פרופ' ירום ורדימון הוא ללא ספק אחד מאנשי העיצוב הגרפי הבולטים והחשובים בארץ, ויעיד על כך פרס ישראל לעיצוב שקיבל בשנת 2007. לאחר שסיים את לימודיו באנגליה, הוזמן כבר בגיל 26 ללמד בבצלאל ומאז הוא משרת את ציבור הסטודנטים לתקשורת חזותית במסירות רבה. בין התפקידים הרבים שמילא בבצלאל, שנקר ואוניברסיטת תל־אביב, חשוב להדגיש את היותו דיקן הפקולטה לעיצוב בשנקר, תפקיד אותו סיים רק השנה.
ורדימון בנה מותגים וייעץ בתחום התדמיתי והשיווקי לחברות המובילות בישראל ובעולם במהלך העשורים האחרונים וביניהם יד ושם, בנק המזרחי, האוניברסיטה הפתוחה, יוניצ"ף ועוד. מאחר וזכה בעשרות פרסים עולמיים בתחום העיצוב, הוא מייצג את ישראל כשופט בתחרויות בינלאומיות ומרצה בכנסים בכל רחבי הגלובוס.
ומתוך דבריו בנאום שנשא לאחרונה בטקס באוניברסיטה הפתוחה - שאת הלוגו שלה עיצב לפני שנים רבות:
"אנחנו מקוריים וחדשניים מתוך צורך, סקרנות, דעת ושאיפה אנושית לנגוס באינסוף. מקוריות וחדשנות נובעות מהצורך של הפרט והכלל: הצורך באנרגיה, הצורך לרפא, הצורך הכלכלי לשרוד, אבל גם הצורך לבטא יכולת אישית; הצורך בייחוד וביציאה מהשגרה – מרכיבים שמהווים זרז לחיפוש אחר בגד שונה, ואפילו חברה או סביבה חלופיים, כמעשה מרענן ומאתגר."
"צרכים אנושיים אלה, הם כוח מניע לחדשנות ולמקוריות כתופעה אינסופית. מעין פרפטום מובילה: אנרגיות הנובעות מכישורים אנושיים, מנוצלות להפקת אנרגיות כלכליות, החוזרות למגרש המשחקים האנושי, לקראת כיבוש היעד הבא. הצורך נחשב לאבי ההמצאה והוא מועצם על ידי ההכרח – שהוא אולי אבי המחשבה, ובמחשבה האנליטית והיצירתית שאינה צפויה, נוצרים אותם הקשרים חדשניים. אני מאמין שקיים צורך אנושי וקיומי להתאים לתנאי הטבע, לזמן ולסביבה. אני מאמין שלבני אנוש צורך לבטא בידול וייחוד. חשבו כך הקדרים ביוון העתיקה שהחלו לחתום על יצירותיהם בסגנונם, על מנת לבדלן ולייחדן. אם תרצו, ניתן לזהות את התופעה גם בלוגו האוניברסיטה הפתוחה, שהפך לסמלה של תופעה חברתית וחינוכית מרשימה. ראשיתו בתיאוריה הבאה לתקן עיוותים חברתיים, המשכו בהעמדת צורה מייצגת ומסמלת - שונה והולמת - והתוצאה: סמל שהיה למבשרה של דרך חשיבה שונה, ואות למתן הזדמנות נוספת בקורותיו של היחיד."
ראיה
התבוננות, חזות, הבטה, הסתכלות, צפייה, טלוויזיה ובאסוציאציה חופשית (ראו גם שמיעה) אני שומע – אני שוכח; אני רואה – אני זוכר; אני עושה – אני מבין (פתגם סיני).
שמיעה
(ראו גם אני רואה - אני זוכר): אוזניים, סרגל עקומות, אטמי אוזניים, האזנה, הקשבה, הבנה, כולי אוזן, לזקוף אוזניים, חוליית האזנה, שמיעה מוחלטת (אבסולוטית), שמיעה חדה, בטהובן.
עטור מצחך - אריק איינשטיין:
מנדלסון קונצ׳רטו לכינור - או סופי מוטר/קורט מאזור:
מישוש
פסל חרסינה, אסוציאטיבית: פלינה - החתולה שלנו, חיבוק, מזמוז, מסז׳, חשכה.
ריח
יער אחרי גשם, תינוק אחרי אמבטיה.
טעם
טוב.
צורה+צבע
ראשונית/מתקשרת/מאפשרת. ראשוני/מתקשר/מאפשר.
המלצה
זה הדוד שלי, סרטו של ז׳אק טאטי מ־1957.
אות
אלף. בלועזית Y.
מילה
שובב.
משפט
תן לאדם דג והאכלת אותו יום אחד; למד אותו לדוג והאכלת אותו כל חייו. (מיוחס לקונפוציוס 551 לפנה״ס).
פונט
FUTURA
אישיות
דסקטופ
שעות שינה
5
קפה
לא שותה יותר קפה ולא נהנה יותר מקרואסון.
מקום
הבית; מרחבי המוח.
זמן
06:40 (אחרי חדר כושר ורחצה).
עבר-הווה-עתיד
משולש.
אי־בודד
מי? זוגתי וילדי. מה? בהינתן ווייפיי אמצא ביוטיוב וב־TED זרזים לחגיגת כבוד האדם וגאוניותו. אטפס לפסגות האינטליגנציה והיצירה, אדמע עם פרשנויות מוסיקליות סוחפות ואתמוגג על יתרונות חוכמת האדם. אשחה עם המוזות ואולי אשלח להן תודותי בדברי שירה ראויים.
תגובה אחת
חברים יופי של כתבה. ורדימון איש יקר, מעצב ענק. הביא איתו מלונדון בסוף שנות ה-60 את החדשנות לעיצוב הגרפי הישראלי. תרומתו לתחום העיצוב הישראלי, כמו גם לחינוך לעיצוב, לא תסולא בפז. הוא אכן ללא ספק אחד מאנשי העיצוב הגרפי הבולטים והחשובים בארץ, אך אין לשכוח את עבודתו בתחומי יצירה נוספים, כגון עיצוב סביבתי, עיצוב בסביבה אדריכלית, תכשיטים ועוד. מעצב רב תחומי תהיה הגדרה טובה.