שו"ת קרן תגר

והפעם בפינתנו הקבועה "השאלון" מתארחת יקירת אאא - המאיירת המולטי־מוכשרת קרן תגר. קרן מאיירת למגוון רחב של מדיה: עיתונות (בין השאר לעיתון הארץ, מגזין אנטייטלד, עכבר העיר, העין השביעית ומגזין האופנה האמריקאי NYLON); ספרים (בין השאר לעם־עובד ולקיבוץ המאוחד); וגם לבלוג שלה, כמעט מדי יום. בין הבמות המכובדות נמצאת גם אאא, עבורו קרן איירה את אחד ממשפטי הידעת? שהוצגו בתערוכת "ראש השור". טיפוגרפיה לוקחת חלק גדול בעבודות של קרן (85 פוסטים מתוך הבלוג שלההן עבודות טיפוגרפיות).

ההבדל בין גלות לגאולה הוא באות א' (חז"ל) - עבודה של קרן תגר מתוך תערוכת "ראש השור"

ההבדל בין גלות לגאולה הוא באות א' (חז"ל) - איור מתוך תערוכת "ראש השור"

למדת לצייר כשהיית קטנה או שזה בא לך לגמרי טבעי?

‫בתור ילדה לא הלכתי לחוגי ציור וכאלה, אבל אצלנו בבית זה היה מאד ברור שמציירים, כולם כמעט עושים את זה. אתה מכיר את הציירת ציונה תג'ר?‬ היא היתה דודה של אבא שלי. היא היתה אשה מיוחדת מאד, עצמאית ונון־קונפורמיסטית. השראה בשבילי. ציונה למדה במחזור הראשון של בצלאל ואני במחזור המאה - צרוף מקרים משעשע. היא נפטרה בשנות השמונים ואני עוד זכיתי להכיר אותה קצת ולבקר אותה בבית/סטודיו בצפת. גם אבא שלי רושם ומצייר ממש טוב, אבל הוא לא עשה מזה קריירה.

אני מת על הטיפוגרפיה שלך.

תודה תודה. אני ממש שמחה שהצלחתי למצוא דרך לבטא את האהבה שלי לטיפוגרפיה, למרות שאני מאיירת ולא מעצבת גרפית. ‫בזמן הלימודים, נגיד, לא היתה אופציה כזאת‬. למדתי קורסים בטיפוגרפיה במסגרת לימודי תקשורת חזותית ומאד אהבתי את זה, ‫אבל הכשרון שלי הוא בדימויים ולא בעיצוב ולא דיברו שם על אפשרות של פוטנים מאויירים. היום זה כבר מאד נפוץ לאייר טיפוגרפיה, אבל כשהתחלתי את הלימודים לפני עשר שנים כל הטיפוגרפיה היתה על המחשב והמורים ברובם עדיין התלהבו מזה שהם לא צריכים לצייר את האותיות, לרווח ידנית וכו'.

Waiting Pt. 1

Waiting Pt. 1 - איור וטיפוגרפיה מאויירת

מה הרגשת שנתנו לך הקורסים בטיפוגרפיה?

‫הממ...‬ ‫הדבר הכי גדול שהם נתנו לי הוא המודעות לפרטים. אני חושבת שכל סטודנט לעיצוב חווה את זה, השינוי במבט. אתה פתאום שם לב לריווחים בשלטים, אתה מזהה פונטים, אתה כבר לא צופה תמים. ‫פתאום יש לך מה להגיד על כל דבר.

כן, זה חזק. אני תמיד מתלבט אם עדיף היה לי להשאר תמים. לעקיבא ארנסט סימון יש מושג כזה של "תמימות שניה", אבל אני בספק גדול אם זה אפשרי.‬

‫אני חושבת שאני מבינה למה הכוונה ב"תמימות שנייה"‬. אולי כשמגיעים לאיזה שלב של "מומחיות" או בטחון בידע שלך אפשר לראות את הדברים מחדש בלי לנתח אותם. אתה כבר לא מרגיש צורך להוכיח משהו לעצמך ולזולת ואתה יכול לספוג מחדש. אולי...‬

למה רוב העבודות הטיפוגרפיות שלך הן באנגלית‬?

לרוב אלו עבודות במיוחד לבלוג, והבלוג שלי באנגלית, מתוך רצון להגיע לכמה שיותר אנשים.‬ ‫לכאורה האותיות הלטיניות יותר יפות ועגלגלות וחמודות ויותר קל לעבוד איתן. אפשר גם לעשות חיבורים ביניהן וזה מעניין. אבל אני לגמרי חושבת שגם לאותיות העבריות מגיע יחס כזה, גם אם זה יותר קשה. ועובדה שזה אפשרי: ראה אאא, הגילדה ושאר מעצבי האותיות שעושים דברים ממש מעניינים.‬ ‫אני אוהבת עברית וגאה שזאת שפת האם שלי. ‫אני רוצה להתאמץ ולעבוד יותר בעברית.‬

הסתכלתי על העבודות הטיפוגרפיות בבלוג שלך ‫וגיליתי כמה מוטיבים חוזרים.‬ הראשון הוא מילוי החללים הסגורים באותיות כמו d, b, o, q, p.

‫פחד מהריק כמובן‬ [צוחקת]. אבל באמת אני נותנת לכל דבר שאני עושה איזו משמעות סמלית וזו יכולה להיות אופציה‬. ‫אני חושבת שהסיבה הפשוטה שאני עושה את זה כדי לשלוט קצת על הקפיצה של העיניים, למשוך תשומת לב למקום מיוחד או למילה. אולי לתת כובד למשפט.‬ ‫אני רואה את זה ממש כדבר פיזי‬.

For You

For You - מילוי החללים הסגורים נותן דגשים שונים על המילים והאותיות

המוטיב השני שמצאתי הוא טיפול מיוחד בנקודות החיבור של הקווים שיוצרים של האות, נגיד ההצטלבות ב-t.

חלק מההנאה שלי כשאני עושה טיפוגרפיה ידנית, בעיקר כשאני עובדת עם פונטים שכבר קיימים, היא לזהות את החוקיות שלהם. העבודה היא דקדקנית – כשאני מאיירת אני אוהבת להוריד את המשקפיים שלי, להתכופף ולעבוד קרוב לנייר, לראות את הקו נוצר. מין היפר תשומת־לב כזאת‬. ככה אני לומדת טוב טוב את הצורה. אני חושבת שהטיפול במפגשים הוא פשוט ביטוי של ההנאה מהגילוי של מה שמרכיב את הצורה של האות.

A Pretty Good Question, I Think

A Pretty Good Question, I Think - הדגשת החיבורים בין הקווים היוצרים את האות

יש עבודה טיפוגרפית מסויימת שלך שאת הכי אוהבת?

‫האמת היא שאני אוהבת את כולם כמעט, אבל כרגע How To Be הכי מעניינת אותי כי ניסיתי בה משהו חדש. כתבתי את הטקסט בקטן קטן, סרקתי והגדלתי בפוטושופ, הדפסתי ועברתי על האותיות מחדש עם שולחן אור. ‫יש לי שולחן אור קטן שרותו מודן נתנה לי בטוב ליבה. היא אמרה שזה הלפטופ של המאיירים. אני צריכה לעשות עוד כמה נסיונות עם זה לראות מה האפשרויות. אני גם מאד אוהבת את A Recurring Dream שיש בה קשר טוב בין תוכן לצורה.‬

How To Be - האהובה מכולן

How To Be - האהובה מכולן (כרגע)

מה הגופן האהוב עלייך? מאיזה גופנים ממוחשבים את יוצאת לניסויים הטיפוגרפיים?

הרבה פעמים Orator, בגלל הפשטות שלו. ‫אני חושבת ש-Balls Of Steel הייתה העבודה הראשונה שעשיתי איתו, מאד אהבתי את זה שהוא קצת חסר־אופי והמשכתי איתו הרבה הלאה‬, לפעמים גם בנטוי.

Balls Of Steel - הראשונה עם Orator

Balls Of Steel - הראשונה עם Orator

יש לך את העבודות שבהן את כותבת מלא טקסט, וזה כתב היד שלך, ‫אבל מאד מסוגנן.‬ לדוגמא: Lovely Day.‬

‫נכון. זה כתב יד, אבל הרבה יותר איטי. בדרך כלל אני כותבת את הדברים האלה במצבים של קושי מסויים וההתמקדות בציור של האותיות (בניוגד לכתיבה שוטפת) מקל עלי.‬ ‫זה צורך נפשי‬. גם המילוי של החללים של האותיות משמש לאותו צורך. זה מחזיר אותי קצת לילדות, כשהייתי מציירת כדי לשכוח את מה שמסביב‬.

Lovely Day - כתב יד, אבל הרבה יותר איטי

Lovely Day - כתב יד, אבל הרבה יותר איטי

ספרי לי קצת על המשיכה הבלתי מרוסנת שלך ללטרסט.

[צוחקת] אני אוהבת טכניקות ידניות, אין מה לעשות. מה שאני נורא אוהבת באותיות לטרסט זה שהאות מושלמת, אבל כשיוצרים מילה או שורה, זה תמיד נראה עקום. ויש לי סטוק של News Gothic Condensed, זה פונט מדהים.

The Longing - לטרסט בפעולה

The Longing - לטרסט בפעולה

מאיזה מאיירים את מושפעת טיפוגרפית?

האדם הראשון שתמיד קופץ לי לראש כשאני חושבת על השראה הוא כריס וור (Chris Ware), אמן קומיקס אמריקאי. גם בתחום הטיפוגרפי הוא השראה גדולה. יש לו כמה גישות מאד מיוחדות לעיצוב של הטקסט בספרים שלו. למשל, יש עמודים בהם הטקסט כל כך קטן, ממש על גבול הקריאות או אפילו מעבר לו. הוא כאילו עושה סינון של הקוראים: צריך ממש ממש לרצות לקרוא את מה שהוא כותב ולהתאמץ (כמובן שזה לגמרי שווה את זה). הטיפוגרפיה בקומיקס שלו היא חלק בלתי נפרד מהעיצוב של העמוד ולא רק תמלול של הדמויות.

איך זה להיות זוג מאיירים נשוי [נשואה לאולג מילשטיין א.פ.]?

זה כיף גדול! טוב שיש עם מי להתייעץ כשצריך, ושנינו מאד מעריכים אחד את השני מבחינה מקצועית. הרבה פעמים אנחנו גם צוחקים על מה שהשני עושה ובכוונה לוחצים על נקודות התורפה שלו, וזה מצחיק ועוזר לקחת את כל העניין בפרופורציות. לפעמים לעשות אמנות נהיה עסק נורא נורא רציני.

שולחן האור – "הלפטופ של המאיירים" – מתנה מרותו מודן

שולחן האור – "הלפטופ של המאיירים" – מתנה מרותו מודן



תגובות פייסבוק