הפונט הרומאי של המלך

איך תרם העיצוב הרומאי לאנציקלופדיה הצרפתית וכיצד קשור המלך לואי ה־14 לשני טיפוגרפים ששינו את פני עיצוב הפונטים לנצח

בשנת 1692 מקבלת קבוצה קטנה של מדענים צרפתיים הוראה חשובה מהמלך לואי ה־14: לכתוב את ה"אנציקלופדיה של המדעים, האמנויות והמקצועות" (או בקצרה בצרפתית 'Encyclopédie'), בכדי שתקבע על גבי נייר את ההישגים הגדולים של תחילת תקופת הנאורות בצרפת. כמה שנים קודם לכן מתחילה עבודת העריכה על 'ציקלופדיית צ'ימברס' באנגליה (שהודפסה לבסוף ב־1728) ומעניקה השראה לאנציקלופדי הצרפתית, בעיקר בתחום התוכן. אחד מתחומי המחקר המופיעים באנציקלופדיה הוא אופטיקה' ובין היתר מתייחסים בערך האמור גם לפרופורציות הנכונות לקריאה של האות בסגנון הלטיני־רומי, כך שלטובת הערך נבנה ואויר גריד משובץ עליו נבחנות ומוצגות האותיות.

מתוך ויקיפדיה

דוגמת כתיבה בפונט 'Romain du Roi' משנת 1702

מי שנקרא לעצב את האות שבה ישתמשו בהדפסת האנציקלופדיה הוא פיליפ גראנדז'ון (1666-1714), טיפוגרף ודפס צרפתי. גראנדז'ון קיבל הוראה לעצב פונט שיתאים לכל השימושים האפשריים הנצרכים על ידי בית הדפוס של בית המלוכה הצרפתי, ובעיקר ה'אנציקלופדי'. לשם כך הוקצתה לו קבוצה של מתמטיקאים, פילוסופים ומומחי אופטיקה שתרמו רבות מידיעתם, ואף פיקחו ואישרו את העיצוב בשם המלך. עיצוב הפונט הושלם בשנת 1745.

לטובת יצירת הפונט הוקצתה קבוצה של מתמטיקאים, פילוסופים ומומחי אופטיקה שתרמו מידיעתם
בבסיסו נסמך הפונט על הסגנון הלטיני־רומי שהתפתח והשתכלל עם יצירת עשרות פונטים חדשים בתקופת הרנסנס באיטליה, כולם מושפעים מצורת האותיות ברומא העתיקה, ומכאן שמו 'Romain du Roi', ובצרפתית - 'הרומאי של המלך'. השימוש הראשון בפונט היה בסופו של דבר בספר Médailles sur les principaux événements du règne de Louis le Grand - שיצא על מנת לציין אירועים מרכזיים והישגים מרשימים משלטונו של לואי ה־14. מן השער של הספר ניתן ללמוד שני דברים: בפן האיורי - ההשפעה של הקו המעודן, המצועצע והמסולסל של הרוקוקו הצרפתי בתחריטי שהשפיע והועתק אחר כך לכל רחבי מערב אירופה. בפן הטיפוגרפי - שימוש בפונט האמור אך בגדלים וריווחים שונים, ללא כל סטנדרט ברור וקבוע לשימוש בגדלים וברווחים. ניתן להבחין כי גראנדז'ון עיצב ממש לפי התחושה האישית.

שער ספר ההיסטוריה של לואי ה-14 בעיצוב גראנדז'ן

חוסר האחידות לא התקבל יפה בבית הדפוס המלכותי של צרפת ולכן החלו בקביעת סטנדרטים ברורים וקבועים שבהם ישתמשו מכאן ואילך. חושב לציין שעד אז השתמשו בצרפת בשני מערכות של יחידות מידה קבועות לפונטים, בטווח אפשרויות קטן ביותר: "אוגוסטינוס" ו"קיקרו" (בו משתמשים עד היום בחלק מהמקומות ואף בטיפוגרפיה עברית בתקופת קום המדינה – שלעיתים אף מופיע כ'ציצרו'). הראשון שקבע סטנדרטים קבועים ליחידות מידה של פונטים ולאפשרות להגדילם באופן מתמטי, הוא פייר-סימון פורנייה (לה-ז'ן, 1712 – 1768).

פורנייה גיבש טבלה עם עשרים גדלי פרופורציה שונים שהיחסים ביניהם הם בסדר גאומטרי עולה. אך בניגוד לנוקשות ההמתמטית של השיטה לעיל, ניתן גם להבחין ביד חופשית בשילובים של 'קישוטים טיפוגרפיים דקורטיביים' שנוספו לעיתים לגופנים שיצר. השפעת הקו הקישוטי, המעוגל והחופשי של הרוקוקו ניכרת היטב בעבודתו על הידועים שביצירותיו - הפונטים פורנייה ונרקיס. אך ללא ספק ניתן לקבוע כי ההישג העיקרי שלו היה בכך שיצר מערכת מדידה סטנדרטית שחוללה מהפכה בתחום הטיפוגרפיה לנצח.

בהיותו מוזיקאי מחונן, פורנייה מעצב מחדש גם התווים המוזיקלים ומעניק להם סטנדרט בינלאומי

פורנייה שהיה גם תאורטיקן של עיצוב גרפי, מפרסם בשנת 1737 את העבודה התיאורטית הראשונה שלו בנושא: "מהו הרווח המינימאלי בין אותיות תוך כדי שמירת הקריאות?" ובהיותו גם מוזיקאי מחונן, מעצב מחדש את התווים המוזיקלים ומעניק גם להם סטנדרט בינלאומי המאפשר נוחות קריאה טובה יותר. כמו כן, האיש משמש יועץ עיצוב למלך שבדיה, ואף לפילגשו המפורסמת של מלך צרפת - מאדאם פומפידור, הממונה על עיצוב ארמונות המלך עד הפרט האחרון, וביניהם עיצוב הספרים.

סקאלת יחידות מידה לפונטים שבנה פורנייה

בשנים 1764 ו־1768 פורנייה מפרסם את "Manuel Typographique", שהיא האקספוזיציה (ההצגה) הפורמלית והשיטתית שלו את היסטוריית הפונטים הצרפתיים ואת תהליך יצירתם המפורט, לרבות מדידת הפונטים על פי שיטת יחידות המידה שייסד. בסופו של דבר הפונט 'פורנייה' (ולא הפונט 'הרומאי של המלך') והסגנון הקישוטי האיורי שייסד בהשראת הרוקוקו, שימשו בעיצוב ה'אנציקלופדי' הצרפתי, ובכך שמרו על אחידות סגנונית. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1764 והשני בשנת 1766.



2 תגובות על הפונט הרומאי של המלך

תגובות פייסבוק