פינת הלשון באמנות כמו באומנות

העיסוק במילה אמנות מתחיל בהגייתה. יש הסבורים שההברה הראשונה במילה נהגית בתנועת O ועל כן יש לומר omanut, ויש מי שהוגים אותה בתנועת A ואומרים amanut – תופעה הרווחת יותר במילה אמן (aman). הבלבול נובע מניקודה של אָמָּנוּת, שהרי האל"ף בה מעוטרת בקמץ. לכאורה נדמה כי ההכרעה בין שתי הצורות פשוטה להפליא, אולם יש לדעת כי הקמץ, וזאת מבלי להלאות אתכם ברזי הניקוד, מבטא לעתים O ולעתים A. הגייתה התקינה של המילה היא omanut, שכן הקמץ בה מסמל תנועת O, וכך גם באשר לאָמָּן ולאָמָּנִית.

כרזה לבצלאל - בית־ספר לאמנות ולאומנות. עיצוב אופיר נוש, 1956

אם כן, כיצד ייתכן שאנו שומעים לא פעם את המילה אֻמָּנוּת, שהברתה הראשונה נהגית בכלל בתנועת U? שאלה זו מובילה אותנו לעסוק במובן המילה, במשמעותה. תחת הערך אָמָּן במילון מצויה ההערה: תן דעתך להבדיל בין אָמָּן ובין אֻמָּן. ומשום כך אין למהר ולהחליף את הגורם הישן במשוואה בזה החדש, שכן מדובר בשתי מילים שונות.

האָמָּנוּת (אמנות) היא מלאכת מחשבת, יצירה שיש בה כדי לגרום הנאה וחוויה אסתטית – ציור, פיסול, תאטרון, מחול, ספרות, מוזיקה וכדומה. האֻמָּנוּת (אומנות) היא מלאכה, עבודה הנעשית בידיים ואף מקצוע, כפי שעולה מן הביטוי השגור תורתו אומנותו.

ואין להסיק שבשל הדמיון בין ההגדרות נגזרה האחת מהאחרת, מפני ששתיהן מופיעות במקורותינו:

"חלאים מעשה ידי אמן" (שיר השירים ז, ב);
"כל שאינו מלמד את בנו אומנות, מלמדו ליסטות" (קידושין כט).

ואכן, רבים מהאמנים הם אומנים ולהפך, כי לעתים מעשה אמנות הוא מעשה יום־יום.



תגובות פייסבוק