בוגרים ציר־הזמן של הכתב העברי

פרויקט של שר זפרני ומיכל בצלאל, סטודנטיות מ״בצלאל״, מציג את התפתחות הכתב העברי על־פני תקופה של 3500 שנה: החל מהמצאת כתב התמונות בשנת 1500 לפנה״ס ועד לעידן האות העברית הממוחשבת כיום

מאת

בעבודה שלנו בחרנו לבנות לאות העברית ציר־זמן שמציג את ההתפחות הכתב לאורך השנים. העובדה שכל הכתבים הקיימים מתבססים על כתב התמונות במצרים (כתב ההירוגליפים), הייתה נקודת העוגן הראשונה והבטוחה של המחקר.

התבססנו על מקורות שונים וביניהם ״ספר הכתב העברי״ של עדה ירדני שסייע מאד לעבודת המחקר שלנו. הספר כולל כתבי־יד עתיקים: כתובת על־גבי אבן, פפירוסים, שלטים ופסיפסים שנמצאו ברצפת בית־כנסת עתיק. בספרה התחקתה עדה ירדני אחר הכתבים, ניתחה ושרטטה מהם את אותיות האָלֶפְבֵּית. בעזרת הניתוח שלה יכולנו לזהות את האותיות. ברוב המקרים הכתיבה הידנית הובילה לשינויים גדולים במבנה האותיות והסימנים. יכולנו גם לבחון כל אות בפני עצמה, זה היה חשוב מאחר ולא תמיד כל כתב כלל את כל 22 האותיות, לפעמים האותיות היו כל־כך דומות אחת לשניה שהיה קשה להבדיל בניהן.

את ההיסטוריה חילקנו ל־54 שלבים: כל שלב ייצג את התקופה, התרבות והחומר שממנו נוצר. במחקר הצלחנו לחוות את הקושי שבהעברת המידע שיצר קטיעות בהתפתחות של האות. כלומר, כשיצרנו ציר־זמן צורני של האות, נוצרה התפתחות שאינה רציפה. ניתן לראות התפתחות ישירה של האות מצורה לצורה ולגלות שפתאום, בתקופה מסוימת האות חוזרת אחורה בזמן. גילינו שהמצב הזה נוצר בגלל שהמידע לא עבר בצורה ישירה כמו היום, למרחק בין מקומות הייתה השפעה משמעותית על התפתחות האות, כך שבכל אזור התפתח הכתב בציר משלו ובקצב משלו.

בשלב הראשון של הפרויקט יצרנו 22 חוברות, כל חוברת הוקדשה לאות. בדיפדוף מהיר (׳פליפ־בוק׳) הצגנו את האבולוציה של האותיות. הפרויקט זכה לביקורות טובות והחלטנו להמשיך לעבוד עליו מחוץ למסגרת השיעור, בעזרת הליווי של המנחה שלנו – קובי לוי. הרגשנו שהבסיס המחקרי שלנו יכול לקבל עוד רובד מעניין אם נפגיש אותו עם הממד הדיגיטלי שכל־כך מסמל את התקופה שלנו. תהינו איזה מין משמעות יקבלו כתבי־היד העתיקים כשיתחברו עם השפה היומיומית העכשווית, כשיש את האפשרות לראות את הפונטים של הכתבים העתיקים על המסך ואפילו לשחק עם הגדלים של האותיות.

קראנו לפרויקט בשם ׳אבולוציה׳, מילה המאגדת בתוכה את חלוף השנים והתפתחות הדורות. אבולוציה מתעסקת גם בגנים - הגן החזק הוא השורד. הכתב העברי נדד ממקום למקום, הוא היה מושפע מהתקופות המשתנות, התרבויות ששלטו והשפות המדוברות באיזור, כל המשתנים האלו ליוו את המחקר וחשפו את הגנים החזקים-שורדים של כל אות, ואת המקומות בהם האות השתנתה כל פעם מחדש. שנות ה־2000 הן כנראה רק עוד נקודה בדרך הארוכה שצפויה לכתב העברי. מעניין לחשוב מה הדבר המיוחד שיעבור בתורשה מתקופתנו. כשהדפוס, המחשוב והכלים שבאמצעותנו מאפשרים את המשך מסעו האבולוציוני של הכתב העברי.

אתר הפרויקט (תיכנות: רועי מילגלטר)



2 תגובות