יום עבודה המנהיג הממוצע

כילד, מאוד אהבתי לקרוא את "המגדל הפורח באויר" של נורטון ג'סטר. במסעו של מילו, הגיבור, הוא לומד איך להטוטי מילים וקצת מתמטיקה יכולים לחלץ אותו כמעט מכל סכנה. אחת הדמויות שנחרטה בזכרוני היתה חצי הילד (ליתר דיוק, 0.58 ילד, השייך למשפחה ממוצעת שבה יש בדיוק 2.58 ילדים). הוא מסביר למילו המשתומם למה כדאי להיות ממוצע:

"אז תחשוב כמה טוב יותר היה יכול להיות מצבך, רק הודות לממוצעים", ממשיך הילד. "למשל, אם עכבר אחד היה מוקף בתשעה חתולים, אז בממוצע, כל חתול היה 10 אחוז עכבר ואילו העכבר היה 90 אחוז חתול. אם אתה היית העכבר הזה, אתה יכול לראות כמה זה היה משפר את העניינים" (נורטון ג'סטר, "המגדל הפורח באויר")

חשבתי שגם העניינים שלנו היו עשויים להשתפר עם מנהיג ממוצע - אולי הוא יצא למלחמות, אבל גם יחתום על הסכמי שלום. הוא חצי זאב אבל גם חצי כבש. 50% יונה ו־50% נץ. קצת רבין, קצת בגין, קצת בן גוריון, קצת שרון, עין אחת של משה דיין וטיפ טיפה גולדה.
אז הנה הם לפניכם, תודות ל"יום עבודה", הרמטכ"ל הממוצע, ראש הממשלה הממוצע, הנשיא הממוצע (כולל אתם-יודעים-מי) ומעל כולם, אבי האומה, המנהיג הדגול והממוצע של כולם (שלא במקרה, הוא דומה קצת לרמטכ"ל, מבחינה מתמטית וגם כמובן רעיונית).

---

למתעניינים, קצת הסבר טכני על יצירת פנים ממוצעות: מסמנים את כל נקודות העניין בפנים של המועמדים - קצה האף, העיניים, השפתיים וכו' (תוכנות לזיהוי פנים יכולות לעשות את זה בזריזות). עכשיו לוקחים את כל הנקודות האלו וממצעים את המיקום שלהן. כל שנותר לעשות הוא "לעקם" (warp) את כל אחד מהמועמדים לכיוון הפנים ממוצעות שיצרנו, ואז להשתמש בממוצע הצבעים של כל הפנים כדי לקבל פנים חדשות, פנים שנראות מוכרות מאוד אבל לא שייכות בעצם לאף אחד. (אפשר לקרוא עוד כאן)

על אודות פרויקט יום עבודה



3 תגובות על המנהיג הממוצע

תגובות פייסבוק