי על־ידי ריבוי משתתפים, כך שבאופן סטטיסטי בכל שבוע נמצא כמעט בודאות עבודות לטרינג, עבודות קליגרפיה ואפילו עבודות איור.

 

מהי עבודה מוצלחת מאוד לטעמנו?

קודם כל, העבודה צריכה להיות קריאה וברורה. פעמים רבות נתקלנו בעבודה אסתטית מאוד אך כמעט ולא היה ניתן לקרוא את הכתוב בה. לכן מומלץ מאוד לשאול בני־משפחה, חברים ועוברי אורח רנדומליים מה הם מצליחים לקרוא לפני העלאת העבודה לאינסטגרם. העבודה קריאה? נהדר! עכשיו נבדוק האם יש חיבור מוצלח בין הטקסט לבין המילה.

דוגמה טובה לעבודה מוצלחת היא "אשכרה" של גל זוננפלד. המילה שאולה מערבית, לכן גל בתבונה רבה נתן מראה ערבי ומסולסל לאותיות לעיצב. דוגמה נוספת היא "סוכר" של אנה זכאי בה אנה קילגרפה על גבי סוכר. הקשר בין המילה למאפיינים התרבותיים יכול להיות גם מפתיע, כמו בעבודה של יונתן בונימוביץ למשימת "חופשי". יונתן בחר לעצב אותיות בעלות מאפיינים עיצוביים מצפון קוריאה (מדינה מאוד לא חופשית). חיבור נוסף ומעניין (תרתי משמע), נוכל למצוא בעבודה של שני לוי למשימת "מאה". שני יצר הכלאה מאתגרת בין המילה "מאה" לבין המספר תוך שמירה על המאפיינים המזהים של כל אות וכמעט בלי לפגוע בקריאות.

לכבוד ההגעה לאֶלֶף עוקבים הוזמנו משתתפי הקהילה לאירוע "משימה עברית חיה" בו נכחו כ־45 מעצבים. במפגש צפינו בהרצאות פיצ׳ינג בנושאי קליגרפיה ולאחר מכן ביצענו את המשימה השבועית יחד.

אתם מוזמנים לעקוב ולהצטרף לעמוד משימה עברית באינסטגרם, או אפילו לתייג את העבודות שלכם במשימות השבועיות: www.instagram.com/mesimaivrit

 

גל זוננפלד עושה אחלה של עבודה ערבית. @galsonnenfeld #mesimaivrit

A post shared by משימה עברית (@mesimaivrit) on

קליגרפיה מתוקה של אנה זכאי @annazakai #mesimaivrit

A post shared by משימה עברית (@mesimaivrit) on

חיבורים מפתיעים בין עברית לספרות מאת שני לוי @slamhm_il #mesimaivrit

A post shared by משימה עברית (@mesimaivrit) on

 



תגובות פייסבוק